בפרק העשירי של הפודקאסט "הקוריאנים", אנחנו בוחנים את השינויים האסטרטגיים המרתקים שדרום קוריאה מבצעת כדי להתמודד עם אתגרי העתיד. איציק יונה פותח עם בשורה חשובה לטאלנטים ונוודים דיגיטליים ברחבי העולם: הממשלה הקוריאנית עובדת על ויזה חדשה שתאפשר לכם לעבוד ולחיות באחת המדינות המתקדמות בעולם. נצלול אל הסיבות למהלך הזה, ובראשן "הצוק הדמוגרפי" המאיים על כלכלת קוריאה.

וגם סיפור האקזיט המרשים של קרן הון סיכון קוריאנית בישראל, דוגמה מצוינת להעמקת הקשרים העסקיים בין המדינות. ננתח כיצד ענקיות כמו יונדאי ו-SK מתמודדות עם משבר השבבים העולמי, ומהן ההשקעות האסטרטגיות שלהן בתחומי המימן, הסוללות והאנרגיה המתחדשת. פרק שכולו תובנות על חדשנות, אסטרטגיה עסקית והזדמנויות חדשות בשוק הקוריאני.

עקרי הדברים

• על התוכנית החדשה של ממשלת קוריאה להנפקת ויזות לנוודים דיגיטליים.
• מהו "הצוק הדמוגרפי" וכיצד הוא משפיע על המדיניות הכלכלית של קוריאה.
• סיפור האקזיט של קרן ההשקעות הקוריאנית KIP בחברת מדיקל סנס הישראלית.
• כיצד יונדאי נערכה מראש למשבר השבבים העולמי והצליחה להימנע מהשבתת מפעלים.
• על ההשקעות האסטרטגיות של קונצרן SK בתחומי הסוללות ואנרגיית המימן.
• מדוע קוריאה הופכת למוקד משיכה להשקעות בתחומים טכנולוגיים מתקדמים.

סיכום פרק 10 של פודקאסט הקוריאנים

פתיחה וסקירת תוכן הפרק (00:22)

• הצגת הנושאים המרכזיים: בשורה לנוודים דיגיטליים, אקזיט ישראלי לקרן קוריאנית, והתמודדות עם משבר השבבים.

"הידעת?" – מהירות 5G בקוריאה (00:35)

• דרום קוריאה מובילה בעולם במהירות הורדה ממוצעת ברשת 5G.
• השוואה למדינות אחרות והחשיבות של התשתית הטכנולוגית המתקדמת.

הצוק הדמוגרפי והבשורה לנוודים דיגיטליים (01:40)

הצוק הדמוגרפי (01:48)

• הסבר על הירידה המתמשכת באוכלוסיית קוריאה והשלכותיה על שוק העבודה.
• הצורך הדחוף בפתרונות יצירתיים כדי למנוע האטה כלכלית.

ויזת נוודים דיגיטליים (02:29)

• הכרזת הממשלה על תוכנית להנפקת ויזות עבודה ושהייה לבעלי ידע טכנולוגי מתקדם.
• ההזדמנות לנוודים דיגיטליים לעבוד ולחיות בקוריאה, גם אם אינם מועסקים בחברה מקומית.
• השוואה למדיניות ההגירה הנוקשה שהייתה נהוגה עד היום.

השקעות ואקזיטים: הקשר הישראלי-קוריאני (04:34)

אקזיט מרשים לקרן קוריאנית בישראל (04:40)

• קרן הון הסיכון KIP (Korea Investment Partners) רושמת אקזיט מרשים ממכירת חברת מדיקל סנס.
• ההשקעה הראשונית וההחזר המשמעותי.
• חשיבות המהלך כהוכחה להצלחת השקעות קוריאניות בישראל.

ההשקעות האסטרטגיות של SK (05:28)

• מכירת נכסים לא אסטרטגיים כדי לממן השקעות בתחומי הליבה החדשים: סוללות ומימן.
• הקמת מפעל סוללות נוסף בהונגריה והשקעה של 1.5 מיליארד דולר בחברת Plug Power האמריקאית.

התמודדות עם משבר השבבים והעתיד של יונדאי (06:38)

איך יונדאי נערכה למשבר (06:40)

• יונדאי היא יצרנית הרכב היחידה בעולם שלא נאלצה להשבית קווי ייצור עקב המחסור בשבבים.
• ההסבר: ניהול מלאי חכם ולמידה ממשברים קודמים.

אסטרטגיית המימן של יונדאי (07:37)

• יונדאי ופוסקו (ענקית הפלדה) משתפות פעולה בפיתוח פתרונות אנרגיה מבוססי מימן.
• החזון: שימוש במימן להנעת רכבים, הפעלת מפעלים, וייצור חשמל.

סיכום ופרידה (09:14)

• דרכים ליצירת קשר והרשמה לירחון העסקים של יונאקו.

