בפרק 44 של "הקוריאנים", איציק יונה לוקח אותנו למסע מרתק החושף את הקשר המפתיע בין לימודי תלמוד לבין השאיפה הקוריאנית לפרס נובל במדעים. נדבר על המשבר הפוליטי המטלטל את דרום קוריאה, סביב פרשיותיה של אשת הנשיא והמחאות הציבוריות. ננתח כיצד תקרית צבאית אחת עם ארה"ב חשפה את הפגיעוּת של כלכלת קוריאה מול סין, והובילה למפנה אסטרטגי דרמטי לעבר הודו, שהופכת ליעד השקעות מועדף על ידי חברות כמו יונדאי ופוסקו. בנוסף, נסקור את שוק חיות המחמד הצומח, את מצב תעשיית ההון-סיכון, ועוד עדכונים מעולם העסקים בקוריאה.

עקרי הדברים:

• מדוע הקוריאנים משוכנעים שלימוד התלמוד היהודי הוא המפתח לזכייה בפרס נובל.
• פירוט הפרשיות שמסעירות את דרום קוריאה, הקשורות לאשת הנשיא קים קון הי.
• כיצד הצבת סוללת ההגנה האמריקאית THAAD חשפה את התלות הכלכלית המסוכנת בסין.
• המפנה האסטרטגי של חברות קוריאניות גדולות לכיוון הודו והשקעות הענק במדינה.
• הצמיחה המטאורית של שוק מוצרי חיות המחמד, מביטוחי בריאות ועד מוצרי יוקרה.
• על האתגרים בתעשיית ההון-סיכון הקוריאנית.
• עסקאות בולטות בתחומי האנרגיה, הפטרוכימיה ומערכות ההגנה.

סיכום פרק 44 של פודקאסט ״הקוריאנים״

להלן פירוט הנושאים המרכזיים שנדונו בפרק, כולל חותמות זמן לניווט קל.

קוריאה הדרומית בחיפוש אחר פרס נובל, פוליטיקה ופרשיות

• [00:52] – פוליטיקה ורכילות בקוריאה: המחאות וההפגנות נגד הנשיא יון סוק-יול.
• [01:05] – פירוט הפרשיות של אשת הנשיא, קים קון הי: מקבלת תיק יוקרתי ועד חשדות למניפולציות בבורסה.
• [02:18] – ההתנצלות הפומבית של הנשיא על מעשי רעייתו.
• [02:57] – למה הקוריאנים מאמינים שלימוד תלמוד הוא הסוד להצלחה מדעית וזכייה בפרס נובל?
• [04:50] – האם הקוריאנים באמת לומדים תלמוד, או שמדובר במשהו אחר לגמרי?

המהפך הכלכלי של קוריאה: מסין להודו

• [07:29] – פרשת הצבת מערכת ההגנה THAAD, וכיצד היא חשפה את פגיעות כלכלת קוריאה.
• [08:15] – הנקמה הכלכלית של סין: מפגיעה בתיירות ועד סגירת רשתות סופרמרקטים של לוטה.
• [11:03] – תחילת המפנה: הניתוק ההדרגתי מהתלות בסין וההתקרבות הכלכלית לארה"ב ולהודו.
• [11:34] – דוגמאות להשקעות ענק של חברות קוריאניות בהודו: יונדאי מוטורס מגייסת 3 מיליארד דולר ופוסקו מקימה מפעל פלדה.

עסקאות, השקעות ותעשיות צומחות בדרום קוריאה

• [06:22] – קשיים בתעשיית ההון-סיכון הקוריאנית: האם בועת ה"סטארט-אפ ניישן 2" מתחילה להתפוצץ?
• [13:59] – התעשייה החדשה שמטריפה את קוריאה: שוק חיות המחמד – צמיחה, מוצרים ושירותים מפתיעים.
• [22:52] – עסקת הענק של סמסונג ביולוגיקס: חוזה ייצור בשווי 1.2 מיליארד דולר.
• [24:14] – פרויקט הענק של סמסונג C&T בטורקיה: בניית קטע בכביש המהיר וגשר באיסטנבול.
• [28:42] – המפעל הפטרוכימי הגדול בעולם שמוקם על ידי S-Oil, בשליטת Aramco הסעודית.

