בפרק זה של "הקוריאנים", איציק יונה מנתח את האירועים המרכזיים שמעצבים את עולם העסקים בקוריאה בחודש יוני 2021. נפתח עם התקרית הדיפלומטית שהסעירה את דרום קוריאה – "הסטירה הסינית" של אשת שגריר בלגיה בסיאול, ונגיע לנושא המרכזי: חתימת הסכם הסחר החופשי ההיסטורי בין ישראל לדרום קוריאה. מה באמת המשמעות של ההסכם עבור היצואן והיבואן הישראלי, וכיצד הוא צפוי להשפיע על כלכלת קוריאה והקשרים העסקיים עם ישראל?

נצלול לעומק מהפכת הרכב החשמלי של קוריאה. נבין מדוע ענקיות קוריאניות כמו Posco, SK ו-LG משקיעות מיליארדי דולרים כדי להבטיח שליטה בשרשרת האספקה של חומרי גלם קריטיים כמו ניקל, קובלט וליתיום. זהו מרוץ אסטרטגי שבו המנצחת תשלוט בעתיד תעשיית הרכב העולמית. נסיים עם סקירת חדשות, עסקאות ונתונים מרתקים על שוק העבודה והצמיחה בקוריאה.

עקרי הדברים

• מהן ההשלכות האמיתיות של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקוריאה על עסקים מקומיים?
• כיצד תקרית "הסטירה הסינית" חושפת רגישויות עמוקות בחברה הקוריאנית?
• מדוע מהפכת הרכב החשמלי היא בעצם מרוץ שליטה על חומרי גלם ושרשרת אספקה?
• אילו מהלכים אסטרטגיים מבצעות ענקיות כמו יונדאי, פוסקו ו-LG כדי להוביל את שוק הסוללות לרכב?
• מה השכר הממוצע בתאגידים הגדולים בקוריאה, ומי החברה שהקפיצה את שכר עובדיה ב-35% בשנה אחת?

סיכום פרק 12 בפודקאסט הקוריאנים

הקדמה ופינת ה"הידעת?"

• פינת ה"הידעת?": סיפורו של עורך דין קוריאני שהורשע בגרימת נזק לרכוש לאחר שירק על צלחתה של אשתו.
• התקרית הדיפלומטית: "הסטירה הסינית" של אשת שגריר בלגיה שהסעירה את קוריאה והובילה להחזרת השגריר הביתה.

הסכם הסחר החופשי ישראל-קוריאה: המשמעויות

• [00:01:16] חתימת הסכם הסחר החופשי בין ישראל לדרום קוריאה, במקביל למבצע "שומר החומות".
• [00:01:41] ההיסטוריה של ההסכם: התהליך החל לפני 7 שנים ביוזמת השגריר אורי גוטמן מול הנשיאה דאז, פארק גון-הייה.
• [00:02:31] המשמעות הטכנית: הורדת מכסים הדרגתית על רוב המוצרים, אך עיקר הכוח של ההסכם הוא לא בהנחות.
• [00:03:17] המשמעות האמיתית: יצירת פלטפורמה ללגיטימציה עסקית, הגברת המודעות ושיתופי פעולה אסטרטגיים בין חברות ישראליות לקוריאניות.
• [00:03:48] האתגר: ללא יוזמה אסטרטגית, ההסכם עלול רק להגדיל את הגירעון המסחרי של ישראל מול כלכלת קוריאה היעילה.

מהפכת הרכב החשמלי: המרוץ לחומרי הגלם

• [00:05:04] מבט לעתיד: מהפכת הרכב החשמלי תשנה את חיינו, ובלב המהפכה נמצאות הסוללות הנטענות (Lithium-ion batteries).
• [00:05:54] הקוריאנים זיהו את ההזדמנות: ייצור סוללות מתאים ליכולות שלהם – טכנולוגיה גבוהה, ייצור המוני, ופריסה גלובלית.
  

  חזית חדשה: שרשרת האספקה

• השלב הבא במהפכה הוא הבטחת שליטה בחומרי הגלם הנחוצים לייצור סוללות לרכב.
• [00:08:35] פוסקו (Posco): ענקית המתכת רוכשת מכרות ניקל באוסטרליה, מקימה מפעלי ליתיום בקוריאה ובארגנטינה, ומשקיעה במפעלי גרפיט בטנזניה.
• [00:09:16] לוטה (Lotte): קונצרן הענק נכנס לתחום ומקים מתקני ייצור לחומרי גלם קריטיים.
• [00:09:38] SK: מקימה מיזם משותף עם חברות סיניות לייצור חומרי גלם לקתודה, המהווה 40% מעלות הסוללה.
• [00:10:30] LG: חותמת על הסכם אסטרטגי עם ממשלת אינדונזיה לפיתוח כל שרשרת הערך של סוללות לרכב, תוך הבטחת גישה למכרות ניקל וקובלט.