תמלול מלא של הפרק

[00:00] (פתיח מוזיקלי)
[00:10] איציק: שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים, על אנשים ועסקים בקוריאה. אני איציק יונה.
[00:17] איציק: נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה בקוריאה, בחודש שהסתיים ב-1 באפריל 2021. את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים, שהם מפיקה קבוצת יונאקו, המומחים לעסקים בקוריאה.
[00:33] איציק: נתחיל קודם כל בפינתנו "הידעת?". הידעתם שבסיאול פרוסה רשת ה-5G המהירה ביותר בעולם, עם מהירות הורדה ממוצעת של 472 מגה-ביט לשנייה? זה הרשת הראשונה שנפרסה בעולם. כיום כל קוריאה פרוסה ב-5G, ולמעשה, כל הרשתות התחרו ביניהן, בעידוד כלל לא אני של הממשלה, מי יפרוס ומתי את הרשתות שלו כמה שיותר מהר. המצב כיום הוא שהרשתות פרוסות, אבל למעשה השירותים שצריכים להשתמש ברשת כזאת מהירה, עדיין לא קיימים. וכולם מחכים לראות מה יהיו השירותים שהחברות יציעו. גם החברות עצמן מחפשות שירותים כדי להריץ על הרשת המהירה הזאת. היום, למעט הורדה מהירה של סרטים או משהו כזה, כמעט ואי אפשר לחוש בהבדל לעומת רשת 4.5 שהייתה פרוסה עד היום בקוריאה. אז אם למישהו יש איזשהו רעיון או טכנולוגיה או שירות שאפשר להפעיל על רשת 5G, יש לכם בהחלט לאן לפנות.
[01:41] איציק: בפרק הבא נעסוק בתיאור ההשלכות של המשבר הדמוגרפי שאליו הקוריאנים מובילים את עצמם. מה שאנחנו קוראים "הצוק הדמוגרפי", כמו שתארתי בהרחבה בפודקאסט של חודש מרץ, החודש הקודם.
[01:57] איציק: למעשה, אנחנו רואים השפעות לעניין הזה על מדיניות ההגירה של קוריאה, שעד היום הייתה מאוד מאוד קשוחה. כמעט אף אחד שלא היה לו סיבה טובה להסתובב בקוריאה, לא יכול להיכנס לשם. אבל הנתונים שפורסמו חודש שעבר, שבעצם לראשונה מעולם, האוכלוסייה של קוריאה קטנה בשנת 2021, בערך ב-30,000 קוריאנים. פשוט היו יותר אנשים שנפטרו מאשר אנשים שנולדו. ואז הפקידים התחילו לחפש פתרונות. מה… מה עושים? כי בסופו של דבר, הבעיה המרכזית של העניין הזה, שהאוכלוסייה בגיל העבודה הולכת ומצטמקת. יש הרבה יותר אנשים שפורשים מהעבודה, והרבה פחות אנשים שנכנסים לשוק העבודה.
[02:47] איציק: יש גם פרסום של מכון מחקר קוריאני שפרסם הערכה שעד שנת 2060, שבמונחים דמוגרפיים זה באמת לא עוד הרבה זמן, אוכלוסיית קוריאה תהיה פחות מ-25 מיליון, כלומר פחות מחצי ממה שהיא כיום. אז כמובן שהפקידים כינסו ועדה ממשלתית, שהוציאה המלצות. וההמלצות הפעם הזאת היו בתחום של הקלות במתן ויזת עבודה וויזת שהייה לאנשים שעד היום היה להם קשה מאוד להיכנס לקוריאה ולעבוד בקוריאה.
[03:22] איציק: והפוקוס של ההמלצות הם סביב אנשים שיש להם התמחות בתחומים של טכנולוגיות מתקדמות ותעשיות מתקדמות. המטרה היא כמובן לאפשר לאנשים בעלי ידע טכנולוגי לשהות בקוריאה, לעבוד בקוריאה, להקים עסקים בקוריאה. ומה שהם הצהירו, שהם, א', הם יתנו העדפות לאנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה. גם אם הם, גם אם הם אינם עובדים בחברות בקוריאה. מה שהם קוראים "הנווד הדיגיטלי", זה אנשים שבעצם יכולים לעבוד מכל מקום, והם מציעים להם "בואו תחיו אצלנו בקוריאה, אפילו שאתם לא עובדים כאן". העיקר שיהיה פה איזה הילה או איזה השפעת הילה טכנולוגית על התעשיות שלנו. וכמובן גם אנשים שיש להם פטנטים שרשומים על שמם, נכסים בלתי מוחשיים, או ידע שרשום על שמם, או כאלה שמעוניינים להקים חברות טכנולוגיה בקוריאה. כל אלה מוזמנים ברגע שההמלצות האלה יתקבלו, לנסות להגיש בקשה להגר או לחיות בקוריאה. הרי ההזדמנות כנראה תיפתח בעתיד, בעתיד הקרוב, אם ההמלצות האלה כמובן יתקבלו.