תמלול מלא של הפרק

איציק [00:00]: אז כבר למדנו שנשות מנהיגים רגישות לתיקי יוקרה, בין אם קוראים לה קים, ובין אם קוראים לה סינוואר.

(מוזיקת פתיחה)

איציק [00:19]: הקוריאנים פרק 44. ראשית אני שמח לדווח שהיום נצמצמו לפודקאסט שלנו מעל 10,000 השמעות, אז תודה רבה לכולכם. זה משמח.

איציק [00:31]: במוקד שלנו היום, הדרך של קוריאה מבייג'ין לניו דלהי, ומתלמוד לפרס נובל.

איציק [00:40]: את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים שמפיקה קבוצת יונאקו, מומחים לעסקים בקוריאה.

(מוזיקת מעבר)

איציק [00:52]: נתחיל בקצת רכילות ופוליטיקה מקוריאה. בשבועות האחרונים התגברו ההפגנות והמחאות נגד נשיא קוריאה, יון סוק-יול. המחאה נסובה בעיקר סביב אשת הנשיא, הגברת קים קון הי. תוכלו לקרוא במאמר שלי אצלי בבלוג למה לה קוראים קים ולא קוראים יון, בשם המשפחה, זה מאוד מעניין. הפרשיות שבהם מדובר הן מתחום טוהר המידות וכוללות קבלת תיק יוקרתי של דיור מכומר קוריאני, אירוע שצולם במצלמה נסתרת, והסעיר את כל חצי האי הקוריאני. מניפולציות בניירות ערך שעשתה הגברת, והשפעה לא כשרה על הבחירות, בעצם הפריימריז במפלגת השלטון לפני שנתיים.

איציק [01:46]: אז כבר למדנו שנשות מנהיגים רגישות לתיקי יוקרה, בין אם קוראים לה קים ובין אם קוראים לה סינוואר, וכמובן מה שביניהן. המוחים דורשים מהנשיא לקחת אחריות וגם לחקור את ההאשמות. ובינתיים, שיעור התמיכה בנשיא ירד לשפל חסר תקדים של 20% בדעת הקהל. יש מצב שאם הוא היה פה בארץ, שיעור התמיכה שלו אפילו היה נוסק, אבל זה כבר שאלה אחרת.

איציק [02:17]: בתחילת נובמבר הנשיא פרסם התנצלות פומבית במסיבת עיתונאים והכיר בכך שמעשיה של רעייתו גרמו לדאגה בציבור. הוא הודה שאשתו הייתה בלתי זהירה ולקחה על עצמו אחריות, ואמר "כל זה נובע מחסרונותיי שלי וחוסר מידותיי", וכמובן הודיע כי יקים משרד לפיקוח על תפקידיה של אשת הנשיא. בכל מקרה, הוא דחה את הדרישות לחקירות מיוחדות כיוון שמדובר בטענות פוליטיות. אז מצאו את ההבדלים.

(מוזיקת מעבר)

איציק [02:55]: קצת ידיעות משמחות מקוריאה, הסופרת הקוריאנית האן קאנג, בת 53, זכתה בפרס נובל לספרות לשנת 2024. אביה, האן סאנג-וון, הוא גם סופר ידוע. לפני בערך עשור, בתקופת שלטונה של הגברת, הנשיאה פארק גון-הייה, הוחרמה הסופרת האן קאנג על ידי השלטון השמרני בתקופה באותה תקופה, ומנעו ממנה להיכלל ברשימות ספרים מומלצים, מלקבל תמיכה ממשלתית. וכל זה על רקע ספרה "מעשים אנושיים", שנכתב על רקע מהומות הסטודנטים בתחילת שנות ה-80 נגד הדיקטטורה בקוריאה בעיר הולדתה, גוואנגג'ו. במהלך המהומות האלה נהרגו לפחות 200 קוריאנים, יש הערכות מתחילות מ-200, יש כאלה שאומרים שנהרגו שמה אפילו 2,000 קוריאנים, וכל האירוע הזה נודע בשם "הטבח של גוואנגג'ו". המהומות האלה היו בעצם גורם מכריע בהפלת המשטר הדיקטטורי בקוריאה והפיכתה למדינה דמוקרטית. הסברה היא שהממשל מידר את הסופרת האן קאנג בטענה שהיא עזרה בספר לקדם תיאוריות קונספירציה, כאילו צפון קוריאה הייתה מעורבת במחאה אז בשנות ה-80.