חדשות וסקירות נוספות מעולם העסקים הקוריאני

• [00:13:43] שכר בתאגידים: השכר השנתי הממוצע ב-23 התאגידים הגדולים בקוריאה עומד על 83,000 דולר. חברת קקאו הקפיצה את שכר עובדיה ב-35% ל-90,000 דולר בממוצע.
• [00:14:46] מספנות: המספנות הקוריאניות צוברות הזמנות בקצב שיא, כאשר 80% מההזמנות של דייהו הן לספינות עם מנועים היברידיים.
• [00:15:54] שבבים: סמסונג והייניקס ממשיכות לצמוח, וסמסונג מצמצמת את הפער מול אינטל כמובילת השוק העולמית. סמסונג מעבירה את עיקר ההשקעות בייצור שבבים מתקדמים לטובת מפעל חדש בארה"ב.
• [00:16:50] רכב: יונדאי-קיה חוות שנה מצוינת אך מתמודדות עם שתי בעיות מרכזיות – המחסור העולמי בשבבים ובעיות איכות שהובילו ל-Recall של כ-700,000 כלי רכב.
• [00:18:17] עליית מחירים: יצרניות הפלדה בקוריאה מעלות מחירים, מהלך שצפוי להתגלגל למחירי הרכב ולמוצרים נוספים.
• [00:20:51] השקעות ועסקאות: מלון מילניום הילטון בסיאול צפוי להימכר ב-900 מיליון דולר; חברת הרכיבים לרכב Hanon Systems עומדת למכירה בעסקת ענק; קרן העושר של סינגפור רוכשת 30% מסטארבקס קוריאה; Vision Fund של סופטבנק משקיעה 2 מיליארד דולר בפלטפורמת התיירות Yanolja.
• [00:23:50] קרן הפנסיה הלאומית של קוריאה (NPS), הרביעית בגודלה בעולם, משיגה תשואה של 9.6% על נכסיה ב-2020.
• [00:25:05] היוגורט שהפיל חברה: סיפורה של חברת החלב Namyang Dairy, שהנהלתה הפיצה פייק ניוז על כך שהיוגורט שלה יעיל נגד קורונה, מה שהוביל לחרם צרכנים, התפטרות היו"ר ומכירת החברה.