[04:34] איציק: בואו נזכור את תמונת המצב בתחום הקורונה. בתחילת מרץ יצאה הנחיה ממשלתית לכל העובדים הזרים שעובדים בקוריאה להיבדק לקורונה עד תאריך מסוים, הם קבעו עד 24 במרץ. כל העובדים הזרים חייבים להיבדק. כמובן שאין הנחיה כזאת לאף עובד או לאזרח קוריאני רגיל. היו כבר אנשים שהתלוננו על זה לוועדה למועצת זכויות האדם הקוריאנית, והלחץ עזר, ובסופו של דבר הממשל החליט לשנות את ההנחיה מהנחיה ברורה להמלצה. בדרך כלל גם המלצות בקוריאה זה נושק מאוד מאוד חזק להנחיה, אבל אני מניח שהיו כאלה שהחליטו שהם לא ילכו להיבדק.
[05:23] איציק: בצד החיסונים, תוכנית החיסונים הלאומית הקוריאנית די מזדחלת לאיטה. למרות שהם קנו כמות חיסונים מעל ומעבר למה שהם צריכים, עד היום חוסנו בערך כמיליון קוריאנים. רובם המכריע, כמעט 90 ומשהו אחוז, חוסנו רק בחיסון ראשון, ולמעשה, תרבותית, קוריאנים יחכו לראות כמה… מה קורה עם כל האנשים שחוסנו. הם אף פעם לא יתנפלו על החיסונים האלה, הם לא הרפתקנים כל כך כמונו, ואנחנו נצטרך לראות איך, באיזה קצב הם יחליטו ללכת ולעמוד בתורים לחיסון.
[06:01] איציק: יש פה תהליך תרבותי הרבה יותר מתהליך לוגי. ברגע שיש תמיד את הדג הזה שקובע שכל הלהקה תפנה ימינה או תפנה שמאלה. ברגע שהדג הזה ילך להתחסן, אנחנו נראה את כל שאר הקוריאנים הולכים להתחסן. האמת שזה לא כל כך מטריד אותם כרגע, כי בקוריאה יש היום סדר גודל של 7,000 חולים. נפטרו עד היום, בשנה ומשהו שחלפו מאז תחילת המגפה, כ-1,700 קוריאנים. ובמצב של היום כל יום מאומתים בין 400 ל-500 אנשים כחולים. כך שהלחץ הוא לא לחץ מטורף והפחד מהחיסונים הוא יותר גדול מהפחד מקורונה בשלב הזה. ברגע שזה יתהפך, אנחנו נראה את זה גם במספרים.
[06:46] איציק: עכשיו ניגע בפרק שאנחנו קוראים לו "מבזק קוריאה-ישראל", קצת על מה שקורה בינינו לבין קוריאה. קודם כל, הדבר הכי חשוב ביחסים בין המדינות זה הסכם הסחר. אז אפשר להגיד בביטחון, סחר יש, הסכם עדיין אין. כל הניסיונות שנעשו כדי לחתום את ההסכם הזה, גם גם על ידי שר הכלכלה, גם על ידי שר החוץ, גם בדרג של פקידים, גם בזום, כל פטנט אפשרי שניסו לעשות, בסוף נכשל מסיבה כזאת או אחרת. יש הסכם שהוא כבר מוכן לחתימה, אבל ככל הנראה הוא יחתם רק כאשר תהיה כאן ממשלה יציבה.
[07:34] איציק: בתחום הצבאי, אנחנו רואים פעילות של שיתופי פעולה בין החברות הגדולות בתחומי הביטחון בין שתי המדינות. אלביט מערכות והתעשייה האווירית של קוריאה, שאנחנו קוראים לה KAI, K-A-I, חתמו על מסמך הבנות לפיתוח כלי טיס בלתי מאויש. וקודם לכן, השנה, חברת KAI חתמה גם עם התעשייה האווירית שלנו לפיתוח של חימוש משוטט. זה בהחלט… יש כל הזמן מגעים בין הגופים האלה. היו ירידות ועליות. מי שזוכר בעבר סביב פרשת כלי הטיס שישראל רצתה לקנות, או הקוריאנים רצו שאנחנו נקנה, ואנחנו מקווים שהיחסים האלה הולכים ומתחממים.
[08:22] איציק: למעשה, מרגע שהחל שעון הקיץ בישראל, קוריאה וישראל התקרבו זו לזו, והפער השעות בינינו הפך להיות משבע שעות שהיה מקודם, לשש שעות הפרש בין שתי המדינות. היום. בתקופה הזאת תמיד, כשמתחיל האביב והקיץ, קוריאה מותקפת על ידי ענן צהוב, מה שנקרא בקוריאנית "Yellow Dust", שמגיע ממדבר גובי בסיין, ובעצם מהווה זיהום אוויר קיצוני ביותר, עד כדי כך שלפעמים גם לימודים לא מתקיימים, ורק בתחילת הקיץ הדבר הזה נעלם ונפטר. עד היום לא מצאו את הסיבה האמיתית, כל פה כל מדינה מאשימה את השנייה בעניין הזה.