איציק [04:19]: פרס נובל הוא נקודה רגישה בקוריאה. קוריאה היא הבית של מותגי הטכנולוגיה המובילים בעולם, ומודל לחיקוי להרבה מאוד מדינות בתחום החדשנות והטכנולוגיה. אבל ב-76 שנות עצמאותה של קוריאה, זכה רק קוריאני אחד בפרס נובל, שזה הנשיא לשעבר קים דה-ג'ונג, שזכה בפרס נובל לשלום בשנת 2000. המטרה הלאומית של קוריאה היא כמובן פרסי נובל במדעים. אבל עד כה, הם לא עומדים בציפיות של עצמם. מה שמאוד מתסכל אותם, זה שיפן, השכנה שלהם והיריבה הנצחית, הצמיחה כבר 25 זוכי פרס נובל במדעים. עוד יותר משגע אותם, או משגעת אותם העובדה שכמעט רבע מזוכי פרסי נובל במדעים הם ממוצא יהודי.

איציק [05:14]: לפני כמה, לפני הרבה שנים, הקוריאנים שלחו כמה חבר'ה לעשות איזה חקירה רצינית, והמסקנה שהתקבלה הייתה, הסיבה שרבע מזוכי פרס נובל במדעים הם יהודים, היא שהיהודים פשוט לומדים תלמוד. ואנחנו הקוריאנים לא לומדים תלמוד, ולכן אנחנו לא זוכים בפרסי נובל. אמרו ועשו, מאז תלמוד הפך להיות חלק מתוכנית הלימודים הקוריאנית. אבל גם זה לא כל כך הביא תוצאות. האמת שסתם עשו "וי" על עניין הזה של התלמוד. אם נגיד מה שנקרא בלי להיות נחמדים, הם פשוט נתנו לאיזה מישהו מהמקורבים שלהם להדפיס ספר בכריכה רכה עם כל מיני סיפורים שהם לקטו מהמקורות היהודיים, מישהו כנראה תרגם להם, סיפורים כאלה עם מוסר ובלי מוסר, מה שאצלנו היו קוראים "סיפורי חכמינו". והם מחייבים את הילדים שלהם לקרוא את זה בחופש הגדול, נדמה לי של כיתה ז'. ומזה נולד הסיפור שקוריאנים לומדים תלמוד. גם מעניין אם קוריאנים מקבלים פטור מהצבא או סבסוד למעונות אם הם לומדים תלמוד, אבל נשאיר את זה כשאלה רטורית. מי שסובל מאוד מהעניין הזה שקוריאנים לומדים תלמוד זה הצוות שלנו ביונאקו, שצריך מדי פעם לשכנע לאיזה מיליונר בפוטנציה, שאין כל התכנות עסקית למיזם שלו שמבוסס על הכמיהה הקוריאנית לאיזה דף יומי או לכל מיני כאלה דברים.

איציק [06:54]: קוריאה התרגשה מאוד מהזכייה של האן בפרס הנובל, ובשבוע שלאחר ההכרזה על הזכייה, כבר נרכשו מיליון עותקים מהספרים שלה. בממשל כבר מתכננים איך להוסיף את היצירה שלה, את היצירה הספרותית הקוריאנית, הגל הקוריאני הפך להיות ענף יצוא ממש מוכר ומכובד של קוריאה. דיברנו על זה לפני מספר פרקים.

