נתחיל מהשורה התחתונה – להערכתי הנשיאה פארק תסיים את תפקידה בקרוב. נותרה השאלה כמה כבוד היא תצליח לשמר בדרך החוצה. למעשה הנשיאה סיימה כבר את תפקידה. התמיכה הציבורית בה עומדת כיום על 4% – הנמוכה מעולם לנשיא קוריאני, היא מסתגרת בבית הכחול ומותקפת מכל עבר, עוזריה עצורים ונחקרים וכל יום מתגלה שערורייה חדשה הקשורה אליה. המערכת הממשלתית כולה מריחה אוירת סוף קורס ומי שלא מעוניין לצאת לפנסיה מוקדמת מתרחק כמו מאש מסביבת הנשיאה. הצטרפתי לאחת מהפגנות המליונים של המחאה בקוריאה. אפשר היה לראות בעיניים של המפגינים כולם שזה רק ענין של זמן.
כשנחחתי בקוריאה בתחילת נובמבר המחאה בקוריאה הייתה רק בניצניה. אולם כבר אז היה ברור שמדובר במשהו חריג. כששאלתי אנשים מאוד רציניים לשלומם הם ענו "איום" או "נורא". "אתה לא שומע מה קורה?" הסיפורים שהסתובבו אז כללו בעיקר שהחברה של הנשיאה הייתה עוברת על הנאומים שלה וגם השתמשה בקשרים שלה לגזור לעצמה כמה מליונים. בארץ חדשות מעין אלה לא היו מחזיקות מהדורה. היה לוקח לביבי ימים ספורים לייצר את הספין הנכון ולהפנות את כל תשומת הלב לכיוון אחר.
להלן וידאו מצויין למה קוריאנים כל כך טובים בארגון הפגנות –
הקוריאנים מתייחדים בכך שהם מאוד צייתנים לשלטון שהם בעצמם בוחרים. יש לנשיא קוריאה המון כוח וחמש שנים בדיוק לעשות כל דבר שלשמו נבחר. לכל הנשיאים האחרונים נדבקו חשדות הרבה יותר חמורים ואף אחד לא יצא לרחובות. אבל יש כפתורים נסתרים בקוריאה שאם אתה לוחץ עליהם – הקוריאנים כולם קמים עליך כאיש אחד. כך היה למשל לפני מספר שנים כשהנשיא Lee Myung Bak החליט לאשר יבוא בשר מארצות הברית והוציא החוצה מליונים שטענו שהוא מאפשר יבוא בשר נגוע במחלת הפה והטלפיים.
אז מה קרה הפעם? בקליפת אגוז – הקוריאנים פשוט נעלבו שהם בחרו בנשיאה טיפשה. למעשה הם חושבים שהנשיאה האמתית לא הייתה פארק , כפי שיוסבר להלן.
להלן כמה עובדות על המשבר של קוריאה:
– הפרשה התפוצצה כשעיתונאי מצא טאבלט ישן באחד המשרדים שפינתה חברתה הוותיקה של הנשיאה ששמה המלא Chae Soon-Shil ובשבילנו – הגברת צ'וי. בטאבלט נמצאו התכתבויות שמעידות שהגברת צ'וי עברה באופן שיטתי על נאומים של הנשיאה, אישרה אותם ושינתה אותם, לתדהמתם של גדודי היועצים של הנשיאה שלא הבינו מאיפה באים כל הרעיונות המוזרים האלה.
– מסתבר שגם החזון של "כלכלה יצירתית" שהכתיב את כל המדיניות הכלכלית של הנשיאה בארבע השנים האחרונות, נהגה על ידי צ'וי.
– צ'וי הייתה זאת שיזמה את הקמת "מרכזי הכלכלה יצירתית" בכל רחבי קוריאה, ביוזמה נשיאותית ובתקציבי עתק ממשלתיים ומוניציפליים – והעבירה אותם לניהול מקורביה.
– הגברת הפעילה ישירות את עוזריה האישיים של הנשיאה על מנת שיתקשרו לראשי התאגידים הגדולים במדינה וידרשו את תרומתם בסך מצטבר של כ – 70 מליון דולר להקמת ארגון לקידום התרבות והספורט. מי בקוריאה יסרב לנשיאה? הכסף עבר כמובן למקורבים. כל ראשי הקונגלומרטים המעורבים לרבות סמסונג, SK, LG ועוד – נחקרו עד כה בפרשה.
– במבצע גיוס דומה גויסו 3 מליון דולר לארגון מרוצי הסוסים של קוריאה. בתה של צ'וי – רוכבת סוסים מקצועית, זכתה אגב כך לרכב על סוס חדש של מליון דולר.
– בגדיה של הנשיאה נתפרו באמצעות ארגון שהקימה צ'וי – ונמכרו לבית הנשיאה.
– בתה של צ'וי התקבלה לאוניברסיטה יוקרתית – שומו שמיים – בפרוטקציה! לא תאמינו כמה עשן מעלה העניין באפם של הקוריאנים יגעי היום שמכלים את חייהם בעבודה על מנת שבנם יתקבל לאוניברסיטה מכובדת.
– נכון להיום צ'וי ומספר מזכירים בכירים של הנשיאה עצורים. נגד צ'וי יוגש כתב אישום בימים הקרובים. בתוך כך אותר סמס שכתבה לאחד מעוזריה מדוע צ'וי לא חוזרת אליה עם תשובות.
– בהפגנות שנערכו במוצאי שבת האחרונה, בפעם השישית ובקור מקפיא ברחבי קוריאה השתתפו 2.3 מליוני אנשים – מהם 1.7 מליון בסיאול.
– לעיתונות ולרשתות החברתיות הקוריאניות חלק ענק בחקירת הפרשה ובארגון המחאה בקוריאה. האופוזציה עבדה עם רוח גבית כלל לאומית. לא כוחות.
– כאמור, נסעתי להתבונן באחת ההפגנות. לא היה שם שום דבר אלים והכל היה מאוד מסודר (קוריאה – לא?). השתתפו בהפגנה מכל שכבות הגיל ואף משפחות על טפם. לא היה צריך להבין קוריאנית כדי לראות את אחדות המטרה. בשנת 1981 נהרגו בקוריאה סטודנטים בעת דיכוי הפגנות למען הדמוקרטיה. ב-1987 הם חזרו אל הככרות והביאו לראשונה דמוקרטיה למדינה – לפחות רשמית. היום הם בני 45-50 והם מרגישים חייבים להיות שוב בכיכר, ולהביא את ילדיהם איתם – למען יפנימו שבדמוקרטיה העם קובע. האמת – קצת הרגשתי גאווה בשבילם ואולי קצת קינאתי. כל הכבוד קוריאה!
להלן מספר תמונות שצילמתי בהפגנת המחאה בקוריאה ואולי ניתן דרכן לחוש את האוירה:
 |  |
 |  |
 |