[09:09] איציק: קצת תמונת מצב כלכלית על המצב של קוריאה. שנת 2020 הסתיימה עם צמיחה שלילית של אחוז אחד. אני חושב שזה אולי הכלכלה המצטיינת בעולם ב-2020. אבל הקוריאנים, זו הייתה שנה מאוד מאוד משברית מבחינה כלכלית, כי זו הפעם הראשונה מזה 22 שנה, בעצם מאז המשבר של 1997, משבר המטבעות, שהכלכלה של… הכלכלה הקוריאנית מתכווצת. והם כמובן מתכוונים לשכוח אותה כמה שיותר מהר. אנחנו כבר רואים השנה, בתחילת שנה, עלייה בייצוא הקוריאני, שזה הלב של התעשייה, הלב של הכלכלה. בעיקר עלייה בייצוא של כלי רכב, ייצוא של סמיקונדקטורס, של מוליכים למחצה, שבעצם מובילים את כל הכלכלה הזאת החוצה מהמשבר. אנחנו רואים גם קיטון בהבטלה. בסוף שנה, ההבטלה הייתה מעל 5%, והיום אנחנו כבר מדברים על סביבה קצת יותר נורמלית של 4%. אנחנו רואים חברות גדולות שהם מגייסות מאות עובדים, נייבר הודיעה שהיא מגייסת 900 מהנדסים, מהנדסי תוכנה. אנחנו רואים שיש איזשהו הייפ שהוא חוצה את כל המגזרים בכלכלה, גם ההשקעות בעלייה. ונשיא קוריאה ציין לאחרונה שגם הם בעצמם מופתעים מהקצב שבו הכלכלה יוצאת מהמשבר.
[10:38] איציק: הבנק של קוריאה מעריך שאפשר שהקוריאה תסיים את השנה בצמיחה של 3.5%, שזה בהחלט שיפור נאה לעומת הביצועים של 2020.
[10:50] איציק: קצת ידיעות בקצרה על המתרחש בקוריאה. נתחיל מהנושא שהוא קרוב גם לליבנו פה בארץ, וזה מחירי הדירות. מחיר דירה ממוצעת בסיאול, בדרך כלל דירה ממוצעת בסיאול זה 30 פיונג, 30 פיונג זה בערך 99 מטר. דירה כזאת, המחיר שלה עלה בארבע השנים האחרונות ב-78%, והמחיר היום עומד על קצת מעל מיליון דולר.
[11:21] איציק: במהלך התקופה הזאת של השנים האחרונות, השלטונות הציגו כמעט 25 פעם צעדים למיתון הביקושים. בדרך כלל הגבלות על מתן משכנתאות, הגבלות מס על משקיעים, כל מה שאפשר בשביל למתן את הביקושים. כמו שאנחנו מכירים מאצלנו, זה אף פעם לא עוזר. ולכן, הם פשוט עברו, הם ראו שזה לא עובד. בדרך כלל קוריאנים, אחרי כמה פעמים, מבינים שזה לא הולך, והם חסרי סבלנות. הם פשוט עכשיו הלכו והחליטו שהם תוקפים את צד העצה. וכפי שדיווחתי בחודש שעבר, יש החלטה להקים כמעט 800 מעל 800,000 יחידות דיור בסיאול והסביבה הקרובה לה, שזה אמור לפתור את בעיית הביקושים לדירות באזור סיאול.
[12:08] איציק: בקשר עם הפעילות מול צפון קוריאה, אז מי שנעלם מהזירה זה דונלד טראמפ ידידנו, שצפון קוריאה הייתה מאוד קרובה לליבו, והוא ניסה לראות איך עושים פה קצת סדר. ברגע שהוא נעלם, אז הכל הרבה יותר שקט, יש הרבה פחות פעילות. אבל מצד שני, הקוריאנים דואגים גם לעצמם. גם צפון קוריאה ודרום קוריאה הגישו בקשה משותפת לארח את המשחקים האולימפיים בעוד 11 שנה, ב-2032. זה מראה שהם יודעים גם לפעמים להסתדר לבד אם הם רוצים. וכמובן, זה לא יפריע לצפון קוריאה לשגר שני טילים, שני טילי ניסוי בליסטיים לכיוון הים של יפן, רק בשביל להראות שהם עדיין, הם עדיין באזור והם מסוכנים.
[12:58] איציק: בתחום הצבאי, יש פעם ב… בחמש או שש שנים שמגיע לקיצו המנדט האמריקאי על ניהול המלחמה בחצי האי הקוריאני. המטרה בעצם של האמריקאים זה לתת את שרבית הניהול של המלחמה לקוריאנים. עד היום, מאז בעצם מלחמת קוריאה, ניהול המלחמה, ברגע שפורצת מלחמה, מי שמנהל את המלחמה זה גנרל ארבעה כוכבים אמריקאי, והוא מנהל גם את הצבא הקוריאני וגם את הצבא האמריקאי שמשתתף במלחמה, הוא בעצם מנהל המלחמה.
[13:32] איציק: כל פעם האמריקאים והקוריאנים קובעים יעד ואומרים, "אוקיי, ביעד הזה אנחנו מחזירים לקוריאה את השליטה על ניהול המלחמה". הפעם נקבע יעד, זה בשנת 2022. אני סקפטי, כי בפעמים הקודמות, כל פעם הקוריאנים הצליחו לשכנע את האמריקאים להמשיך בתפקיד השומר של דרום קוריאה. פשוט לא בא להם להיכנס לדברים האלה, הם מעדיפים להתעסק בפיתוח הכלכלה ולא לדאוג למלחמות. בואו נראה מה יקרה ב-2022.
