בפרק 9 של "הקוריאנים", צוללים אל תוך ההחלטות האסטרטגיות שמעצבות את הכלכלה והחברה בדרום קוריאה. איציק יונה עם ניתוח של מבצע החיסונים המקומי – מדוע המדינה, שנחשבת למלכת הזריזות ("פאלי-פאלי"), נוקטת בגישה כה זהירה? נגלה את ההיגיון מאחורי ההמתנה, ואיך מזרקים פשוטים הפכו לסמל של גאווה לאומית.

נמשיך לנושאים הכלכליים הבוערים: כיצד הירידה הדמוגרפית משפיעה על הכלכלה, ומה הקשר בין זה לבין החלטת הממשלה לבדוק חיות מחמד לקורונה? ננתח את עסקת המיליארדים של טינדר, את ההשפעות של מגפת הקורונה על תעשיות הליבה של קוריאה – מאלקטרוניקה ועד ספנות, ונעדכן על ההתפתחויות האחרונות בהסכם הסחר החופשי עם ישראל ופרשת השוחד בסמסונג. פרק מרתק שחושף את החשיבה האסטרטגית מאחורי הכותרות.

עקרי הדברים:

• מה ההיגיון האסטרטגי מאחורי מבצע החיסונים הזהיר של דרום קוריאה.
• כיצד מזרקים פטנט קוריאניים הפכו לחלק ממערך ההסברה הלאומי.
• מהן ההשלכות הכלכליות של המשבר הדמוגרפי המתמשך בקוריאה.
• הסיפור מאחורי רכישת הסטארט-אפ הקוריאני Hyperconnect על ידי טינדר ב-1.73 מיליארד דולר.
• כיצד "אפקט הזום-בום" משפיע לטובה על תעשיות השבבים, המסכים והספנות.
• מה צפוי לקרות עם הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקוריאה, והאם מחירי הרכבים יירדו?

סיכום פרק 9 של פודקאסט ״הקוריאנים״

פתיחה ונושאים מרכזיים (00:17)

• הצגת הנושאים לדיון: ירחון עסקים לחודש מרץ, דמוגרפיה, מבצע החיסונים, עסקאות ועוד.

"הידעת?" – דמוגרפיה וחיות מחמד (00:36)

המשבר הדמוגרפי (00:40)

• שנת 2020: השנה הראשונה בהיסטוריה שבה אוכלוסיית קוריאה קטנה.
• השוואה בין מספר הלידות למספר הנפטרים.
• שיעור הילודה הנמוך ביותר במדינות ה-OECD.

האם כלבים יחוסנו לקורונה? (01:40)

• ההשפעה של הירידה בילודה על תעשיית חיות המחמד.
• החלטת הממשלה לספק בדיקות קורונה ללא תשלום לחיות מחמד.

מבצע החיסונים בקוריאה – "פאלי פאלי" наоборот (02:00)

ההיגיון שמאחורי הזהירות (02:07)

• מדוע קוריאה, "מלכת הזריזות", לא ממהרת לחסן את כלל האוכלוסייה.
• האסטרטגיה: למידה מניסיונן של מדינות אחרות ובחירת החיסונים היעילים והבטוחים ביותר.
• שליטה מלאה במגפה מאפשרת ניהול סיכונים מחושב.

גאווה לאומית במזרקים (02:51)

• התמקדות תקשורתית במזרקי פטנט קוריאניים המאפשרים מיצוי מלא של מנת החיסון.
• שימוש במזרקים ככלי הסברתי להדגשת היכולות הטכנולוגיות של קוריאה.

עדכונים כלכליים והשפעת הקורונה (04:00)

• עודף של 75 מיליארד דולר במאזן המסחרי של קוריאה לשנת 2020.
• הכרזת הממשלה על בניית 840 אלף יחידות דיור חדשות כמענה למשבר הדיור.
• שחרור צוות הספינה הקוריאנית שנחטפה על ידי איראן.
• החקירה נגד גוגל על ידי רשות התחרות הקוריאנית.

השקעות, מיזוגים ועסקאות (09:37)

השפעת ה"זום-בום" על תעשיות הליבה (09:41)

• תעשיית השבבים: סמסונג מעבירה ייצור לקבלני משנה כדי לעמוד בביקושים.
• תעשיית המסכים והטלוויזיות: נתחי שוק דומיננטיים לסמסונג ו-LG.
• תעשיית המתכת והספנות: עלייה חדה בביקושים לספינות ומתכות.

עסקאות בולטות (10:52)

• טינדר רוכשת את Hyperconnect: ניתוח העסקה בשווי 1.73 מיליארד דולר.
• הנפקת Coupang: "האמזון של קוריאה" בדרך להנפקה בשווי 50 מיליארד דולר.
• הסכם הסחר ישראל-קוריאה: עדכון על התקדמות ההסכם וההשפעה הצפויה על מחירי הג'נסיס.
• קרנות השקעה: קרן הפנסיה של מורי אונטריו משקיעה ברשת עוף מטוגן קוריאנית.