(מוזיקת מעבר)

איציק [07:23]: לנושא הבא קראנו ת'אד פה, ת'אד שם. הוא קצת קשור לישראל. THAAD היא מערכת הגנה מפני טילים בליסטיים, מערכת אמריקאית, שסוללה שלה נפרסה בישראל לפני מספר שבועות כחלק מהיערכות לתגובה האיראנית. וזה הזכיר לנו מה קרה כארצות הברית פרסה את המערכת הזאת במגרש גולף קוריאני שהיה בבעלות תאגיד הענק לוטה, ביולי 2016, כחלק ממערך ההגנה של ארצות הברית מפני טילים מצפון קוריאה. הסינים ראו את הדבר הזה, ופשוט זעמו על הקוריאנים ששמו את המערכת הזאת בטענה שהרדאר הזה יכול לכסות גם שטח סיני או שטח שהוא באינטרס סיני. והסינים לא מדברים הרבה, ובלי לאיים יותר מדי, הם פתחו בסדרה של נקמות כלכליות נגד קוריאה, שהביאה לכל מיני ירידה בפעילות הכלכלית. למשל, הייתה נפילה חדה בתיירות הסינית לקוריאה, הם פשוט לא נתנו לקבוצות תיירים סיניות להגיע לקוריאה. זה היה טרנד מטורף של קבוצות תיירים. ועד עובדים סיני ממוצע זה 3,000 אנשים. קבוצה של ועד עובדים. וכאלה קבוצות היו בעשרות מגיעות לקוריאה, וגם מטיילות וגם מבזבזות, כי מותגים קוריאניים הם מאוד נחשקים בסין. הדברים האלה נבלמו באחת.

איציק [08:54]: קבוצת לוטה, שבבעלותה היה המגרש שבו נפרסה הסוללה, נאלצה לסגור את כל 99 הסופרמרקטים שלה בסין. רשת שלמה של סופרמרקטים, לאחר שנתגלו בהם, מה שהסינים קוראים "בעיות בטיחות". המכירות של יונדאי וקיה בסין נחתכו בחצי, והוטלו הגבלות כבדות על יצוא של פריטי תרבות קוריאנים לסין, בעיקר משחקים. משחקים קוריאנים מאוד מאוד פופולריים בסין וזה גם פריט שמכניס המון כסף ל, או דולרים של קוריאה כפריט יצוא. כל הדברים האלה נחסמו, והם לא איפשרו, לא נתנו רשיונות למשל למשחקים קוריאניים להיכנס לקוריאה וכולי וכולי. הנזק הישיר של הפעולה הזאת היה בסדרי גודל של בין 15 ל-20 מיליארד דולר. המשבר הזה הסתיים רק באוקטובר 2017 בהסכם בו התחייבה קוריאה לא לאפשר פריסה נוספת של THAAD בקוריאה, לא להשתתף בתוכנית אמריקאית להגנה מפני טילים, ולא להיכנס לבית צבאי עם יפן וארצות הברית. מה שנקרא "הסכם שלושת הלאווים".