תמלול מלא של הפרק

איציק: [00:00:09] שלום וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים, על אנשים ועסקים בקוריאה. אני איציק יונה.
איציק: [00:00:15] נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה בקוריאה, בחודש שהסתיים ב-1 ביוני 2021.
איציק: [00:00:22] את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים שמפיקה קבוצת יונאקו, המומחים לעסקים בקוריאה.
איציק: [00:00:29] החודש יהיה בסימן סטירה שנתנה סינית בסיאול וצילצלה עד בריסל, וגם נספר קצת על הסכם הסחר שנחתם עם קוריאה, ונשים לב שאנחנו בעיצומה של מהפכה אמיתית, ואיך הקוריאנים דואגים שההזדמנות לא תחמוק להם הפעם.
איציק: [00:00:47] נתחיל בפינתנו הידעת?
איציק: [00:00:49] החודש, עורך דין קוריאני בן 47 הורשע אחרי שירק לצלחתה של אשתו, מכיוון שהיא דיברה בטלפון בזמן הארוחה והוא חשב שזה לא כבוד. כמובן שהוא אמר לה תנתקי, תנתקי והיא לא נתקה, אז הוא ירק לה בצלחת. הוא הורשע בגרימת נזק לרכוש בשתי הרכאות בקוריאה והוא ישלם קנס של בערך 450 דולר, שזה 500,000 וון.
איציק: [00:01:16] החודש נחתם הסכם הסחר של ישראל עם דרום קוריאה. זה קרה בזמן שהתותחים של מבצע שומר החומות התחילו לראום. זה קרה בסיאול, בהשתתפות עמיר פרץ. גם שר החוץ נסע לקוריאה, אבל ברגע שהתחילו התותחים לראום, הוא לקח את המטוס הראשון וחזר לארץ.
איציק: [00:01:42] ההסכם נחתם אחרי שבע שנים מאז ששגריר ישראל דאז, אורי גוטמן, ישב מול נשיאת קוריאה, פארק גון-הייה, והיא שאלה אותו מה אתה צריך, והוא אמר אני רוצה לקדם הסכם סחר בין קוריאה לישראל. הנשיאה, שהייתה אז נשיאה והיום היא אסירה, שוחד, הפרת אמונים, אתם יודעים, אמרה לעוזר שלה תרשום הסכם סחר עם ישראל ומשם העסק הזה התחיל להתגלגל. בדרך כלל החלטות של נשיאותיות בקוריאה, גם נשיאים אחרי זה או ממשלים אחרי זה לא יכולים לבטל, זה פשוט לא התרבות. מה שכן אפשר לעשות, זה רק למשוך זמן וזה בעצם מה שכולם עשו, גם הפקידים בצד שלנו וגם הפקידים בצד שלהם. אבל ברוך השם ובשעה טובה הגענו לחתימה.
איציק: [00:02:30] מה שההסכם, ברמה הטכנית יוריד למעשה את רוב המכסים בין המדינות, חלק בהדרגה. אין פה מכסים בסכומים או באחוזים מאוד מאוד גבוהים בין המדינות. היצואן הישראלי בעצם יזכה להשוואת תנאים מול המתחרים שלו מאירופה ומארצות הברית, שיש להם כבר הסכם סחר חופשי מול קוריאה. היבואן הישראלי שיקבל עכשיו הנחה או לא יצטרך לשלם על היבוא שלו מקוריאה, יצטרך לחשוב כמה מההנחה שהוא קיבל יעביר ללקוחות שלו, שזה אנחנו. עיקר ההנחות ביבוא לישראל הם בתחום הרכב, יותר מחצי, מדובר פה בסדר גודל של בערך 100 מיליון שקל. והשאלה לאן הכסף הזה ילך, וזה נצטרך לחכות ולראות, אני לא אופטימי. אבל בכל מקרה, עיקר הכוח של הסכם כזה זה בעצם להיות איזושהי פלטפורמה ליצור אווירה עסקית לגיטימית ולעשות שיתופי פעולה אסטרטגיים בין תאגידים מקוריאה ומישראל. כי בעצם להוריד את המכס על רוטב סויה מ-4% לאפס, זה לא בדיוק, בזה לא נתנחם, וגם לא בעוד 7% על היונדאי רכב שרצינו לקנות, שקנינו, שכנראה לא נקבל את ההנחה הזאת. עיקר התוצר פה זה הגדלת המודעות לעסקים עם ישראל ושהרבה, שכמה שיותר חברות גדולות יעשו עסקים ברמה האסטרטגית, השקעות, שיתופי פעולה עסקיים ברמה גבוהה, פיתוח משותף וכולי וכולי. בלי התוצאה הזאת, הדבר היחיד שיקרה מההסכם הזה זה פשוט תהיה הגדלה של הגירעון המסחרי בין ישראל לקוריאה. הוא יגדל יותר לכיוון קוריאה, מכיוון שהקוריאנים הרבה יותר יעילים במכירות והרבה יותר יעילים בזיהוי של מצבים ושל ולזהות את הדרך שבה אפשר למכור לנו יותר. אנחנו פחות נעלה בצורה מאורגנת, זה תלוי כל אחד והיוזמות הפרטיות שהוא יקח, אבל בהחלט לא מזה תבוא לנו הישועה. וכאן בעצם התפקיד של קובעי המדיניות, של נציגי הציבור, בעיקר בצד שלנו, להגדיל את הלגיטימיות העסקית של ישראלים בקוריאה. זה זה התוצאה האמיתית שיכולה להיות כתוצאה מההסכם. אתם יכולים לקרוא על ההסכם בהרחבה במאמר שכתבתי בבלוג שלי הקוריאנים, כולל ניתוחים והשפעות.