תמלול מלא של הפרק

[00:00] (פתיח מוזיקלי)
[00:10] איציק: שלום לכולם וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים, על אנשים ועסקים בקוריאה. אני איציק יונה.
[00:18] איציק: היום נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה הקוריאנית בחודש שהסתיים ב-1 במרץ 2021. את תמצית העניינים תוכלו לקרוא גם בירחון קוריאה לעסקים שמוציאה קבוצת יונאקו, המומחים לעסקים בקוריאה.
[00:34] איציק: נתחיל בפינה שלנו, "הידעת?". והפעם נדבר קצת על דמוגרפיה.
[00:40] איציק: לפני 18 שנה נולדו בקוריאה בערך 600,000 תינוקות. שנה שעברה, שנת 2020, נולדו בקוריאה 270,000 תינוקות, 30,000 פחות מ-2019. באותו זמן, בשנת 2020, נפטרו 305,000 קוריאנים.
[01:01] איציק: בעצם, זו השנה הראשונה הרשמית שהאוכלוסייה בקוריאה ירדה. מספר התושבים בקוריאה ירד בערך ב-30,000 תושבים. ובעצם מכאן מתחיל התהליך שבו האוכלוסייה מכאן והילך תלך ותרד. הסיבה העיקרית היא שיעור הילודה שהולך ופוחת כל הזמן בקוריאה. הוא בעצם הכי נמוך מכל מדינות ה-OECD, מכל 37 המדינות של ה-OECD. קוריאה מציגה את שיעור הילודה הכי נמוך, 0.84. רק לשם המחשה, שיעור הילודה בישראל הוא מעל שלוש, 3.1, כמה שאני זוכר.
[01:40] איציק: יש לזה קשר מאוד מאוד הדוק לסיבה שקוריאנים הפסיקו לאכול כלבים והתחילו לגדל אותם. יש על זה שיחות שלמות שאפשר להעביר. רק תדמיינו בראש את התהליך שקורה מהרגע שבו מפסיקים ללדת ילדים, מפסיקים להתחתן, וכולי.
[01:58] איציק: נעבור קצת לזכור את תחום הקורונה, שהוא התחום שהכי מעניין ומשפיע על כל התהליכים שקורים גם בקוריאה, כמו גם במדינות אחרות.
[02:08] איציק: בעצם, לפני כמה ימים, בסוף פברואר, קוריאה התחילה לחסן את האוכלוסייה שלה. ההתחלה, כמובן, היא בחיסון של צוותי רפואה, אוכלוסייה של בתי אבות. כשיש תוכנית סדורה של חיסונים, שבסופה, עד סוף חודש ספטמבר, קוריאה תחסן בערך 70% מהאוכלוסייה, והם יגיעו לחסינות עדר, שבעצם זה השלב שבו הם לקראת הסתיו, הם כבר רוצים לראות את עצמם חוזרים לשגרה.
[02:38] איציק: קל מאוד לראות שקוריאה היא קצת, קצת מאחור, קצת אחרי מדינות אחרות בעולם. וזה קצת לא… לא רגיל לקוריאנים. בדרך כלל קוריאנים מתנפלים על הדברים האלה וסוגרים את כל הפינות האלה מיד ולפני הרבה מדינות בעולם, ושווה גם להתעכב מה קרה הפעם שהם יושבים בצד ומחכים.
[02:59] איציק: קוריאנים הם באמת מלכי הזריזות. יש אפילו ביטוי קוריאני שנקרא "פאלי-פאלי", שהוא ביטוי נפוץ מאוד, שהכוונה היא "יאללה, תתקדמו, תעשו, תזדרזו" וכולי וכולי. אבל יש מקומות שבהם קוריאנים לא אוהבים להיות ראשונים. הכי הם לא אוהבים להיות זה שפני ניסיון של מישהו. ובדברים כאלה כמו חיסונים, הם אוהבים לעמוד בצד ולראות שלאף אחד לא צמח שום זנב, ולראות איך עושים ואיך עושים במקומות אחרים, ואז לתכנן איך הם מיישמים את מה שהם למדו במקומות אחרים.
[03:34] איציק: גם היום, אחרי שכבר התחילו לחסן בקוריאה כבר כמה ימים של חיסונים, עדיין סקרים שנעשים מראים שרק מחצית מהאוכלוסייה בערך מוכנים להתחסן. שזה… זה אמור במדינות רגילות להטריד, אבל צריך לזכור שבקוריאה להנהלה ולהנהגה יש כוח מאוד מאוד חזק, והם ידעו כמעט בוודאות להעביר את כל האנשים המהססים לצד הנכון בזמן שיש להם. גם לחץ חברתי בקוריאה זה משהו הרבה יותר מסיבי ממה שאתם יכולים לדמיין בחברה מערבית.
[04:10] איציק: עוד סיבה שקוריאנים חיכו, עד עכשיו הם, מרוב הודעות לעיתונות של חברות תרופות קוריאניות שמפתחות חיסונים, כנראה שגם הממשלה קיבלה שם איזשהו… איזושהי תחושה שעוד יקפוץ כאן איזשהו חיסון קוריאני, אבל למרות שיש כמעט 19 או 20 חברות שמפתחות חיסונים ומפתחות תרופות לקורונה, אף אחת מהם לא הגיעה לשלב שאפשר להגיד שהם יבשילו במהלך השנה הנוכחית, והקוריאנים בעצמם החליטו שאין טעם לחכות.
[04:42] איציק: כמובן שהם היו שמחים מאוד לחסן בחיסונים קוריאניים, אבל לפעמים זה בלתי אפשרי. זה גם גאווה לאומית, אבל זה, לפעמים בלתי אפשרי, ולכן הם כרגע הולכים על חיסונים של פייזר, של אסטרהזניקה. כפי שדיווחנו בפעמים קודמות, יש כבר הסכמים בקוריאה לחיסונים עם ארבע חברות שמכסות את האוכלוסייה בקוריאה. עכשיו נשאר רק השלב של לעשות תוכנית חיסונים וליישם אותה.
