אלון לבקוביץ׳פוסט אורח מאת: ד"ר אלון לבקוביץ׳
בחלק הראשון תוארו הרקע למלחמת קוריאה, האופן בו רואות את המלחמה כל אחת מהקוריאות, ההצלחה הצפון קוריאנית לכבוש את רוב שטח הדרום וכיצד כוחות האו"ם בפיקודו של גנרל מקארתור הביאו לנסיגת כוחות הצפון לאחר הנחיתה האמפיבית בחוף אינצ׳און.
בייג'ינג הזהירה את וושינגטון מספר פעמים לבל תתקדם צפונית לגבול שלאורכו של קו הרוחב 38. הממשל האמריקאי התעלם מאיומיה של סין בהנחה שאלה איומי סרק, ושסין לא תרצה להתמודד מול העוצמה האמריקאית האדירה, לאחר שרק יצאה ממלחמת אזרחים ארוכה (1945-1949). כוחות האו"ם המשיכו לכבוש חלקים נרחבים מקוריאה הצפונית. בלית ברירה, התערבה סין במלחמה בנובמבר 1950 (באמצעות חיל "המתנדבים הסינים"), ונלחמה לצידה של קוריאה הצפונית. הישגי כוחות האו"ם נמחקו, וכוחות קוריאה הצפונית וסין הגיעו שוב דרומית לקו הרוחב 38. כוחות האו"ם נערכו מחדש והדפו את כוחות הצפון צפונית לקו הרוחב 38. וטרם חלפה שנה לפרוץ המלחמה.
ישחקו הנערים הקוריאנים לפנינו
מלחמת קוריאה יכלה להסתיים במאי 1951, כשכוחות האו"ם והצפון ממוקמים משני צדדי קו הרוחב 38. מכאן סיפורה הטרגי של קוריאה. היא הפכה לכלי משחק בין המעצמות. למנהיג בריה"מ, יוסף סטלין, לא היה אינטרס לסיים את המלחמה בשלב זה. רק בגלל מאבק המעצמות, העימות נמשך שנתיים נוספות, במהלכן הוקז דמם של אזרחים קוריאנים רבים משני צידי הגבול ושל הכוחות שנלחמו לצידן של שתי הקוריאות.
סיפורה של מלחמת קוריאה משפיע עד ימינו אנו. המחיר שגבתה המלחמה היה גבוה מאוד. במהלך שלוש שנות המלחמה, נהרגו בין 3-2 מיליון אזרחים וחיילים משני צידי המתרס. כלומר, כמעט 10% מאוכלוסיית קוריאה באותה תקופה נהרגה במלחמה. המלחמה גם פגעה בכלכלת שתי הקוריאות: הרס תשתיות מסיבי, פגיעה בכוח אדם, הרס בתים (כ-660 אלף בתים נהרסו רק בקוריאה הדרומית, ורבים מהם בצפון), ועוד.
קוריאה: עם שלם – למחצה
אחת הסוגיות שמועלת כל פעם מחדש, היא סוגיית המשפחות החצויות. הקוריאנים בשני צידי הגבול הם עם אחד. מאז חלוקת קוריאה ב-1945, ובמיוחד במהלך המלחמה, נחצו משפחות קוריאניות וחלק מקרובי המשפחה נשארו מעבר לגבול מבלי שיוכלו ליצור קשר עם קרובי משפחתם. ההערכה היא שישנם מאות אלפי קוריאנים שקרובי משפחתם מדרגה ראשונה נמצאים מצידו השני של הגבול. עבור קוריאנים רבים ביקור משפחתי בחגים קוריאנים לקוח מסרט מדע בדיוני. למעשה, למשפחות החצויות אין כל אפשרות ליצור קשר עם קרובי המשפחה שלהם הנמצאים בצפון.