איציק: [00:05:03] הפרק הבא, אני רוצה להתמקד במהפכה שקורית מול עינינו ואנחנו לא כל כך שמים לב שהיא קורית. בסיום של הפרק הנוכחי של המהפכה, אנחנו כולנו ניסע ברכבים חשמליים, לא יהיו תחנות דלק, כל אחד יתדלק את האוטו לרוב בבית או באיזה שהם תחנות עמדות תדלוק שיהיה לו במשרד או באיזה שהם מקומות בדרך. הרחובות יהיו שקטים לחלוטין, והמכונאים יהיו מובטלים, והיבואנים של חלקי חילוף לרכב רובם יהיו מובטלים. זה לא יהיה עוד הרבה שנים, זה בעשור הנוכחי.
איציק: [00:05:42] הלב של המהפכה הזאת זה הבטריות הנטענות לרכב, הם נקראות ליתיום-יון בטריז, והם בעצם הלב של המהפכה. הקוריאנים כבר זיהו מזמן שיש פה הזדמנות שמתאימה להם כמו כפפה ליד. מדובר בעצם במוצרים שהם בודדים, הם לא חלק ממערכת, קוריאנים גרועים מאוד בייצור ושיווק של מערכות. צריך פה טכנולוגיה מאוד מאוד גבוהה, יכולת לייצור המוני, פריסה גלובלית ויכולת רכש טובה, יכולת לוגיסטיקה טובה וכמובן ייצור באיכות גבוהה. זה בדיוק מה שהם אוהבים לעשות. תסתכלו על כל המוצרים שהקוריאנים עושים, זה פשוט כמו כפפה ליד. זה כמו טלפונים, זה כמו מכוניות, זה אפילו יותר פשוט ממכוניות, זה כמו טלוויזיות וכולי וכולי.
איציק: [00:06:32] מה שקרה עד היום זה שיצרני הרכב בנו את התשתית לייצור הרכב החשמלי ויצרני הסוללות או הבטריות התחילו לעשות את כל השנים של המחקר ופיתוח, עד היום בנייה של המפעלים והפריסה הגלובלית הענקית של מפעלי ענק, שהתפקיד שלהם זה לספק את הבטריות לרכבים שיצרו בכל גיאוגרפיה, אם זה בארצות הברית, אם זה באירופה וכולי וכולי.
איציק: [00:07:00] לדוגמה, SK חתמה החודש הסכם עם פורד, שזה יצרנית רכב אמריקאית, להקים מפעל לייצור סוללות בארצות הברית, מפעל גדול מאוד בהיקף של 60 ג'יגה-וואט, בהשקעה של מעל 5 מיליארד דולר, של 5.2 מיליארד דולר. אבל השלב הזה שבו כבר התשתית של הרכבים, של ייצור הרכבים כבר התחילה לעבוד והתשתית של הבטריות, ייצור הבטריות כבר הולכת ומוקמת, כולם מתחילים להסתכל על השלב הבא, והשלב הבא זה לחתור אחורה בשרשרת הייצור ולראות איך אנחנו משריינים את חומרי הגלם שמשמשים את ייצור הסוללות.
איציק: [00:07:43] אז עכשיו אנחנו רואים את הגל הזה הולך אחורה לכיוון חומרי הגלם, ואנחנו רואים גם את היצרניות של הסוללות וגם כל מי שיש לו מספיק כסף והוא מספיק גדול ויש לו מספיק תיאבון ולא רוצה להיות מחוץ למשחק, מתחיל להשקיע ולבנות יכולות בתחום חומרי הגלם לבטריות. במקביל גם יש תנועות נוספות כמו בנייה של יכולות למחזור של סוללות, כי כל הסוללות האלה, ברגע שהם יצאו משימוש, מישהו צריך למחזר אותם. זה פרויקט בפני עצמו, כי תחשבו על כל מיליוני הרכבים שהסוללות שלהם יתבלו וצריך איכשהו לטפל במחזור ובאחזרה שלהם לשימוש וכולי.
איציק: [08:24] אז בואו נראה טעימה של מה, רק מהחודש האחרון, איך גופי ענק קוריאנים מזהים את ההזדמנות ואיך הם מתייחסים ואיך הם מתנפלים על ההזדמנות.
איציק: [00:08:34] נתחיל למשל מענקית המתכות פוסקו. פוסקו זה חברת המתכת החמישית בגודלה בעולם. היא קנתה החודש 30% ממכרה של ניקל באוסטרליה, שילמה רבע מיליארד דולר. ניקל הוא מרכיב מאוד מאוד חשוב בחומרי הגלם לייצור סוללות. במקביל הם התחילו בבניית מפעל בקוריאה לליתיום והתחילו לבנות מפעל ליתיום בצפון ארגנטינה. ובנוסף, הם קנו חלק ממפעל שנמצא בבעלות אוסטרלית בטנזניה. המפעל מתמחה בייצור חומר שהוא דריבטיב של גרפיט שגם צריך אותו לצורך ייצור סוללות.
איציק: [00:09:16] קונצרן אחר, לוטה, שהוא לא שחקן היום בתחום הבטריות, אבל הוא כן שחקן גדול בתחום הכימיקלים, יקים כמה מתקני ייצור לחומרי גלם שמשמשים לייצור סוללות לרכב חשמלי, כמו אתילן פחממני ודימתיל פחממני, או כל מיני שמות כאלה שאני מניח שאנחנו נשמע עליהם יותר ויותר ככל שהתעשייה תתקדם.
איציק: [00:09:38] SK, שיש לה חברה בת שנקראת SK Innovation, שהיא יצרנית בטריות בפני עצמה, מקימה מיזם משותף עם שתי חברות סיניות לייצור חומרי גלם שמשמשים לייצור הקתודה בבטריה. בכל בטריה יש אנודה וקתודה, וחומרי הגלם גם מתחלקים לשתי הצדדים האלה של הבטריה. החומר גלם לקתודה מהווה בערך 40% מעלות הייצור של הסוללה, והג'וינט ונצ'ר הזה בעצם משריין ל-SK חלק מהצרכים שלה לצורכי ייצור הסוללות.