[05:12] איציק: אז עדיין צריך להשאיר איזשהו פתח לגאווה לאומית. הגאווה הלאומית הקוריאנית מתרכזת כרגע במזרקים שבהם יתבצע החיסון. אלה מזרקים תוצרת קוריאה, שהמיוחד בהם, הם מזרקי פטנט, שמבטיחים שכל החיסון יצא החוצה מהמזרק ומהמחט ויעבור לגוף של המתחסן, ואף חלק מהחיסון לא יישאר במזרק. והם טוענים שזה מגביר את היעילות של החיסון ב-20%. יש על זה קמפיין שלם. הם מרכזים את הגאווה הלאומית שלהם על העניין הזה של המזרקים.
[05:48] איציק: נשיא קוריאה הלך למקומות שמחסנים ורואים אותו מצטלם עם כל צוותי הרפואה, איך שמחסנים אותם. ומאוד מעניין שאנחנו לא ראינו שהוא התחסן בעצמו. על העניין הזה הוא ספג ביקורת מאוד קשה מהאופוזיציה. אני לא חושב שהוא עשה משהו נכון, אבל רק צריך לציין שנשיא קוריאה אין לו שום בחירות לפניו, גם אם הוא היה בשנה האחרונה של הכהונה שלו, כי הוא פשוט נבחר לכהונה בודדת, ואני… עוד מעט אנחנו נבין מה היו השיקולים שלו, אבל עדיין רואים שהקוריאנים משדרים איזושהי שלווה וחוסר לחץ בכל העניין של החיסונים, ואת זה בהחלט אפשר לשייך ולייחס לעובדה שהם בעצם בשליטה מלאה על התחלואה.
[06:35] איציק: אומנם היה, הייתה מיני… היה איזשהו מיני התפרצות באוגוסט, הייתה איזושהי מיני התפרצות בנובמבר-דצמבר. בסדרי גודל שבימים הכי גרועים באותה, באותו חודש של התפרצות, היו בקוריאה 1,000 איש במשך, 1,000 או 1,200 במשך כמה ימים. אבל מיד אחרי זה הם כינסו את עצמם, עשו תוכנית עבודה, כמובן בלי שום סגר. הם עברו בשלום את כל חגי דצמבר שמועדים לפורענות, וגם את ראש השנה הקוריאני, שזה ממש ממש כמו פסח או ראש השנה שלנו. ומייצבים, המערכת מיוצבת כרגע על מספר מאובחנים יומי של בין 300 ל-400, במונחים ישראלים, זה סדר גודל של 60-70 איש ביום, מבחינת גודל האוכלוסייה.
[07:26] איציק: עד היום מתו בקוריאה, מתחילת המגפה, הם התחילו חודש לפנינו, שנה שעברה, כ-1,600 קוריאנים, וכיום יש רק 7,000 חולים קוריאנים פעילים.
[07:38] איציק: המשחק של ה… של הניהול של ה… של המגפה הוא דרך רמזור כזה של דרגות של ריחוק חברתי. מיד אחרי שעברו החגים, הדרגת הריחוק החברתי הורידו אותה מעט. המגבלות העיקריות הן עדיין אסור לעשות התכנסות של יותר מחמישה אנשים, אבל מסעדות פתוחות עד 10:00 בלילה, אחרי זה זה רק בטייקאווי. ואפילו ברים, מועדוני לילה הורשו לפתוח, גם כן באותה מתכונת, כל עוד שומרים על מסכות, ריחוק וכולי.
[08:11] איציק: מערכת החינוך הקוריאנית פותחת את השנה ב-2 במרץ, זה פתיחת שנת הלימודים בכל שנה, בכל שנה בקוריאה, גם בגנים וגם באוניברסיטאות, וגם בבתי הספר. גני הילדים יפעלו עד 6:30, כיתות א' ו-ב' עד הצהריים, ובשאר בתי, בשאר הכיתות, בתי הספר גמישים להחליט עד כמה הם ילמדו, כמה תלמידים יגיעו לבית הספר, כמה פעמים הם ילמדו בבית. וזה מתבצע בהחלטה בין ההנהלה של בתי הספר וההורים. וכך כל עסק כזה הוא אוטונומיה והוא עושה את מה שטוב לו ולא מחכה לאף שר חינוך שיהיה הציון שלו אשר יהיה.
[09:03] איציק: בדרך לחיסונים, הקוריאנים למדו כל מה שאפשר לפרטי פרטים על ניהול ההתחסנות בכל מקום שהם יכלו בעולם, וכמובן גם אצלנו. הכל נרשם, הכל מתועד, הם יודעים בדיוק כל דבר שאפשר היה לאסוף ולדווח אחורה, מהעיתונות, מהשיחות שיש להם עם משרד הבריאות וכולי וכולי. פשוט בנו תיק, ועל הבסיס של הדבר הזה הם מוציאים את התוכנית שלהם.
[09:34] איציק: עד כאן בעניין הקורונה. בפרק הזרקור שלנו, הפעם אנחנו אני רוצה לדבר על ההשפעה של הקורונה החיובית על תעשיות הליבה של קוריאה. יש פה איזה תהליך מדהים ב… ביופי שלו. ותחשבו על ילדה בכיתה ב' בשדרות שצריכה להשתמש בזום כדי להשתתף בשיעורים שלה, כי היא לומדת מרחוק.
[09:58] איציק: היא ועוד תלמידים כאלה בכל העולם, לדבר הזה יש השפעות מאקרו על תעשיות כבירות בכל העולם. יש לזה השפעות על תעשייה של האלקטרוניקה, על תעשייה של הרכיבים שנמצאים בתוך המחשבים שהילדים משתמשים. יש לזה השפעות על תעשיית הרכב, כי תעשיית הרכב יושבת, יש גם ביקושים גדלים לרכישת רכבים, יש כל תעשיית הסמיקונדקטורס משקיעה את הזמן שלה בייצור של רכיבים, ואין מספיק רכיבים לתעשיית הרכב. תעשיית הספנות והתובלה, שצריכות להוביל את כל ה… את כל הדברים מהמזרח למערב, אנחנו היינו צריכים להביא ללקוחות שלנו סחורות החודש. קונטיינר של 20 טון להביא מקוריאה לישראל עלה לפני שלושה חודשים 2,000 דולר. היום קונטיינר זהה עולה 6,500 דולר, עלות ההובלה.