[14:04] איציק: בינתיים, יש תשלום שנתי שהאמריקאים, שהקוריאנים משלמים לאמריקאים בגין הצבא שמוצב בדרום קוריאה, בגין הצבא האמריקאי שמוצב בדרום קוריאה. והשנה האמריקאים הצליחו לעלות את הסכום הזה ב-14%. הסכום השנה הסתכם בערך בקצת מעל מיליארד דולר. אני לא יודע אם האמריקאים מבסוטים. אם אתם זוכרים, דונלד טראמפ דרש 5 מיליארד דולר בגין השירותי שמירה האלה. מכיוון שהוא הלך, מישהו אחר סגר את העסקה הזאת.
[14:39] איציק: רק להזכיר, שבקוריאה מוצבים 28.5 אלף חיילים אמריקאים بشكل קבוע. פעם זה היה אפילו יותר, וחלק מהחיילים נמצאים בעיראק.
[14:50] איציק: בסמסונג יש הר של מזומנים. סמסונג אלקטרוניקה, יש הר של מזומנים, בערך 100 מיליארד דולר, וזה גם צומח בקצבים מהירים, כמעט כל רבעון. ובסוף מצאו פתרון מה לעשות עם זה. סמסונג החליטה, הבורד של סמסונג החליט שהם יתחילו לחלק דיבידנד במזומן לבעלי המניות, החל מהשנה, כל שנה, בשלוש השנים הבאות, כתשעה מיליארד דולר בשנה.
[15:17] איציק: צריך לזכור גם שהבעלים של סמסונג, או מי ששולט בסמסונג, משפחת לי, חייבת סדר גודל של 10 מיליארד דולר במזומן לשלם לשלטונות המס בגין מס ירושה של אבי המשפחה שנפטר. אני מניח שהכסף הזה לא כולו יגיע לידיהם, כי האחוז החזקה שלהם הוא לא כל כך גבוה, אבל הם… זה חלק מהתכנון הכללי שלהם, איך לארגן את הכסף.
[15:45] איציק: כמו שדיווחנו בחודש שעבר, LG אלקטרוניקה הודיעה סופית ורשמית שבסוף יולי היא מפסיקה לייצר סמארטפונים. זה אחרי 26 שנה, שבשיאם היא הייתה יצרנית השלישית בגודלה בעולם לסמארטפונים, היא גם הובילה תהליכים מאוד מאוד משמעותיים בתעשייה, אבל היא פשוט לא הצליחה לעמוד בתחרות. פעם אחת מול החבר'ה החכמים והזריזים בסמסונג ובאפל, ומול החבר'ה מאוד מאוד תחרותיים מסין, ולאט לאט האחיזה שלה בשוק הלכה וקטנה. והיא צברה הפסדים של מעל 4 מיליארד דולר. הם ניסו למכור את הפעילות הזאת לחבר'ה מוויטנאם, אבל מכיוון שהם לא, לא הסכימו לוותר על ה-R&D, שזה בעצם ה… המפתחים של התעשייה אצלם בחברה, אז פשוט הם החליטו שהם סוגרים. בסוף יולי לא ימכרו יותר טלפונים של LG. מי שרוצה, יכול לעשות את זה עד אז.
[16:49] איציק: בכל מקרה, הם התחייבו שהם נותנים תמיכה ושירות לכל הטלפונים שהם כבר, שנמכרו עד אותו מועד, וזה לפחות גישה שירותית. הם עדיין רוצים לתת שירות למוצרים האחרים שלהם.
[17:04] איציק: יש בקוריאה חמש יצרניות של רכב. בטח לא כולכם זוכרים מי זה מי, אבל הגדולות הן יונדאי וקיה, ששייכות לאותה משפחה. GM קוריאה, שפעם היה דאו, סאנגיונג ורנו-סמסונג, שהיום היא בבעלות מלאה של ניסאן, או ניסאן-רנו.
[17:25] איציק: בחודש מרץ, החבר'ה האלה, כולם, כל התעשייה יצרה קצת מעל 700,000 כלי רכב, לייצוא ולצריכה מקומית. שזה בערך 8% יותר ממה שהם יצרו בשנה שעברה. אבל צריך לזכור, וזה בעצם חלק אחד המנועים היותר חזקים לצמיחה של הכלכלה בתחילת השנה. כבר הזכרנו את זה, לצמיחה של הכלכלה והצמיחה כמובן של הייצוא הקוריאני. אבל צריך לראות פה הבדל ברור בין מי שמוביל את התעשייה בקוריאה, שזה יונדאי וקיה, וכל השאר שהם הרבה יותר קטנות והרבה יותר חלשות. והכי חלשה זו סאנגיונג, שנמצאת כבר על סף פשיטת רגל כל הזמן. היא נמצאת בבעלות הודית, והגורל שלה לא כל כך ברור. בקיצור, אם אתם מתכננים לקנות אוטו של סאנגיונג, תוודאו שיש לכם… שיש לכם שירות, כי העסק שמה לא… לא נראה ולא נשמע כל כך טוב.