איציק: [00:10:30] LG, שהיא בעצם יצרנית הסוללות השנייה בגודלה בעולם אחרי חברה סינית, חתמה על מזכר קרונות עם קונסורציום של ממשלת אינדונזיה, לפתח בעצם באינדונזיה את כל שרשרת הערך או כל שרשרת הייצור של בטריות לרכב, כשהעיניים של הקוריאנים נמצאות על חומרי הגלם המאוד מאוד נדירים כמו ניקל וקובלט שנמצאים בשפע מאוד בקוריאה, באינדונזיה. אינדונזיה היא מדינה מובילה באספקה של חומרי הגלם האלה, והקוריאנים פשוט באו לממשלת אינדונזיה ואמרו להם בואו, אנחנו נפתח אצלכם את כל תעשיית הבטריות לרכב, אתם כמובן תספקו את חומרי הגלם, אנחנו נביא כסף ונבנה מפעלים וכולי וכולי. וככה הם משריינים לעצמם את האספקה של חומרי הגלם.
איציק: [00:11:20] אז זה, זה מה שקורה כרגע בתעשיית הבטריות. צריך לזכור שבמקביל בקוריאה מתקדמת מהפכה נוספת מקבילה והיא המהפכה של האנרגיה המימנית, של ההיידרוג'ן אנרג'י, וגם שם אנחנו רואים פעילות השקעה עצומה בבנייה של כל שרשרת האספקה בכל כמעט בכל תחום. זה כולל גם רכבים, שיונדאי בהגדרה היא בכלל לא רואה את עצמה כשחקנית של רכב חשמלי, אלא של יותר של רכב מימני, היא מקדמת את האג'נדה של רכב מימני והיא גם רתמה בעצם את ממשלת קוריאה לכל האג'נדה המימנית שלה. אז גם שם יש פעילות במאות מיליונים ומיליארדים כדי לבנות את תעשיית ההיידרוג'ן שקוריאה רוצה להיות מובילה בה.
איציק: [00:12:06] כמה ידיעות בקצרה. התחלנו את הסשן בזה שאמרתי שיש איזה סטירה שניתנה בסיאול וצילצלה עד עד בריסל, אז מה שקרה זה שאשתו של שגריר בלגיה בקוריאה נכנסה לחנות, חנות בגדים, חשדו בה שהיא לקחה דברים בלי לשלם והכניסו אותה לאיזשהו דין ודברים, והיא לא עשתה הרבה חוץ מלדחוף שמה שתי בנות ולתת סטירה למישהי. הבעיה שזה צולם בוידאו וגרם למאומה ענקית בקוריאה, אחרי שזה כמובן שודר בתחנות השידור הציבוריות. אז זו בעיה אחת. הבעיה השנייה שאשתו של השגריר הייתה סינית. סינית שנותנת סטירה לקוריאנית בסיאול, זה בעיה, ומה שנאלצו בבלגיה לעשות, זה פשוט לקרוא לשגריר שלהם חזרה הביתה, בתירוצים כאלה ואחרים שהוא לא ידע לנהל את התפקיד שלו בצורה שלווה או משהו כזה.
איציק: [00:13:07] קוריאנים יודעים לקחת סיכון, יש שישה מיליון קוריאנים שהם משקיעים פעילים במטבעות וירטואליים. יש בקוריאה ארבע בורסות קריפטו פעילות, וההשקעה הממוצעת של קוריאני היא 4,000,000 וון, שזה בערך 3,600 דולר, שזה במצטבר זה ממש ממש הרבה כסף. ואנחנו רואים את ההצטרפות, במיוחד ברקע הקורונה שאנשים יושבים בבית, הרבה מאוד מצטרפים חדשים לפעילות הזאת. זה כמובן תחילתה של עוד בועה שאנחנו נקרא עליה ונספר עליה בחודשים הקרובים או בשנים הקרובות.
איציק: [00:13:43] בתחום השכר, קרה משהו מאוד מעניין ב-2020. יש אתר שנקרא ג'וב קוריאה, זה אתר השמה מאוד מאוד גדול. הם בדקו את השכר השנתי הממוצע של עובדים בתאגידים הכי גדולים בקוריאה, הם בעצם לקחו שכר, את השכר ב-23 תאגידים מבין 30 החברות עם השווי שוק הכי גדול בקוריאה, והם גילו ששנה שעברה השכר הממוצע בתאגידים האלה עלה בערך ב-6% והסתכם ב-83,000 דולר לשנה, שזה שכר מכובד מאוד, גם במונחים קוריאנים. מי שהמרוויחים הגדולים של כל הסקר הזה, לפי הסקר הזה, הם העובדים של ענקית האינטרנט קקאו, שהשכר שלהם עלה שנה שעברה ב-2020 ב-35% בממוצע והסתכם בערך ב-90,000 דולר. זה בהחלט סיבה להפסיק לשתות קקאו ולעבור לשתות שמפניה.
איציק: [00:14:41] בתחום המספנות, אנחנו רואים איזושהי תופעה מאוד מעניינת ברמה הטכנולוגית. המספנות הקוריאניות הם המספנות שצוברות בשנים האחרונות צבר הזמנות הכי גדול בעולם, ובחמשת החודשים הראשונים של השנה, הם עשו הזמנות יותר מאשר בכל שנת 2020. צריך לזכור שהביקוש להובלה ימית גואה וצבר ההזמנות של מספנות מטבע הדברים השנה יהיה הרבה יותר גדול מאשר שנה שעברה, אבל כאן מדובר פה בהחלט בהישג שבארבעה חמישה חודשים עשית יותר משנה שלמה. ובתוך הצבר הזה אנחנו רואים משהו מאוד מעניין, שחלק גדול מהצבר הוא בספינות שמונעות במנועים היברידים. מנועים היברידים שמעבר לדלק הרגיל, הם מונעים גם בגז נוזלי או ב-LPG, גז נוזלי זה LNG. ספינות היברידיות כאלה מאבות 80% מצבר ההזמנות של המספנות של דייהו ו-40% מהצבר של מספנות יונדאי ומספנות סמסונג. כך שזה ממש ממש מהותי, זה כנראה הם הצליחו לעשות פה איזשהו ליצור איזשהו יתרון תחרותי בשוק וכבר למכור אותו ללקוחות שלהם.