[10:58] איציק: כך שכל ענף התובלה, ענף הספנות, הביקושים גם מגיעים למצב שיש יותר ביקושים לספינות, ואז המספנות נמצאות בלחץ של הזמנות וכולי וכולי. בואו נראה איך זה מתבטא בשטח, במספר דוגמאות שאספתי לכם מקוריאה. בוא נתחיל מתחום ה… מתחום הרכיבים, מתחום הסמיקונדקטורס.
[11:22] איציק: צריך לזכור שהתחום הזה מתחלק לשניים. יש את תחום הזכרונות, שמגיעים כמעט לכל מקום היום, גם בטלפון סלולרי, במחשב, ברכב, ויש את התחום שמה שאנחנו קוראים סיסטם סמיקונדקטור, כל הדברים שהם לא זכרונות. בתחום של הסיסטם סמיקונדקטור, הקוריאנים הם לא הכי חזקים בעולם, למרות שסמסונג מחזיקה בנתח שוק של בערך 10, 11%, אבל היא עדיין… השחקנים הגדולים יושבים בטייוואן, בארצות הברית.
[11:51] איציק: ואז הגיע מצב שסמסונג עם כל הכבוד העצמי שלהם, לא מצליחים לייצר את הביקושים שלהם, והם מעבירים החודש ייצור של רכיבים למצלמות, רכיבים של שבבים למחשבים, ליצרניות מטייוואן, ליצרניות מארצות הברית. הדבר הזה זה משהו שהוא בדרך כלל בחברות קוריאניות עם גאווה קוריאנית לא עושים, לא… לא מעבירים ייצור או הזמנות שלך לקבלנים, לקבלני משנה או לאנשים אחרים, אבל זה רק מראה על הלחץ שקיים בתעשייה.
[12:24] איציק: הפתרונות שכבר עולים בסמסונג, אחד, יש תוכנית שרצה כרגע להקים מפעל נוסף לשבבים בטקסס בארצות הברית, בעלות של 17 מיליארד דולר. זה מה שנקרא פתרון לטווח, לא לטווח קצר, זה בטח ייקח איזה שנה, שנתיים להקים. ומעבר לזה, הקוריאנים הגיעו למסקנה שהם… סמסונג הגיעה למסקנה שהם רוצים להיות להוביל את תחום ה… סיסטם סמיקונדקטורס, כמו שהם מובילים את תחום הזכרונות. אם אתם, אם אתם זוכרים, סמסונג והייניקס, המתחרה הקוריאנית שלהם, ביחד, מהווים יותר מ-50% משוק הזכרונות בעולם.
[13:07] איציק: המטרה היא להשקיע בערך 120 מיליון מיליארד דולר על פני 10 שנים, בשביל להביא את סמסונג לאותה דומיננטיות כמו שיש לה בענף הזכרונות. במגזר הזכרונות, כמו שאמרנו, הוא מגזר שונה, הביקושים כמובן מרקיעי שחקים, כולם נמצאים בעודף ביקושים. ההלכות הם שהגידול בביקוש יועל בין 20 ל-30%. תחשבו כמה פאבים, כמה מפעלים לייצור זכרונות צריך להקים בשביל להגדיל את הקפסיטי בעולם ב-20 עד 30%. זה קטע מטורף. כך שגם סמסונג סמיקונדקטור וגם SK הייניקס מרגישים… מרגישות על הגל, וגם מחירי המניות שלהם מרגישים טוב מאוד.
[13:52] איציק: אם כבר מדברים על סמסונג ועל ההחלטות האדירות האלה של ההשקעות, צריך רק, רק אנקדוטה, להבין שכל ההחלטות האלה מתקבלות על ידי בחור אחד שנקרא, שהוא בעצם היורש לשורשלת סמסונג. ההגדרה של התפקיד שלו סגן היושב ראש, השם שלו זה J.Y. Lee. הוא יושב בבית המאסר בסיאול, שמה הוא מרצה את עונשו על החלק שלו בפרשת השוחד לנסיעה פארק גאון-הה, שיושבת גם היא 24 שנה בכלא. ולשם מגיעים האנשים, יש תקופה של, עד כמה שאני זוכר, 40 יום שבו אסור לו לקבל אורחים.
[14:27] איציק: החודש, בפברואר, כבר הוא יכול להתחיל לקבל אורחים, ומתחיל, מתחיל השיירות של האנשים שמגיעים לקבל ממנו אישורים. ושמה הוא יושב ושמה הוא מקבל את ההחלטות האלה. צריך לזכור שב… סמסונג לא עשתה השקעות אסטרטגיות, כוונה רכישות אסטרטגיות, מאז שהיא רכשה לפני חמש-שש שנים את הרמן הגרמנית. ובגלל הבועה, הבום הענק שהיה עוד לפני הקורונה בתחום הסמיקונדקטורס, וכמובן כל הכספים שהצטברו בשנת הקורונה, לסמסונג יש היום בערך 90 מיליארד דולר במזומן, והם מחפשים להשקיע את הכסף הזה. הכיוון, כנראה, הוא יותר ללכת לכיוון של השבבים לרכב, כי גם, כבר עכשיו מתחילים לראות חוסרים בשווקים של כל תחום הצ'יפים לתעשיית הרכב. כמובן שתעשיית הרכב הולכת היום יותר ויותר לכיוון של רכב אוטונומי ורכב חשמלי, והמקום של הצ'יפים בכל בתעשייה הזאת היא מאוד מאוד דומיננטית.
[15:32] איציק: רק, רק להמחיש, ב… את ענף הרכב בקוריאה, GM קוריאה, שחלק מהרכבים שלה מגיעים גם לישראל, השביטה החודש מפעל שלם בגלל שהיא לא הצליחה להשיג שבבים לייצור. זה עסק מאוד מאוד מאוד כבד שישפיע גם על מחירי הרכב, אני מניח בעולם, בשנה הקרובה, ללא ספק.