איציק [10:14]: מסקנה מכל האירוע הזה, אל תתעסקו עם שותפת הסחר הגדולה שלכם. סין הייתה עד לא מזמן שליש מהסחר הקוריאני. בצד החיובי אפשר לראות שהקוריאנים הראו יכולת עמידה לא רעה בלחצים הסיניים, גם מבחינה כלכלית. האירוע הזה קשור גם לימינו. האירוע הזה של ת'אד היה נקודת מפנה חשובה מאוד ביחסים בין קוריאה וסין. היא האיצה תהליכים ארוכי טווח שניתן לזהות אותם עד היום, אפשר לראות עד היום איך דברים קורים בגלל האירוע הזה של הת'אד. מעבר לתהליכים גיאו-פוליטיים וצבאיים, בוא נדבר על ההשלכות הכלכליות של הדבר הזה. אז ככה, קוריאנים הבינו קודם כל שהתלות שלהם בסחר עם סין היא מאוד מאוד מסוכנת ונותנת לסין מנופים מאוד חזקים על קוריאה. כל פעם שמשהו לא ימצא חן בעיניהם, הם פשוט יסגרו להם את הסחר. ואז אנחנו רואים לאט לאט תהליך איטי של ניתוק התלות הכלכלית בסין, בעיקר דרך הגדלת הסחר עם ארצות הברית, מצד אחד, והעמקת הסחר והשקעות עם הודו. אם אמרנו שעד לא מזמן סין הייתה שליש מהסחר הכולל של קוריאה ואחריה רחוק רחוק הייתה ארצות הברית ואירופה. אם נסתכל על היצוא הקוריאני רק של אוקטובר האחרון, אוקטובר 2024, ארצות הברית קנתה מקוריאה ב-11 מיליארד דולר, סין ב-12 מיליארד. הסגירת פערים היא ממש ממש מרשימה והיא מעידה על התהליכים, תהליכי המקרו שהכלכלה הקוריאנית עוברת. עניין נוסף, עד לא מזמן הודו בכלל לא הייתה ברשימת שותפות הסחר המועדפות על קוריאנים. להיפך, כל פעם שהיית מדבר עם קוריאנים על הודי, היו מדקלמים לך שעדיף לעשות עסקים עם נחש ולא עם הודי. ואני מבין אותם, בטוח שלקוריאנים יותר קל לסחור עם סינים מאשר עם הודי, כי התרבויות של סין וקוריאה הם יחסית קרובות. שניהם קונפוציוניזים, יש גם השפה היא מגיעה מאותו מקור וכולי וכולי. אבל כשאין ברירה, אז אין ברירה. ואנחנו רואים התקרבות של קוריאה יותר ויותר אל הודו ורצון, ובעצם הודו הפכה להיות שותפה מועדפת לקוריאנים.

איציק [12:53]: וכמובן שהודו, עם מדינה מאוכלסת ביותר בעולם, עם צמיחה צפויה של 6.7% עד סוף העשור, עד 2030, יחד עם שאר האילוצים, הפכו אותה בעצם לשותפה מועדפת לקוריאנים. לסמסונג, שהיא תמיד מובילה את כל התהליכים האלה בקוריאה, יש כבר יחסים עמוקים עם הודו. כבר סיפרנו ש-JY Lee, היושב ראש של סמסונג, מקפיד להופיע בחתונות של השותפים שלו. וכעת אחרי סמסונג, תמיד מגיעים כולם, ומתחילים לבנות את היחסים שלהם עם הודו.

איציק [13:34]: כמה דוגמאות. ליונדאי מוטורס יש חברה בת בהודו. החברה הזאת גייסה לאחרונה מעל 3 מיליארד דולר בגיוס הון ראשוני בבורסה הראשית של הודו. עכשיו, אחרי 28 שנים שהחברה הזאת קיימת בהודו, הם מוכנים להילחם על השוק. צריך לזכור שהשוק הרכב ההודי הוא השלישי בגודלו בעולם, אחרי השווקים של ארצות הברית ושל סין. אז נתח השוק של יונדאי וקיה בשוק בהודו הוא כיום 20%, והיא נמצאת קצת אחרי או כמעט מחצית ממי שמובילה את השוק הזה, זו חברה בשם מרוטי סוזוקי, שמחזיקה 40%. וכרגע, הגיוס האחרון הוא איתות שהם הולכים על השוק ההודי במלוא הכוח. לחברה הזאת של יונדאי-קיה יש יש כיום שלושה מפעלי רכב בשוק בהודו, ונתח השוק שלהם בשוק של הרכב החשמלי הוא מיזרי יחסית, הוא רק 2%, וגם שם כמובן תהיה להם משימה מאוד גדולה לתפוס נתחי שוק משמעותיים.

איציק [14:51]: כמו שהזכרתי, שוק הרכב בהודו הוא השוק השלישי בגודלו בעולם. נמכרו בו שנה שעברה חמישה מיליון כלי רכב, מהן ארבעה מיליון רכבים פרטיים. עד סוף העשור, החמישה מיליון האלה יהיו 15 מיליון רכבים, מה שמראה שזה בהחלט שוק ששחקן רכב כמו יונדאי-קיה, שהם יצרני הרכב השלישי בגודלם בעולם, צריכים בכל מקרה להיות שם.