איציק: [00:15:54] בתחום השבבים, כפי שכבר דיווחנו בפודקאסטים הקודמים, יש עלייה מאוד גדולה בביקושים לשבבים. מי שהשכיל לנצל את העלייה הזאת, במיוחד לביקושים לזיכרונות, זה כמובן היצרניות הקוריאניות. אז המכירות של השבבים של סמסונג זינקו ברבעון הראשון לבד של 2021 ב-15%, הגיעו ל-17 מיליארד דולר. והייניקס, שהיא בעצם השנייה אחרי סמסונג, המכירות שלה זינקו ב-26% והגיעו ל-7.5 מיליארד דולר. מה שמציב את סמסונג עדיין מאחורי, במקום שני אחרי אינטל, אבל הפערים ביניהם מצטמצמים עם אינטל היא בערך 18.5 מיליארד דולר במכירות ברבעון, אז סמסונג מצמצמת את הפערים האלה באופן עקבי. אז סמסונג היא שנייה בעולם בייצור של שבבים, והייניקס היא במקום הרביעי.
איציק: [00:16:51] בתחום הייצור של כלי רכב, כמובן מי שמוביל את התחום בקוריאה היא קבוצת יונדאי-קיה, שהיא בעצם היצרנית החמישית בעולם של כלי רכב. השנה הם כבר היו עם הביקושים הגואים לכלי רכב, הם כבר היו על הסף של השנה הכי טובה בתולדות החברה. ואז קרו שני דברים. א', יש מחסור עולמי בשבבים, שכבר דיברנו עליו, וזה מקשה מאוד על יכולת הייצור של הקוריאנים, והיכולת שלהם לעמוד באספקה. אנחנו רואים מדי פעם שמפעלים נסגרים לשבוע, לשבועיים, ואנחנו נראה את ההשפעות של הדבר הזה גם על המחירים בשוק הרכב וגם על דברים אחרים. ובמקביל, הבעיה השנייה שהיא שהיא, שיונדאי-קיה סובלים מבעיות איכות שהולכות וגדלות. לפי דיווח של משרדי הממשלה בקוריאה, יונדאי-קיה קראו ל-Recall של בערך של 700,000 כלי רכב עד היום השנה, שזה כמות מעוררת חשד, ואפילו 200 ומשהו אלף כלי רכב כאלה הם מסוג ג'נסיס, שאם אתם מסתכלים בטלוויזיה, ראיתם שהמותג ג'נסיס הושק בארץ כמותג יוקרה, יוקרה אני. אני לא יודע איך זה מסתדר עם מאות אלפי קריאות שירות האלה בקוריאה, אבל בואו נראה איך זה יתקדם בעתיד.
איציק: [00:18:11] עוד בתחום הרכב, בגלל עליות מחירים שקורות בעולם, וגם עליות ההובלה גדלות, אז יצרניות המתכות הקוריאניות התחילו לעלות את המחירים על לוחות הפלדה שהם בעצם הבסיס לייצור של השלדות של כלי הרכב. זה קורה פעם ראשונה מזה ארבע שנים שיש עליית מחירים כזאת, ואנחנו רואים איך מתחיל הסבב של עליות שיתגלגל כנראה לריחוב המסגר תוך כמה חודשים. למי שטועה לאן יגיעו ההנחות שנקבל במסגרת הסכם סחר.
איציק: [00:18:45] בקשר לתחזיות הצמיחה, הבנק המרכזי של קוריאה העלה את תחזיות הצמיחה לקוריאה לשנת 2020. הוא צופה שהכלכלה תגדל, תצמח ב-4%, זה השיעור הגבוה ביותר מזה 11 שנה. השנה הבאה הצמיחה תהיה פחות מרשימה, בסביבות 30%, ככה לפי התחזיות.
איציק: [00:19:05] בתחום החוב של משקי הבית, גם החוב הלאומי של קוריאה כמובן בגלל כל התוכניות ריפוט של הכלכלה בעקבות הקורונה, גם החוב הלאומי של קוריאה הולך וצומח, אבל כאן הממשלה כבר החליטה על צמצום בהוצאות הממשלה כדי להקטין את החוב. הם עובדים בצורה מאוד מאוד מסודרת.
איציק: [00:19:26] בתחום משקי הבית, החוב של משקי הבית בקוריאה הגיע בסוף הרבעון הראשון לשיא של 1.6 טריליון דולר, שזה שיא חדש מאז שהתחילו לספור את החוב, שזה לפני בערך, כמה שאני זוכר, ב-2003. חלק גדול מאוד מהגידול הזה נובע מהלוואות למשכנתאות, לרכישת דירות. כמובן שמחירי הדירות בקוריאה עולים כמעט כמו שהם עולים בארץ, וזה גורם לעלייה בחוב של משקי הבית. מי שאמר שהעולם הוא לא גלובלי.
איציק: [00:19:57] קצת עדכוני קורונה בקוריאה. בעצם נראה שהקורונה נכנסה, קוריאה נכנסה השנה, מתחילת השנה, אחרי העלייה שהייתה בשיעור ההידבקות בסוף השנה, בחגי דצמבר, בעצם השנה הם נכנסו למה שאני קורא "שגרת קורונה". כולם הולכים עם מסכות, יש הגבלות, כולם, רוב האנשים מצייטים להגבלות. יש בערך 500-600 חולים שמובחנים ביום, אחד או שניים נפטרים ביום, עד היום בערך 1,900 איש נפטרו מתחילת המגפה, אבל בעצם זה בעצם סוג של שגרת קורונה. קוריאנים הפנימו את המצב ומתנהלים בשגרת הקורונה הזאת.
איציק: [00:20:36] בתחום החיסונים מתנהל מאוד מאוד בהצלתיים. זה נראה לאיזשהו כשל של משהו בתחום הממשלתי ברכש או באספקה. נראה שהם לא מדברים על זה, מה שמראה שהם כנראה אשמים בזה שלא הגיעו מספיק חיסונים. עד היום חוסנו בשני חיסונים רק 4% מהאוכלוסייה. הם ממשיכים להוציא הודעות ותחזיות איך הם מחסנים, ומתי, אבל זה נראה ממש ממש מתנהל בהצלתיים.