[15:56] איציק: שוק נוסף מעניין שקוריאה דומיננטית בו, זה שוק הטלוויזיות העולמי. בשנת 2020, צריך רק לפני זה לזכור שבשוק הטלוויזיות מתחלק בעצם לשתיים. יש את יצרני המסכים, המסכים השטוחים, ששם סמסונג ו-LG הם מובילות את השוק העולמי עם יותר מ-50% נתח שוק. ויש את יצרני הטלוויזיות עצמם. כלומר, יצרני הטלוויזיות לוקחים את המסכים ומוסיפים לזה אלקטרוניקה. בדרך כלל, מי שחזק בתחומים האלה, זה, זה חברות סיניות, מטייוואניות, והקוריאנים קצת פחות, הם בנתחי שוק, הם יותר בקטע של המוצרים היותר יקרים.
[16:40] איציק: אבל בשנת 2020, עוד פעם, כתוצאה של מה שהקוריאנים קוראים "הזום-בום" הזה, עולה שסמסונג ו-LG ביחד לקחו נתח שוק של 47%, כמעט חצי מהשוק העולמי, כשסמסונג היא 30% ו-LG היא בערך חצי. שזה שוב השפעה ישירה של… של התחלואה ושל המגפה.
[17:04] איציק: עוד ענף חשוב קוריאני, שהוא מתעשיות הליבה של קוריאה, שהוא הושפע מה… מהקורונה, זה ענף המתכת. זה אחד מחמשת ענפי הליבה של קוריאה. תזכרו שקוריאה זה בעצם בית חרושת, נכנסים חומרי גלם ויוצאים בצד השני המון המון דברים שעושים אותם מברזלים, זה גם… גם מקררים וגם אוניות וגם מכוניות וכולי וכולי. אז בתחום המתכת, מסתמנים עודפי ביקוש למתכות, גם מענפי הרכב שיש גידול בביקוש לרכבים, יש גידול בביקוש לספינות, ולכן יש גידול בביקושים למתכות. ופנימית בקוריאה יש גידול בביקוש בענף הבנייה, שתכף נראה מאיפה הוא מגיע. ועל כל זה, גם סין התחילה להפנות פנימה את כל ה… את כל הייצור שלה של… של מתכות, ולכן יש עליות מחירים בענף המתכת, וחברות קוריאניות עצרו תוכניות שיפוץ, תוכניות שדרוג, כשהיו משתקות את המפעלים שלהם, והם, הם כולם מוכנים לקלוט את ה… את הביקושים שמגיעים לענף.
[18:27] איציק: תחום המספנות. עוד פעם, צריך להבדיל. יש בקוריאה, אנחנו מבחינים בשני סקטורים, יש את תחום המספנות, זה המקום שבו בונים את הספינות, ויש את תחום הספנות, שהם אלה, אלה חברות, כמוצים, שיש להם קווי ספנות והם עוסקות בהובלה.
[18:45] איציק: בתחום המספנות, המספנות הגדולות בעולם נמצאות בקוריאה, ושלוש המספנות הגדולות צברו בחודשים האחרונים הזמנות בשווי של בערך 4.5 מיליארד דולר לבנייה של עשרות ספינות חדשות. זה גם ספינות, גם טנקרים, גם מובילים של… של נפט ונוזלים, גם מובילי ספינות שמובילות גז, וגם כמובן ספינות שמובילות בצוובר ובקונטיינרים. וזה כמובן הביקושים מגיעים כתוצאה מהביקושים הגדולים לשירותי הובלה ימיים.
[19:19] איציק: עד כאן ה… הזרקור הפעם. ניגע קצת באיזשהו… באיזשהו תחום שקשור לישראל. כשקוריאני רוצה לאותת לכולם שהוא… כמו שאנחנו אומרים, הוא עשה את זה, מה הוא עושה? הוא ניגש לסוכנות יונדאי הקרובה ומזמין לו רכב מסדרת ג'נסיס. יונדאי ג'נסיס זה רכב היוקרה של יונדאי, מגיע במגוון שלם של דגמים, ורצוי שזה יהיה משהו במספר שמתחיל, יש סדרת הבסיס שזה G70, אחרי זה יש G80, G90. אז G80 זה משהו שכבר מתחיל לכבד את בעליו, הצבע הרצוי שהוא יהיה שחור. ואז בעצם אתה משדר שאתה נמצא, אתה כבר, אתה כבר מסודר. גם מנהלים קוריאנים, אנחנו עוסקים המון בגיוס של מנהלים קוריאנים, מנהלים בכירים, חוץ מהמשכורת, מאוד מאוד חשוב להם באיזה רכב הם נוסעים. מי שמקבל מהעבודה ג'נסיס, G80, G90, הוא מגיע הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן.
[20:29] איציק: החודש השיקו בישראל את המותג ג'נסיס כמותג נפרד, מותג עצמאי, זה כמו לקסוס של היפנים, אז יונדאי השיקה את ג'נסיס כמותג יוקרה עצמאי. ה-G80 הבסיסי מתחיל במחירים שמגיעים ל… 385,000 שקל עבור גרסת הבסיס. אותו רכב בסיאול, סדר גודל, עולה בשקלים בערך 175,000 שקל.
[20:54] איציק: תסתכלו אחר כך על איך נראה הלוגו של ג'נסיס ותבינו למה כנראה המכתב מהמחלקה המשפטית של בנטלי לא הגיע ליעדו מלונדון לסיאול. וזה צריך לראות את זה בעיניים בשביל להבין עד כמה היצירתיות הקוריאנית מרקיעה שחקים.