איציק [15:20]: עוד עסקה מעניינת מהודו, פוסקו שהיא חברה קוריאנית כמובן, יצרנית הפלדה החמישית בעולם, סיכמה להקים מפעל פלדה משולב במדינת אודישה בהודו, בשותפות עם יצרנית הפלדה הגדולה בהודו, JSW. מדובר במפעלים, זה בעצם תשלובת מפעלים, שכוללים את כל שרשרת הייצור והערך של ייצור פלדה. כלכלה כמו הודו, שכרגע היא המדינה המאוכלסת בעולם, עם ביקושים הולכים וגדלים וצריכה הולכת וגדלה, תצטרך בלי שום ספק, הרבה יותר מתכות ופלדות, ופוסקו שמחזיקה כבר מפעלים כאלה ענקיים בשלושה אתרים נוספים בעולם, בסין, בווייטנאם ובאינדונזיה, בהחלט יודעת שכדאי להקים את המפעלים האלה בסמוך לאזורי הביקוש.

איציק [16:17]: אנחנו גם מזהים אצלנו לאחרונה פניות של לקוחות קוריאנים שכבר הבינו שהם לא איזשהו, מישהו שלא מבינים את המבטא שלו ולא מבינים את ההתנהגות שלו, כמו שתיארתי לאל, וכבר, הקוריאנים כבר זיהו את הסיגנל שקוריאנים מחזרים אחריהם והם בעצמם מנסים להיכנס לשוק הקוריאני. זה בהחלט תהליכים ארוכים, אבל הם ממש ממש בהתהוות.

(מוזיקת מעבר)

איציק [16:53]: כעת לפרק שלנו בקצרה. בקוריאה יש בערך 20 מיליון שכירים שמסתכרים בממוצע כ-2,500 דולר בחודש. שימו לב שזה נמוך ב-1,000 דולר בחודש בממוצע מהשכר הממוצע בארץ. המיאון העליון של השכירים בקוריאה מביא הביתה בערך 20,000 דולר בחודש, והמיאון העליון של השכירים בסיאול מכניס בממוצע 33,000 דולר בחודש. המסקנה כמובן, כדאי להיות במיאונים העליונים, אבל אם אתה כבר עובד בקוריאה, כדאי לך לעבוד בסיאול כי השכר לעובדים בסיאול הוא הרבה יותר גבוה משכר בשאר חלקי המדינה.

איציק [17:38]: נובמבר-דצמבר הם חודשים מאוד מאוד מתוחים בקוריאה מהבחינה הזאת, שלקראת סוף שנה, הפירמות הקוריאניות מפרסמות את המבנה הארגוני החדש שלהם, מה שאנחנו קוראים באנגלית "ריאורג". ובמסגרת התהליך הזה, נקבע מי יקודם, מי יצטרך לעזוב את החברה, מי יעבור לתפקיד אחר לגמרי. וכמובן אף אחד לא ישאל אותו אם הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר. חוויה אישית שלי, מחברה קטנה שפעם ניהלתי בקוריאה, סך הכל 600 עובדים, וקוריאה זה לא משמעותי. העובדים מגיעים בוקר אחד לעבודה בדצמבר, ורואים רשימות שתלויות בכניסה לחברה, עם מפות של האופן ספייס, כל אחד מסתכל, רואה את התפקיד החדש שלו, רואה את הכפיפויות שלו, למי הוא עכשיו הופך להיות מנג'ר במחלקת שיווק, או מחלקת מכירות, לוקחים את הדברים שלהם בשקט מהאופן ספייס איפה שהם ישבו, במשרד איפה שהם ישבו עד אותו מועד, עוברים למקום החדש שלהם, ואחרי רבע שעה, 20 דקות, כל אחד כבר ממוקם בעבודה החדשה שלו, בשקט, בלי אף אחד לא מתלונן, אף אחד לא מקטר, פשוט תהליך שהוא ממש, לעיניי ישראליות, זה, זה פלא הדברים האלה. וזה גם חלק מהעוצמות הקוריאניות, להניע עסקים במהירות ובלי יותר מדי דיבורים.