[18:22] איציק: עוד בתחום הרכב, יונדאי רכב הודיעה כי היא תשבית לשבוע את המפעל שלה, מפעל מספר אחד באולסן, שבקוריאה, על רקע של מחסור בצ'יפ מסוים של מצלמה קדמית של הרכב. בדרך כלל בעולם יש חוסר רציני במוליכים למחצה, וכיסינו את זה כבר בעבר. הקוריאנים, במיוחד יונדאי, יש להם גישה מאוד מאוד שמרנית בקשר לניהול מלאי, והיה להם עד היום מלאים ברמה מספקת, אבל גם, גם הם נכנסו למחסור הזה שמוביל בעצם היום את העולם, במה שאנחנו קוראים a "Zoom Boom".
[19:01] איציק: הביקוש למוליכים למחצה בעולם מרקיע שחקים, ולייצר רכב וחסר לך רכיב אחד, אתה משבית את כל קו הייצור. בארצות הברית יש מפעלים שלמים של GM, של הונדה, שכבר שבועות מושבתים על רקע של מחסור ברכיבים. בקוריאה הבעיה היא הרבה יותר גדולה, כי הם לא יודעים לייצר כאשר חסר רכיב אחד ברכב, כי כל קווי הייצור הם קווים שבנויים בצורה כזאת שכל הרכיבים חייבים להיות זמינים, כי אחרת הכל מושבת. פה צפויות להיות קצת בעיות עד ש… עד שהעסק יתיישר.
[19:39] איציק: בפרק על השקעות ועסקאות, יש המון המון פעילות החודש. נשתדל לעשות את זה גם מעניין וגם לא ארוך. קודם כל, קוריאן אייר ידידתנו, כפי שכבר דווח, הולכת להתמזג עם אסיאנה. המיזוג הזה הולך להסתיים בפועל ב-2024. השם של הגוף הממוזג יישאר קוריאן אייר, וזה בעצם יהיה מונופול קוריאני של… של תעופה. קוריאן אייר גם תספח אליה את כל החברות הלואו קוסט שבעצם היו תחת שתי החברות האלה. כך שהתעשייה תהפוך להיות מאוד מאוד ריכוזית, אבל מצד שני תיווצר פה חברת תעופה מאוד משמעותית גם בקנה מידה בינלאומי.
[20:28] איציק: איביי קוריאה נמצאת על המדף, וכרגע מתחרות כמה חברות מאוד מאוד גדולות על מנת לרכוש את הפעילות של איביי קוריאה. זו בעצם פלטפורמת המסחר האלקטרוני השלישית בגודלה בקוריאה, היא מהווה בערך 12% מכל הסחר האלקטרוני במדינה. הפעילות מוערכת בערך ב-4, 4 פלוס מיליארד דולר, ובעצם מורכבת משתי פלטפורמות סחר: אחת שנקראת Gmarket, והשנייה נקראת Auction. אין, אין דבר כזה שנקרא איביי קוריאה, אלה שתי הפלטפורמות שעובדות בקוריאה.
[21:04] איציק: בשנה שעברה, שתי הפלטפורמות האלה מכרו סחורות בסדר גודל של 15 מיליארד דולר, והרוויחו נטו סדר גודל של 70-80 מיליארד מיליון דולר. שזה בהחלט, בהחלט מעניין. כזאת סוכריה לא נמצאת הרבה פעמים על המדף, ולכן אנחנו רואים המון, המון התעניינות מגופים מכל סוג וצבע, אבל מי שנשאר, מי שמויין ונשאר בשורטליסט, ברשימה הסופית של המתמודדים, אלה ארבע חברות קוריאניות. SK טלקום, שהיא שחקן, אומנם שחקן טלקום, אבל יש לה גם נגיעות לתחום הסחר האלקטרוני, דרך פלטפורמה שנקראת 11th Street. קונצרן לוטה, שזה קונצרן מזון וריטייל מאוד מאוד חזק ומאוד מאוד גדול, אבל בעיקר באופליין ולא באונליין, ובשבילו להוסיף זרוע כזאת של אונליין יהיה ממש ממש סינרגיה מתאימה ובזמן, גם בקצב ההתפתחות של הקונצרן, וגם בשאיפות שלהם להיות יותר גדולים בתחום הזה.
[22:09] איציק: וענקית המזון והקמעונאות שינסגה, שבעצם מפעילה רשתות קמעונאיות, והיא אחת מעשרת הקונגלומרטים הגדולים בקוריאה. גם SK טלקום וגם לוטה הם מהעשרת הגדולים. הגוף הרביעי זה קרן… קרן פרייבט אקוויטי שנקראת MBK, שהיא השחקן הפיננסי היחיד ששרד בתהליך עד לכאן. אנחנו נראה בחודש הבא מי בעצם לוקח את איביי קוריאה.