[21:10] איציק: הרכבים האלה יגיעו לישראל, בטוח, אני לא כל כך יודע מי יקנה כאלה דברים. טייגר וודס, דרך אגב, נהג ברכב כזה שהוא התרסק, אני לא יודע, הוא כנראה קיבל אותו בחינם, ואני לא יודע כמה הרכב עצמו תרם לתאונה שבה הוא היה מעורב, אבל בישראל, כמעט בטוח, זה הימור שלי כמובן, אין לי שום ידע ומידע, שהלקוח הראשון של הג'נסיס יהיה שגריר קוריאה בישראל. זה פשוט, עוד פעם, זה גאווה לאומית, אין מצב ששגריר קוריאה בישראל לא נוסע על… על ג'נסיס קוריאני. אבל זה הימור, אני, אני אעקוב אחרי זה ואני אדווח כאשר יהיה לי יותר מידע בתחום.
[21:53] איציק: הרכבים האלה של 385,000 לרכב, זה באמת רכב יוקרה בישראל, בעתיד זה יעלה טיפה יותר זול. והפטנט הוא כמובן הכניסה לתוקף של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקוריאה. את ההסכם הזה כבר סחטו פוליטית מכל כיוון, כל מערכת בחירות בשנה האחרונה כבר עשו טקסים והביאו לפה קוריאנים ולחצו ידיים ועשו את כל מה שאפשר. רק דבר אחד לא קרה, ההסכם לא נחתם. וכל פעם היה איזה תירוץ, גם אצלנו היציבות השלטונית לא בדיוק תרמה לעניין הזה, והחתימה על זה נדחתה.
[22:28] איציק: לאחרונה דובר ששר הכלכלה שלנו, עמיר פרץ, יטוס לקוריאה לחתימה במהלך מרץ. אני, צא לי להגיד שאני אאמין בזה רק כשאני אראה את זה בעיניים. כל מקום, ההסכם הזה לא יכנס לתוקף גם אם הוא יחתם, הוא צריך לעבור אישור של שני בתי הפרלמנט ב… בישראל וב… שני בתי הפרלמנט, בישראל ובקוריאה. אפשר להניח שסדר גודל של שנה מהיום, אפשר יהיה ליהנות. בענף הרכב מדברים שההנחה שיבואני הרכב יקבלו על הרכבים שמגיעים מקוריאה היא בערך 7%.
[23:03] איציק: גם פה אני מאוד סקפטי כמה מההנחה הזאת תגיע לכיסים שלנו. ימים יגידו.
[23:10] איציק: עד כאן בעניין הזה. היום, היום שאנחנו מקליטים את זה, זה הראשון במרץ, האחד במרץ. בקוריאה זה יום חג, זה יום חג שנקרא חג האחד במרץ, והוא בא לציין, חג הזה בא לציין, זה גם יום חופש בקוריאה, הוא בא לציין אירועים שקרו לפני 102 שנה, בשנת 1919. באותה תקופה הקוריאנים היו תחת כיבוש יפני, כבר כמעט תשע שנים. הכיבוש הקוריאני, הכיבוש היפני על קוריאה התחיל ב-1910. כלומר, אחרי תשע שנים, הקוריאנים יצאו, אלפי קוריאנים לרחובות במחאה שהם קראו לה מחאה לא אלימה, מחאה שקטה, נגד הכיבוש, בעד חופש, בעד עצמאות. הם עשו איזשהו התקהלות ב… באיזושהי גינה מאוד ידועה שנמצאת לא רחוק מרחוב אינסדונג, אם פעם יצא לכם… יצא לכם ללכת, יש שמה גם מקומות לציין את האירוע הזה, הגינה הזאת נקראת טפגול. והם הקריאו איזושהי הכרזת עצמאות ועשו צעדות שקטות ברחבי המדינה.
[24:21] איציק: הם הצליחו לממש את הכרזת העצמאות הזאת רק הרבה שנים אחרי זה, רק ב-1945, יחד איתנו, דרך אגב. כשהחצי האי שוחרר מידי היפנים. היום, היום הזה, כמו שאמרתי, מכונה חג האחד במרץ, אתם יכולים לקרוא עוד על הרקע ההיסטורי של זה בפוסט של דוקטור אלון לבקוביץ' אצלי בבלוג שנקרא הקוריאנים.
[24:41] איציק: קצת ידיעות בקצרה כדי להבין ולראות מה קרה בקוריאה במהלך החודש. קוריאה סגרה את 2020 עם עודף מרשים של 75 מיליארד דולר במאזן המסחרי. המאזן המסחרי זה הייצוא של קוריאה, פחות הייבוא לקוריאה. זה נקרא המאזן המסחרי, ובעצם העודף זה בעצם הכסף שמשמש את המדינה.
[25:03] איציק: המאזן המסחרי של קוריאה הסתכם ב-75 מיליארד דולר. זה הרבה מעבר לתחזיות. זה נובע מזה שגם הייבוא ירד, אבל גם הייצוא של קוריאה ירד, אבל בנטו הם יצרו עודף יחסית יפה מאוד. ממשלת קוריאה הכריזה שהיא תקים, אם אתם זוכרים, דיברנו על זה שיהיה צפוי עודף ביקוש למתכות לענף הבנייה. ממשלת קוריאה הכריזה שהיא תקים 840,000 יחידות דיור חדשות בארבע השנים הקרובות. זה פרויקט מטורף. בדרך כלל שהממשלות בקוריאה מכריזות כאלה דברים, הם בדרך כלל מקיימות. אין פה, אין פה אפשרויות לתרץ תירוצים, זה העם בא איתם חשבון על הדברים האלה. רוב הדירות יבנו באזורי ביקוש, בסיאול, באינצ'און ובקיונגי פרובינס, שזה הפרובינציה שמקיפה את סיאול, זה ממש ממש אזורי ביקוש.