איציק [19:31]: 28% מבתי האב בקוריאה, שזה בערך, סדר גודל של 7 מיליון בתי אב, מחזיקים בחיות מחמד, בעיקר כלבים. זה עדיין לא בארץ, בארץ אנחנו 50% אנשים שמחזיקים כלבים וחתולים, אבל אל תשכחו שהם התחילו רק לפני כמה שנים, ואם נחכה עוד כמה שנים, הם כבר יעקפו אותנו. עם השוק מגיעים גם אלה שמציעים לקוריאנים מוצרים ושירותים שאי אפשר בלעדיהם, וכמובן שהקוריאני לא יכול להרשות לעצמו להיות שונה מהשכנים שלו, ולכן השווקים האלה גדלים בצורה אקספוננציאלית. זה פוטנציאל לא מבוטל לאנשים מהתעשייה הזאת של, של חיות המחמד. אם מישהו יש לו מוצרים או שירותים שהם מעניינים, זה בהחלט קוריאה היא שוק צומח ושוק שרעב לחדשנות בתחומים האלה.

איציק [20:25]: אז רק דוגמה, 145 אלף מתוך ה-6.7 מיליון קוריאנים שמחזיקים בחיות מחמד כבר מחזיקות פוליסות ביטוח לחיית המחמד שלהם, והם משלמים עליהם ביחד כ-41 מיליון דולר לחברות הביטוח. לפני חמש שנים היו רק 7,000 שהחזיקו פוליסת ביטוח כזאת. אז כולם, כולם מנסים לראות איך הם עושים כסף על הטרנד הזה של חיות המחמד. זה יכול להיות טיפולים, סלונים, קרמים, תרופות לחיות מחמד שפטורות מרגולציה, ולכן חברות התרופות מאוד אוהבות להתעסק, ועוד המון המון תחומים שהולכים ומצטברים להוצאה גדולה מאוד לכלב הקטן שהקוריאני הכניס הביתה, אבל מצד שני, גם אין לו ילד, אז זה, זה בעצם הוצאות שמחליפות הוצאות על ילדים.

איציק [21:21]: היצוא הקוריאני המשיך להתאושש גם בחודש אוקטובר, זה חודש 13 ברציפות, והסתכם בקצת מעל 57.5 מיליארד דולר. זה אם מסתכלים מול שנה שעברה, זה עלייה של כ-5%. מאז אוקטובר אשתקד. מי שמוביל את הצמיחה הזאת זה מגזר השבבים, שמחזיק כ-22% מכלל היצוא, 12.5 מיליארד דולר. במקום השני, מבחינת הגודל של היצוא, זה יצוא כלי הרכב, זה 6 מיליארד דולר. העודף המסחרי, זה היבוא, פער בין היבוא ליצוא, היה 3.2 מיליארד דולר.

איציק [22:01]: חברה חקלאית קוריאנית החליטה שהיא משמיעה לאורז שהיא מגדלת מוזיקה קלאסית ומוזיקה קוריאנית מסורתית. והם טוענים שזה משפר את חילוף החומרים של האורז, משפר את ספיגת המינרלים ואת העמידות של האורז בפני מחלות. אשרי המאמין. מי שרוצה לייבא את הטכנולוגיה הזאת ליישום על גידולים ישראליים, כמו למשל חומוס או כותנה או כל דבר אחר, מוזמן לפנות לקוריאנים.