איציק: [00:21:04] בפרק ההשקעות והעסקאות, כמה דברים מעניינים. קודם כל, מי שאוהב לבוא לסיאול ולשהות במלון הילטון מילניום מעל לסיאול סטיישן, צריך לדעת שהמלון במסע ומתן להימכר לקרן נדלן גדולה בקוריאה, IGIS, תמורת טריליון וון, שזה בערך 900 מיליון דולר. זה יהפוך לקומפלקס של משרדים, אבל יש שם גם טיפה מלונאות, אם אתם מתעקשים.
איציק: [00:21:31] יש חברת חברה קוריאנית לרכיבים לרכב בשם Hanon Systems. חברה עם שהשווי שוק שלה היום הוא בערך 7 מיליארד דולר. היא עומדת למכירה על ידי שני גופים שמחזיקים בה, האנקוק טיירס, זה יצרנית הצמיגים לרכב, והאנון קו שזה קרן פרייבט אקוויטי מאוד גדולה. הם מקווים לקבל 6 מיליארד דולר עבור 70% מהחברה, זה עסקת שליטה. אם העסקה הזאת תצא לפועל במחירים האלה, מדובר בעסקת M&A הגדולה ביותר שנעשתה בקוריאה עד היום.
איציק: [00:22:04] החברה מיוחדת בזה שיש לה רשימת לקוחות יוקרתית מאוד, כמובן שאת קונצרן יונדאי-קיה, אבל גם לקוחות גדולים באירופה ובארצות הברית. ובצד של המוצרים, יש להם מגוון רחב מאוד של מוצרים, אבל גם רכיבים שנדרשים בתעשיית הרכב החשמלי. מה שכולם מסתכלים קדימה ורוצים להיסגר ולקבל את ה… לראות שהם יודעים לספק גם את הרכבים שעדיין נשארו ברכב חשמלי.
איציק: [00:22:35] קרן העושר של סינגפור תרכוש 30% מסטארבקס קוריאה. מי שמחזיק היום בסטארבקס קוריאה זה 50% סטארבקס העולמית ועוד קרן, אני חושב שהחצי השני זה איזשהו קרן פרייבט אקוויטי. סטארבקס העולמית מוכרת את החלק שלה. 30% ימכר לקרן העושר של סינגפור בתמורה ל-700 וקצת מיליון דולר ו-20% נוספים כנראה ימכרו לאימארט, שזה אחד הקימונאים הכי גדולים בקוריאה.
איציק: [00:23:02] קרן Vision, שזה קרן שמוביל אותה זה המייסד של סופטבנק שאני בחיים לא ידעתי להגיד להגות את השם שלו, היא תשקיע 2 מיליארד דולר בפלטפורמת תיירות דיגיטלית קוריאנית שנקראת Yanolja. הכספים האלה מיועדים לעזור לה להתפתח אל מחוץ לקוריאה, וגם שמו כטארגט להנפיק אותם בוול סטריט ב-2023. הקרן הזאת, Vision, מנסה לשכפל את ההצלחה שהייתה לה עם קופנג. אומנם שם השקיעו סופטבנק וגם הם השקיעו מיליארדים הרבה יותר משני מיליארד דולר. אבל החברה בסוף הונפקה בשוויים מטורפים בוול סטריט השנה, ובהחלט הם ראו ברכה בעמלם.
איציק: [00:23:49] קרן הפנסיה של קוריאה, שהראשי תיבות שלה זה NPS, National Pension Services, היא בעצם קרן הפנסיה הרביעית בגודלה בעולם. הם השיגו ב-2020 תשואה ממש מצוינת על הנכסים שלהם. הם מנהלים הרבה מעבר ל-600 מיליארד דולר עבור בעצם כל העובדים בקוריאה. כל עובד בקוריאה מפריש מהמשכורת שלו לקרן הפנסיה הממשלתית. הם השיגו תשואה של 9.66% על הנכסים שלהם, שזה בהחלט תשואה פנומנלית. ככה זה עולה מסקירה ממשלתית, יש גוף עודט ממשלתי שעושה סקירה על כל פעם על תחומים אחרים. הם לקחו את כל הקרנות הממשלתיות, בערך 41 קרנות. כל הקרנות כמובן שקיבלו ציונים נמוכים צפויות גם להקטנה בהיקף הנכסים שלהם, גם לשינויים בהנהלה, גם כל אחד מהמנהלים קיבל ציון וכל העולם גם יודע מה הציון שלו. אז ברגע שהוא מקבל ציון נמוך, כולם עומדים ומחכים, אתם רואים את כל קוריאה עומדת ומחכה עד שהוא יתפטר מעצמו, כי בכל מקום שרואים אותו, מזכירים לו, או מסתכלים עליו ואומרים "אה, זה שקיבל ציון שלוש, ציון ארבע" וכולי וכולי.
איציק: [00:25:05] יש חברה בקוריאה שנקראת Namyang Dairy, זה בעצם מותג החלב השני בגודלו בקוריאה, מאוד מפורסם. מה שקרה בשנה האחרונה, בעקבות הקורונה, ההנהלה שלו, שהיא בעצם הגוף ששלט בחברה, זה משפחה ששלטה, משפחת הונג, הם התחילו להדליף, הסתבר שהם התחילו להדליף ברשתות החברתיות כל מיני שמועות, כאילו היוגורט שלהם עוזר לטיפול בקורונה או למניעת קורונה. וכאשר עלו על זה, אז כמובן התחיל סנטימנט שלילי מאוד מאוד חזק. אנשים, נשים קוריאניות הפסיקו לקנות לילדים שלהם יוגורטים של החברה. כשאתה שואל אותם מה קרה, אז הם אומרים לך שיש איזה סקנדל. הסקנדל הזה הוא מאוד מאוד קריטי ברגע שאתה נכנס לעומקים האלה בקוריאה. והלחץ הזה פשוט עזר. הם באיזשהו שלב הצ'רמן התפטר, וכשראו שזה לא עוזר, הם פשוט החודש לקחו את המניות של המשפחה ומכרו את זה לקרן פרייבט אקוויטי מאוד גדולה בשם האנון קו, שדיברנו עליה לפני כמה דקות, בסכומים לא מטורפים, בערך 280 מיליון דולר. באותו יום שהם דיווחו על זה, המניות של החברה עלו ב-30%. רק שתראו מה זה סנטימנט שלילי בקוריאה.