[25:59] איציק: הרקע לזה הוא פשוט הממשלה ספגה הרבה ביקורת, שכל המדיניות שלהם עד היום הייתה בעצם להקים חסמים לרכישה של דירות להשקעה. אז פשוט הגבילו את כמות האשראי שאפשר לתת, הגבירו את המיסים ברכישה וכולי, כמו שנהוג לעשות אצלנו. מה שקרה, זה גם מה שקורה אצלנו, הדירות ממשיכות לעלות כל הזמן, ולזוגות צעירים אין איפה לגור, ואף אחד לא רוצה לגור בפיסדילוך, אז זאת התוכנית. זה משהו שעושה הרבה הרבה מאוד רעש. זה כמויות מטורפות של דירות, וצריך לראות בפעם הקודמת, אני זוכר, בנו את העיר פאג'ו, ואני הסתובבתי שם בתקופת הבנייה, זה משהו ששווה לראות. כשבונים בקוריאה עיר חדשה או שכונה חדשה, זה מאות מנופים שעובדים בו זמנית, ואתה מסתובב ואתה חושב שאתה נמצא בתוך איזה משחק מחשב, והקומות עולות ועולות ועולות כל יום, כל יום, עד שגומרים והולכים. אני תמיד מספר שהגעתי לגור בסיאול, ושאלתי את בעל הדירה, "יש פה אתר בנייה שהתחילו לבנות פה, זה יהיה לנו רעש" וכולי וכולי. הוא אמר לי, "תוך כמה חודשים הם כבר לא יהיו פה". ולא האמנתי לו, ובאמת האנשים האלה עבדו בלילות ובימים, ועבדו כולל בלילה, כולל במינוס 15, כאילו נמלים.
[27:32] איציק: בתחום ההפטלה, ב-12 חודשים של הקורונה, כלומר מינואר שעבר עד ינואר הזה, נוספו בקוריאה 420,000 מובטלים. זה העלה את שיעור ההפטלה בקוריאה מ-4.1 ל-5.7 בסך הכל. שזה לא נעים, קוריאנים לא אוהבים שיעורי הפטלה כאלה, אבל בוא נגיד שהשר כ"ץ היה חותם בשתי ידיים על הפטלה של 5.7.
[27:56] איציק: החודש גם, לקראת, באמצע החודש, שוחררו 20 אנשי הצוות של הספינה הקוריאנית שנעצרה על ידי איראן במצרי הורמוז, בטענה שהספינה זיהמה את הסביבה. אבל הסיבה האמיתית הייתה שזה אמצעי לחץ על ממשלת קוריאה לשחרר סכומי עתק שיושבים במסגרת הסנקציות בסיאול. מעריכים שזה בין 7 ל-10 מיליארד דולר. אחרי כמה ימים כבר אל-ג'זירה הדליף, וגם שר החוץ האיראני, זריף, כבר הדליף שסיאול כבר הסכימה לאפשר חלק מהכספים. במשפט אחד, אצל טראמפ זה לא היה קורה הדבר הזה. הם פשוט מנצלים את החולשה של הקוריאנים ואת החולשה של האמריקאים.
[28:40] איציק: בקוריאה מתנהלת חקירה נגד גוגל על ידי רשות התחרות הקוריאנית. רשות התחרות הקוריאנית זה גוף מאוד מאוד נשכני, והם לא משחקים, לא משחקים משחקים, החבר'ה האלה. בחמש שנים האחרונות הם ניהלו חקירה נגד גוגל בחשד שגוגל ניצלה את כוחה לכפות על יצרני טלפונים קוריאנים להשתמש דווקא במערכת הפעלת אנדרואיד. אני לא כל כך יודע איזה, איזה תחליף יש להם חוץ מאנדרואיד, אבל עובדה שקוריאנים כבר תפרו שם תיק רציני, וצפויות כמה, צפויים כמה דיונים שנקבעו כדי לקבוע את גזר הדין של גוגל. וזה יכול גם להגיע לכנסות מאוד מאוד כבדים. זה כבר נראה משהו מאוד מאוד רציני.
**[29:24] איציק: יש עוד חקירה שמתקיימת בנפרד, בחשד שגוגל הכריחה חברות משחקים קוריאניות להפיץ את המשחקים שלהם רק בפלטפורמת גוגל פליי, אבל שמה עדיין החקירה לא הבשילה. בפעם הקודמת שהתנהלה חקירה בהיקף כזה כנגד מפלצת אמריקאית, מפלצת טכנולוגית אמריקאית, זה היה נגד קוואלקום, שהייתה אז על הגריל, ובסוף קוואלקום שילמה יותר ממיליארד דולר בכנסות לממשלת קוריאה. כלומר, זה לא, זה לא רשות ההגבלים העסקיים הישראלית או משהו, זה עסק שברגע שהוא מתחיל לחקור, אני מניח שכולם נכנסים לחרדה.
[30:06] איציק: עוד, עוד בתחום, ידיעות הקטנות, חיות מחמד קוריאניות זכאיות לבדיקת קורונה ללא תשלום. פשוט גילו שאיזה כלב באיזשהו מקום נדבק בקורונה, ולכן הכניסו את כל הכלבים למסגרת הזכאים, זכאים לבדיקה ללא תשלום. מעניין אם בקרוב גם יחסנו אותם, אולי יתנו להם תעודות מתחסן, טב ירוק.
[30:30] איציק: יש תהליך מאוד מאוד מעניין בקוריאה, כמו שציינתי מקודם, שקוריאנים הפסיקו לגדל ילדים והם מגדלים כלבים. לפני 10 שנים הם פשוט היו אוכלים אותם. זה… שווה לכתוב, בטח שיכתבו על זה ספרים.
[30:51] איציק: טינדר קנתה החודש את חברת סטארטאפ קוריאנית שהוקמה ב-2014, מדובר בחברה שנקראת Hyperconnect, שיש לה אפליקציה של וידאו צ'אט. כנראה שהאפליקציה הזאת מאוד מאוד פופולרית באזור המזרח התיכון, כי גם לפני כמה שנים דיברו איתנו עליה, אבל וגם בישראל יש אנשים שמשתמשים בזה, אני לא יודע כמה, אבל יש אנשים שמכירים את האפליקציה. יש להם 100 מיליון משתמשים, וטינדר תשלם 1.73 מיליארד דולר על העניין הזה. אז משתמשי טינדר תתכוננו, אתם עוד מעט תוכלו לדבר אחד עם השני.
[31:32] איציק: HMM, זו חברת קווי ספנות הגדולה בקוריאה, זה בעצם חברה שיש לה אוניות והיא מובילה סחורות, כמו צים. פעם הייתה שייכת לקבוצת יונדאי, וכשהיא הלכה כמעט לפשוט רגל, בדרך כלל בשלב הזה, אם חברות שהם אסטרטגיות או שמעסיקות הרבה עובדים, מי שנכנס לתמונה זה בנק ממשלתי שנקרא KDB, Korea Development Bank.