בשנים האחרונות נערכו כמה מפגשי משפחות חצויות. לקראת המפגש האחרון הוגשו 70,000 בקשות שמתוכן נבחרו רק מאה. הנבחרים המאושרים נפגשו עם קרובי משפחותיהם באתר נופש בקוריאה הצפונית תחת פיקוח של המשטר הצפון קוריאני. לאחר כמה ימי מפגש, חזרו קרובי המשפחה הקשישים לדרום ולצפון בידיעה שזאת כנראה הפעם האחרונה שהם רואים את קרוביהם. סוגיית המשפחות החצויות הפכה עם השנים לסוגיה פוליטית ושתי הקוריאות לא מצליחות למצוא פתרון מוסכם שיאפשר לקרובי המשפחה להיפגש תדיר כמו לקיים קשר וידאו בפיקוח.
סיפורי סבתא או איום קיומי?
עשרות השנים שחלפו מאז סיום המלחמה, מרחיבות את הפער בין הדור הצעיר לבין הדור המבוגר שעדיין זוכר את המלחמה והשלכותיה. עבור הדור הצעיר בקוריאה הדרומית, מלחמת קוריאה היא אירוע חשוב, אולם "עתיק". עניין זה משפיע על תפיסת האיום הצפון קוריאני בעיני הדור הצעיר לעומת הדור המבוגר, הרואה בצפון איום קיומי.
העיר דג'ון לאחר מלחמה 
צנחנים של כוחות האו"ם
מלחמת קוריאה והנקודה הישראלית
לישראל יש קשר למלחמת קוריאה בכמה הביטים. בתחילת המלחמה פנה האו"ם לממשלת ישראל בבקשה לשלוח כוח צבאי לסייע במאבק מול קוריאה הצפונית. בישראל, כנהוג, התנהל מאבק פוליטי לוהט בין גורמי ימין, מרכז ושמאל. בזמן שהימין תמך במעורבות ישראל במאבק לצד כוחות האו"ם כנגד קוריאה הצפונית, השמאל הישראלי קרא לסייע לקוריאה הצפונית במאבקה באימפריאליזם האמריקאי. המחנה המתון קרא להימנע מהתערבות במאבק הבין מעצמתי בקוריאה. ממשלת ישראל הסתפקה בסוף בהבעת תמיכה בכוחות האו"ם ובקוריאה הדרומית ובמשלוח סיוע כלכלי ורפואי לקוריאה הדרומית. המשלחת הישראלית באו"ם נסתה לקדם הפסקת אש בעימות הקוריאני. בריה"מ סינדלה את היוזמה הישראלית, ויש הטוענים שבכך מנעה את סיום המלחמה בשלביה המוקדמים.
לפני כעשור חיפש שגריר קוריאה בישראל יהודים שנלחמו במלחמת קוריאה במטרה להעניק להם מדליה. היות שישראל לא נלחמה במסגרת כוחות האו"ם, ריכז השגריר את מאמציו בחיפוש אחר חיילים יהודים שנלחמו במלחמת קוריאה במסגרת כוחות ארה"ב. לאחר מאמצים, נמצאו כמה עשרות חיילים יהודים אמריקאים שנלחמו במלחמת קוריאה במסגרת צבא ארה"ב, ועשו עליה לארץ. שגרירות קוריאה בישראל העניקה בטקס מרגש לאותם לוחמים יהודים מדליות הוקרה של ממשלת קוריאה. המדליה הוענקה כאות הוקרה לחיילים היהודים שלחמו לצידם של חיילי קוריאה הדרומית.
סיור באתרי מורשת
מלחמת קוריאה מונצחת משני צידי הגבול במוזיאונים ובמונומנטים. למבקרים בקוריאה ולמעוניינים להרחיב את ידיעותיהם מומלץ לבקר באתרים הבאים:
אתר ההנצחה לפעולת הנחיתה באינצאון
פארק השחרור – המתנשא מעל העיר אינצ׳און ובו פסלו של הגנרל מקארתור
=========================
דר׳ אלון לבקוביץ הוא מומחה למדיניות חוץ וביטחון, בדגש על חצי האי הקוריאני. משמש כראש החוג החוג למדעי החברה והאזרחות במכללת בית ברל וכחוקר במכון בגין-סאדאת.
מעניין? הרשם וקבל את כל הכתבות החדשות ישירות למייל שלך – לחץ כאן
מתעניין בעסקים עם קוריאה?
אשמח לסייע בכל ענין הקשור בעסקים עם קוריאה. צור איתי קשר כאן.