איציק: [00:26:20] חברת דייהו ENC, זו חברת הבנייה אחת הגדולות בקוריאה, זו חברה עם היסטוריה מאוד מאוד ארוכה, מאוד מאוד מפורסמת. וכמובן אחרי עשרות שנים, כמעט אולי 100 שנה שהיא קיימת, החברה נכנסה לקשיים כמה פעמים, ומי שקנה אותה בסוף היה KDB, קוריאה דבלופמנט בנק. זה חברה בעצם, זה גוף ממשלתי, זה בנק ממשלתי שקונה כל עסק שמשקשק כדי למנוע את פיטורי העובדים או כדי למנוע זעזועים יתרים במשק. אז הגוף הזה מחזיק מעל 50% בחברה. אחרי שהבנק הזה חילץ אותה בעלות של בערך 2.5 מיליארד דולר עד היום, כרגע מנסים למכור אותה פעם נוספת, גוף מאוד מאוד יוקרתי מבחינת יכולת הביצוע שלו, גם קשרים, גם מגדלים, מפעלים בכל העולם. האמת שאם הם יקבלו שני מיליארד דולר עבור 50% שלהם, אני חושב שהם יהיו מבסוטים, למרות שזה עלה להם יותר, אבל הם זה שלבים שכבר הם רוצים להתפטר מהחבילות האלה שהם מחזיקים.
איציק: [00:27:23] בתחום הדיפנס, קבוצת האנווה, שהיום היא שחקן גדול מאוד בתחום האיירוספייס אנד דיפנס, אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים קנתה את כל הפעילות מסמסונג, מה שהיה פעם סמסונג טלס ופעילות אחרת בתחום הדיפנס מסמסונג. החברה זכתה בחוזה ממשלתי לפתח מערכת להשמדת כלי טיס באמצעות, כלי טיס בלתי מאוישים באמצעות קרני לייזר. צפויים לתכנן את המערכת ולהציג אותה תוך ארבע שנים. אני רק אמרתי שצריך לשים לב עם כל הלייזרים האלה לא לפגוע בעיניים של הטייסים. אני מקווה שהם הכניסו את זה למפרט.
איציק: [00:28:00] סאנגיונג מוטור, שזו חברה, בעצם יצרנית הרכב הכי קטנה בקוריאה, מיוצגת קיימת בארץ היום, מיוצגת על ידי רמי אונגר. החברה נמצאת בקשיים כבר כמה שנים, היה לה בעלים הודי שהחליט שהוא מושך את ידיו מהחברה, וכרגע היא נמצאת בניהול תחת בית המשפט ומחפשת איזה שהם בעלים חדש. כנראה שיש התעניינות ראשונית מגופים שקשורים יותר לתעשיית הרכב החשמלי, שמחפשים איזושהי פלטפורמה ייצורית, ויכול להיות שמשם תבוא להם הישועה, אבל זה לא נראה ביקוש, שחקנים עם ידיים חזקות, אז בואו נראה מה יצא עם זה. בסוף עוד KDB, הבנק שדיברנו עליו מקודם, אולי יקנה אותם, אבל זה על הכימור שלי, כי לא, יש שם יותר מדי עובדים כדי לתת להם לצאת החוצה.
איציק: [00:28:52] בתחום ההשקעות בתחום השבבים, יש תנועה יפה מאוד של סמסונג לעבור מייצור מחוץ לקוריאה, שהבסיס שלו הוא בסין, לייצור בארצות הברית. ואנחנו רואים שהם מסיטים את ההשקעות בתחום השבבים לכיוון של ארצות הברית. הם הכריזו שהם מקימים מפעל לייצור שבבים בעלות של 17 מיליארד דולר בארצות הברית, בטכנולוגיה של שלושה עד חמישה ננומטר, שיש רק עוד גוף אחד טייוואני שעושה, שמייצר בטכנולוגיות כאלה. ואז בעצם אחרי ההקמה של זה, ארצות הברית תהפוך להיות בסיס הייצור העיקרי של שבבים עבור סמסונג סמי מחוץ מחוץ לקוריאה, וסין לאט לאט הולכת ודועכת בעניין הזה. וכאן נשאלת השאלה מה קורה עם הייניקס. הייניקס, צריך לזכור שהייניקס כבר הכריזה שהיא קונה את כל פעילות הזיכרונות נאנד של אינטל ב-9 מיליארד דולר, וזה בעצם יהווה הבסיס האמריקאי שלה לפעילות שלה ברגע שהעסקה תושלם. זה עסקאות שלוקח המון המון זמן לאשר אותם ולסגור אותם, ומדברים על שלוש-ארבע שנים עד שהעסקה תושלם, אז זה לא משהו שיקרה השנה.
איציק: [00:30:02] עד כאן להפעם. נהניתם לי מאוד. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט הקוריאנים לאפליקציית הפודקאסטים שלכם ולשמוע אותנו גם בעתיד. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים, הרישום מתבצע באתר של קבוצת יונאקו. וכיף גם לראות שאנשים נרשמים לבלוג שלי שנקרא הקוריאנים. צריך רק להקיש הקוריאנים או איציק יונה ולסמוך על גוגל. אתם מוזמנים לכתוב לי, ואנחנו נדאג לענות כמובן לכל שאלה שיש לכם. המייל שלי הקצר זה IY בשביל איציק יונה, at yonaco.com. ואני זמין לכל דבר שמסובך וקשור בקוריאה. תודה רבה לדן קריבולוטי, יועץ בכיר ביונאקו תל אביב על התמיכה הטכנית והעריכה והחומר. ולכל הצוות שלנו בסיאול על התמיכה שלו במשך כל החודש. אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש יוני 2021. תודה רבה.