**[31:59] איציק: לבנק הזה, זה בנק בבעלות ממשלתית, יש לו מנדט להציל כל חברה שהוא חושב שהוא יכול להציל את העובדים שלה או להציל את החברה עצמה. ואז הוא מנסה להעמיד את החברות האלה על הרגליים, או אחר כך מוכר אותם, הוא עושה כל מיני מהלכים. הוא עכשיו מעורב גם בעסקת אסיאנה וקוריאן אייר. תראו את האנשים האלה בכל המקומות שיש שיש בעיות, ויש להם פורטפוליו מפה עד הודעה חדשה של… של חברות בדרך כלל בצרות.
**[32:33] איציק: מאז ההשתלטות על החברה הכושלת הזאת, אני חושב שהם מחזיקים משהו כמו 30%, הם הזריקו לחברה בערך 3 מיליארד דולר מכספי משלם המסים הקוריאני, אבל עכשיו מה שקרה, בעקבות הקורונה, עם הגידול בביקושים, החברה כבר מתחילה להראות רווחיות, וב-KDB כבר מסתכלים ימינה שמאלה ורוצים למכור אותה, והכיוון הוא כנראה למכור אותה לפוסקו. פוסקו היא חברת ענק קוריאנית, שמייצרת מתכות מכל מיני סוגים, היא, עד כמה שאני זוכר, חברת המתכת החמישית בגודלה בעולם. והיתרון של פוסקו, שפוסקו היא בעצם חברה, אנחנו קוראים לזה חצי ממשלתית, היא לא חברה בבעלות ממשלתית, אבל אין לה גרעין שליטה, ולממשלה יש סיי כמעט על כל דבר שקורה שם, כולל המינויים הבכירים וכולי וכולי. אז להעמיס לשמה את… את HMM הכושלת, כנראה שלא תהיה בעיה.
[33:30] איציק: עוד עסקה מעניינת, פורטל ההשמה הכי גדול בקוריאה, נקרא Job Korea. הוא עומד למכירה, נמצא מ-2013 בבעלות של קרן פרייבט אקוויטי קוריאנית. כמובן שהוציאו אותו למכרז, המתחרים הם חברות פרייבט אקוויטי מכל העולם. המחיר כנראה סדר גודל של 900 מיליון דולר, זה נשמע טוב בקוריאנית יותר, זה טריליון וון. והמחיר הזה הוא בערך פי חמישה ממה שהגוף הנוכחי ששולט בפורטל הזה שילם עבורו ב-2013.
**[34:08] איציק: השנה צפויה להיות גם שנת הנפקות מאוד מאוד חזקה. יש היום בעיון אצל הרשויות בקוריאה מעל 30 תשקיפים שהם צריכים לאשר, עוד משנה שעברה, והם לא מצליחים לעמוד בקצב. כך שהשנה צפויות הנפקות בהיקף של בערך 18 מיליארד דולר. זה ה… כמובן, שנת ההנפקות הכי גדולה שהייתה מעולם בבורסה בסיאול.
[34:36] איציק: ההנפקה הכי גדולה, כנראה שכולם מחכים לה, זה ההנפקה של LG Energy Solution. זה הגוף שפוצל מ-LG, פוצל מ-LG Chem, ומרכז את כל תחום הבטריות. הוא צפוי לגייס מיליארד דולר.
**[34:52] איציק: יש קונסורציום של שמונה חברות תרופות קוריאניות שייצרו ביחד בקבלנות משנה את החיסון הרוסי ספוטניק 5. בהיקף שכנראה סדר גודל של 5 מיליארד דולר, למרות שפה נראה לי שהפרס ריליס קצת הגזימו במספרים. הם לקחו את המחיר המשוער של החיסון לצרכן או משהו כזה. אבל עדיין כנראה עסקה גדולה.
**[35:19] איציק: נטפליקס תשקיע השנה 500 מיליון דולר בתוכן קוריאני, תפיק שני סרטים. היא גם עשתה את זה בעבר, עד היום היא הפיקה בקוריאה כמעט 80 כותרים קוריאניים קוריים. כנראה שמצאה שיש בקוריאה גם עניין בתוכן קוריאני וגם קוריאנים יודעים גם לשחק וגם להפיק סרטים.
**[35:42] איציק: קרלייל גרופ האמריקאית תשקיע 200 מיליון דולר בקקאו מוביליטי. קקאו מוביליטי זה בעצם גט טקסי של קוריאה. יש לה 28 מיליון מנויים. עסקה לפי שווי של מעל 3 מיליארד דולר. חברה מאוד מצליחה מקבוצת קקאו.
**[35:59] איציק: אז עד כאן להפעם. אתם מוזמנים להירשם לירחון קוריאה לעסקים, להירשם לבלוג הקוריאנים. כל מה שצריך לעשות זה להקיש בגוגל "הקוריאנים", או אם לא אכפת לכם להקיש איציק יונה, וזה יצוף לכם. או שתכתבו לי ואנחנו נדאג להוסיף אתכם. כמובן אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט לאפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם.
[36:24] איציק: אני לשירותכם בכל עניין מסובך שקשור בקוריאה. ניתן לפנות אליי באמצעות המייל: IY, קיצור של איציק יונה, שטרודל, yonaco.com. [email protected]. יונאקו Y-O-N-A-C-O.
[36:39] איציק: תודה רבה לדן קריבולוטי, יועץ בכיר ביונאקו, על הסיוע הצמוד בעריכה ובהגשה, ואת כל המטריה הטכנית, ולצוות יונאקו בקוריאה על התובנות הייחודיות שבלעדם אנחנו לא שווים הרבה. אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש מרץ 2021. הרבה בריאות לכולכם.
[37:03] איציק: (מוזיקת סיום)