[22:40] איציק: עוד בתחום ההשקעות, בשנים האחרונות היו השקעות בנדל"ן בינלאומי, באמת האבון-טון של המשקיעים הגדולים הקוריאנים. כל הגופי השקעה הגדולים, לא כל כך מצאו איפה להשקיע בלי… בלי הסיכון לאבד את המשרה שלהם. אנחנו קוראים לזה, ובעצם נדל"ן… יש הקצאות, יש בגופים האלה הקצאות של השקעות למה שנקרא "alternative investment", AI, זה השקעות אלטרנטיביות, ושמה נמצאות כל ההשקעות שהם לא מניות ועגרות חוב וכל הדברים הרגילים. ובדרך כלל בסקטור הזה משקיעים או בקרנות הון סיכון, או בפרייבט אקוויטי, או בנדל"ן.
[23:25] איציק: ובחמש-שש שנים האחרונות, הנהירה אחרי נדל"ן בינלאומי פשוט הקטה פה כמעט בכל… בכל הגופים הגדולים. מישהו עשה סיכום, שכיום יש בערך 850 קרנות נדל"ן שבהם השקיעו משקיעים קוריאנים, בעיקר משקיעים מוסדיים, בסכום כולל של 52 מיליארד דולר. מה שקרה, שבעקבות הקורונה, יש ירידת ערך משמעותית של משרדים ומלונות, וכל הגופים האלה, שכמובן, זה הכל כאן בממוצע, הפסידו סדר גודל של 350 מיליון דולר על ההשקעות האלה שלהם. בדרך כלל הגופים האלה לא, לא רגילים להפסיד, וזה בהחלט מראה שכל הנהירה הזאת אחרי כולם, להשקיע איפה שכולם משקיעים, תמיד בסוף אתה מוצא את עצמך מפסיד יחד עם כולם. לא שהייתה להם הרבה אפשרות, כי באון סיכון הם לא אוהבים להשקיע כי הם פחדנים, וגם השקעות אלטרנטיביות אחרות לא היו מספיק, לא היו מספיק הזדמנויות כדי שכמויות כאלה של כספים יוכלו לצאת החוצה מקוריאה.
[24:34] איציק: בקבוצת SK אנחנו נראה בשנים, בשנה-שנתיים הקרובות המון פעילות של מכירה של פעילויות לא סינרגטיות ושל מכירת פעילות מרוויחה, אבל מכירה של זכויות מיעוט. המטרה של כל התהליכים האלה זה לפנות המון המון כסף שנדרש על מנת לבנות את התעשייה, את המגזר הכי בולט היום ב… ב-SK, תחום הסוללות לרכב. צריך לבנות מפעלים בכל העולם, לייצר קפסיטי, לייצר יכולת… יכולת ייצור גיאוגרפית, גם באירופה, גם בארצות הברית, ולכן הם מפנים משאבים על מנת לפנות כסף ולבנות ולתחזק את כל ההשקעות הקפיטליות שנדרשות.
[25:19] איציק: החודש הם העמידו למכירה 49% מחברה שנקראת SK Lubricants, זה חברה שמייצרת שמנים על בסיס של לובריקטים. מחזיקה מפעלים בספרד, באינדונזיה, בקוריאה, חברה רצינית וגדולה. המחיר של מחצית החברה מוערך בערך ב-2.3 מיליארד דולר. יש… כנראה הערכה שגוף יפני, בתי זיקוק יפני, הוא זה שיקח, הם גם שותפים שלהם במקומות אחרים, אז כנראה, יכול להיות שהם יהיו המשקיע המועדף. ואנחנו נראה פעילויות כאלה נוספות ב-SK, שעוד פעם המטרה היא לפנות כמה שיותר מזומנים כדי להתחרות מול LG, שהיא השחקנית הכי גדולה בקוריאה בתחום, מול… מול סמסונג SDI, שהיא בסדר גודל כמו של… של SK, וכמובן מול הסינים ומול האירופאים, שיש להם חברה חדשה שהתחילה להקים מפעלים לבניית סוללות וכולי וכולי. התעשייה הזאת תהיה דומיננטית מאוד בשנה הקרובה.
[26:23] איציק: קרן סינית בשם Wise Road Capital הוכרז שהיא תרכוש את חברת המוליכים למחצה הקוריאנית מגנצ'יפ. זה חברה שעיקר ההתמחות שלה זה ייצור של רכיבים, של דרייברים, למסכי OLED, וגם רכיבים לתחום הרכב. התמורה היא 1.4 מיליארד דולר. חברה נסחרת בארצות הברית. ב… תמיד שיש רכישה של חברות סיניות בקוריאה, יש תמיד את… את האנשים שקמים לבדוק האם הטכנולוגיה הזאת מוגדרת במסגרת ה… מה שהקוריאנים קוראים בחוק National Core Technology. ברגע שמשהו מוגדר כ-National Core Technology, כל מכירה שלו לגוף בינלאומי מחוץ לקוריאה, או הוצאה של הטכנולוגיה מחוץ לקוריאה, מחייבת ערמות של אישורים ממשרדי ממשלה שונים ומשונים. אז בואו נראה אם ה… אם הרכישה הזאת תצא לפועל. אם אני לא כל כך מכיר את התחום, אבל אם זה באמת משהו שיש לו גם עתיד וגם עומק טכנולוגי, יהיה להם קשה מאוד לממש את העסקה הזאת. אבל בואו נראה.