איציק [23:00]: מינהל הרכש הצבאי של קוריאה הודיע לאחרונה כי הם סיימו פיתוח של מערכת לייזר ליירוט כטב"מים בשם בלוק וואן. עלות הפיתוח הסתכמה ב-63 מיליארד דולר. הם טוענים שהם התחילו את הפיתוח ב-2019, נדמה לי. והמערכת נבדקה שנה שעברה והוכיחה יעילות של 100%. המערכת הזאת יכולה לשבת על פלטפורמה נייחת, לנוע על משאית, על פלטפורמה מוטסת. והיא מכסה שטח של 360 מעלות בשלושה, באורך של 3 קילומטר מסביב. הקוריאנים פרסמו שהם הזמינו כבר מערכות ב-72 מיליון דולר שיפתחו, יפרסו בשטח בקוריאה עד סוף השנה. כל הסיפור הזה, אנחנו סקפטיים לסיפור הזה, אני לא יודע מה אתם חושבים, איך אפשר לפתח מערכת ב-63 מיליארד דולר ולפרוס אותה ב-72 מיליון דולר נוספים. בכל מקרה, זה לא בדיוק מערכת ליירוט טילים כמו המערכת שמפתחים אצלנו ברפאל בשם מגן אור וכבר עשו הזמנה של שני מיליארד שקל לפרוס אותה בצה"ל. כנראה המערכת הזאת מתמקדת בירוט כטב"מים קטנים, זה מערכת בהספק נמוך. נראה שהרקע זה, ב-2022 היו חמישה ירי חדירה של כטב"מים צפון קוריאנים לתוך דרום קוריאה וזה יצר אצלהם מוטיבציה, להראות או להכריז, יש להם פתרון, אולי להרתיע. יש להם גם תוכניות להמשיך את הפיתוח של הדבר הזה לפתרונות קצת יותר עוצמתיים בשם בלוק 2 ובלוק 3. בואו נראה, נקווה שהם לא יצטרכו לבדוק את הדבר הזה בשטח.

איציק [24:15]: אינדונזיה זה שוק החלאל הגדול בעולם. חלאל זה בעצם הכשרות של המוסלמים. אינדונזיה החליטה שהיא סוגרת את היבוא למוצרי מזון שאין להם אישור חלאל מתאים. עכשיו, הקוריאנים מייצאים לאינדונזיה חקלאות ומזון בשווי רבע מיליארד דולר בשנה, ומי שעושה את זה, זה הרבה מאוד חברות קטנות ובינוניות. ויש רק שני גופים בקוריאה שמעניקים תעודות שמתאימות לאינדונזים. לעשות תעודה כזאת, זה עולה עשרות אלפי דולרים. ועכשיו הקוריאנים בפאניקה, איך הם עוזרים לחברות הקטנות האלה לא לאבד את השוק, כי קוריאנים כשהם רואים שוק כזה גדול, אין סיכוי שהם עוזבים אותו. אז יעשו פה איזושהי תוכנית איך עוזרים לעסקים הקטנים לא לאבד את הלקוחות שלהם באינדונזיה. מה שמעניין שבשנתיים הקרובות האינדונזים הולכים להחיל את המגבלות האלה גם על קוסמטיקה, על בגדים, כלי בית, ציוד משרדי. ובניגוד לנו, שלנו, שאנחנו לא אוכלים, קשה, לא אוכלים מוצרים לא כשרים, מוסלמים למשל, אם יש טיפה אלכוהול בתוך קוסמטיקה, אז זה פשוט אסור לשימוש. אז זה חל גם על, על מוצרים שהם לאו דווקא אוכל.

(מוזיקת מעבר)

איציק [25:38]: אז עד כאן להפעם. תודה רבה על ההקשבה. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט שלנו, הקוריאנים, לאפליקציית הפודקאסטים שלכם. אנחנו זמינים בכל האפליקציות הפופולריות. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים באתר של קבוצת יונאקו ולקבל את הירחון ואת הפודקאסט אחת לחודש לתיבת המייל שלכם, או בקבוצת הווטסאפ השקטה של הירחון. ברכה שלוחה לחיילינו, רפואה שלמה לפצועים וברכת ישועה והצלה לחטופים. אני זמין עבורכם לכל מה שמסובך וקשור בקוריאה כמובן. המייל שלי זה [email protected], או בווטסאפ של הקוריאנים, 050-894-4823. תודה רבה לעורך הראשי שלנו דן קריבולוטי, אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים פרק 44.

(מוזיקת סיום)