[27:38] איציק: יש קרן פרייבט אקוויטי אמריקאית בשם Helman & Friedman. יכול להיות שאחד המנהלים שם הוא קרוב שלכם, לפי השמות. הקרן הזאת, קרן מאוד מאוד בולטת בארצות הברית, מנהלת כ-50 מיליארד דולר עם ביצועים יפים מאוד. היא גייסה חצי מיליארד דולר משלושה משקיעים קוריאנים מאוד מאוד חזקים ורציניים, גם קרן הפנסיה הממלכתית של קוריאה, NPS, גם קרן הפנסיה של המורים, וגם קרן העושר הלאומית, KIC. חצי מיליארד דולר משלושת הגופים האלה הולך לקרן של… קרן בייאאוט של 22 מיליארד דולר. הם בדרך כלל קונים נכסים במדינות, במדינות חזקות, במדינות, בארצות הברית ובאירופה, נכסים יקרים, אבל עם ביצועים מאוד מאוד טובים. יש להם גם טרק רקורד, גם הם מראים החזרים מאוד יפים על ההשקעות שלהם. וזה מהלך יחסית אגרסיבי של הקרנות הקוריאניות, מכיוון שכמובן אין היום תשואה נורמלית על הכסף, כשקרן פנסיה צריכה לשלם פנסיה למגזר הולך וגדל של עובדים, חייבים לדאוג לתשואה.
[28:49] איציק: הקרן שדיברנו עליה, קרן העושר הלאומית, KIC, פתחה משרד בעמק הסיליקון, שהתמקד בהשקעות הון סיכון. החבר'ה האלה פתחו משרד בסינגפור לפני שנה, גם בשביל להתעסק יותר בהרחבת ההשקעות האלטרנטיביות שלהם. עכשיו בעמק הסיליקון, וכשאנחנו דיברנו איתם, הם אמרו שעדיין לא הגיעו לישראל, אבל הם, באיזשהו שלב יתחילו לכסות גם… גם אותנו. בהחלט מהלך מעניין בתעשייה מאוד מאוד שמרנית בתחום של הון סיכון. זה… נובע על רקע של חילופי הנהלה, אבל זה בהחלט מהלך שהוא לא שגרתי בתעשייה, בתעשייה הקוריאנית.
[29:32] איציק: יש בקוריאה המון פעילות בתחום של פיתוח וייצור של פתרונות אנרגיה שמבוססים על מימן. זה בעצם אנרגיה תחליפית לאנרגיה שמופקת מגז, מדלק, מפחם. מי שמוביל את התעשייה הזאת, זה… זה יונדאי רכב. גם הממשלה הקוריאנית כבר בנתה סביב זה תוכנית, יש תוכנית שנקראת כלכלה מימנית וכולי וכולי. החודש הוכרז שיונדאי, ביחד עם ענקית הפלדה פוסקו, יחפשו ויפתחו פתרונות על מנת לייצר פלדה באמצעות אנרגיית מימן, במקום מה שעושים היום בתעשיית הפלדה, שזה שימוש בפחם.
[30:19] איציק: אז כך שאנחנו נראה המון פעילות בתקופה, בשנים הקרובות סביב הנושא הזה. שימו לב שמכל השחקניות הגדולות בתחום הרכב, יונדאי אין לה מפעל לסוללות, לבטריות לרכב חשמלי, מכיוון שפילוסופית הם מקדמים את התחום של… של אנרגיית מימן, ואנחנו כבר רואים, יש כבר דגם אחד של מכונית מימנית של יונדאי שנוסע בכבישי קוריאה, ויש גם אוטובוסים מימניים שכבר נמכרו לאירופה. הם הולכים על… על התחום הזה, הם לא, הם לא מאמינים בתחום של רכבים חשמליים.
**[31:00] איציק: עד כאן להפעם. הנאמתי לי מאוד. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט הזה שלנו, הקוריאנים, לאפליקציית הפודקאסטים שלכם. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים באתר של קבוצת יונאקו. מאוד משמח לראות כל הזמן גם אנשים שנרשמים לבלוג שלי, שנקרא הקוריאנים. צריך רק להקיש "הקוריאנים" או "איציק יונה" בגוגל, ולסמוך על גוגל, זה… אנחנו… אתם תראו אותנו בעמוד הראשון. תוכלו כמובן לכתוב לי, ונדאג לחבר אותכם לאן שצריך.
**[31:30] איציק: המייל שלי זה [email protected], יונאקו, Y-O-N-A-C-O. אני כמובן זמין עבורכם לכל מה שמסובך וקשור בקוריאה.
**[31:42] איציק: תודה רבה לדן קריבולוטי, יועץ בכיר ביונאקו, במשרד בארץ, על התמיכה, העריכה והביצוע הטכני. תודה לצוות שלנו בסיאול על כל התמיכה השוטפת, ועל התובנות הייחודיות שבלעדם אנחנו לא שווים הרבה. אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש אפריל 2021. יום העצמאות שמח לכולכם.
**[32:05] איציק: (מוזיקת סיום)