אין יום מתאים להפגנות בקוריאה כמו ה-15 באוגוסט – היום לציון 75 שנים לשחרור קוריאה מעול היפנים, ובעצם יום העצמאות. השנה היה זה יום שבת וממילא אין מצווה בקוריאה לנפנף בפארקים ביום העצמאות. על כן התקבצו להם עשרות אלפי קוריאנים להפגנות בכיכר ההפגנות המרכזית של סיאול, בחזית "הבית הכחול" – הבלפור של קוריאה. המפגינים באו בקבוצות שונות כל אחת והמחאה שלה: אגודי עובדים, קבוצת כנסיות, קבוצות אופוזיציה ועוד. קבוצת הכנסיות הונהגה על ידי הכומר Jun Kwang-Hoon, בזמנו החופשי עסקן פוליטי מהאופוזיציה.
באותו מועד, לפני שבועיים, השלטונות היו מבושמים קמעא מההצלחה שלהם לשלוט במגיפה. אובחנו בקוריאה רק עשרות בודדות של נדבקים ביום, רובם הביאו איתם את המגיפה מחו"ל ואותרו כבר בשדה התעופה. מערכות סריקה ממוחשבות רשמו כל מי שנכנס למסעדה או בר, וסייעו לקטוע כל שרשרת הדבקה בעודה באיבה. עטיית מסיכה הייתה רק המלצה, אם כי רוב הקוריאנים מצייתים להמלצות.
הענין המרכזי של השלטונות באותו זמן היה האצת הכלכלה. סוף השבוע ההוא הורחב ביום חופש נוסף – שגם בו יוכלו אזרחי המדינה לצרוך את כמויות המענקים ששפכה עליהם המדינה ולנצל את הקופונים הממשלתיים בשווי מליונים למסעדות ומלונות.
השם ירחם
הכנסיות בקוריאה נהנות במגיפה הזאת מיחסי ציבור שלילים. זה התחיל מהדבקת הענק בעיר דגו וסביבתה, מוקד ההתפרצות הראשונה שרובה מיוחסת לכנסיית "שמים חדשים", שהמייסד הקשיש שלה עצור כרגע בענין (ראה: "גברת קוריאנית נכנסה לכנסיה"). אולי נשמע מוכר – כנסיות בקוריאה מסרבות לקריאות הממשלה לחדול ממיסות המוניות ללא ריחוק חברתי, מלוות בקידוש רב משתתפים. כמרים קוריאנים שזומנו לנשיא בענין אמרו שזו מהות האמונה. אחרים יטענו שזו מהות הפרנסה של הכנסיות. הפעם עומדת הכנסיה של Jun ידידינו הכומר, במרכז הפרשה.
בשבועיים שחלפו עלה מספר הנדבקים היומי בקוריאה לשיאים שטרם נראו מאז מרס, עד 441 נדבקים ביום. להירגע, זה 78 נדבקים במונחים ישראלים. עצם המעבר להדבקה תלת ספרתית הכניסה את כל המערכות הקוריאניות ללחץ שיא. והכי מלחיץ קוריאנים – אובדן שליטה. שיעור ההדבקות שאי אפשר לעקוב אחר מקורן הגיע לשיא של 20% מכלל ההדבקות (גמזו בשלב זה מתגלגל מצחוק).
מעל 1,000 מהנדבקים בשבועיים האחרונים קשורים לכנסיית Sarang Jeil שבהנהגתו של Jun והוא ראש לנדבקים. 42,000 חברי כנסיה לא עונים לטלפונים של החוקרים האפידימיולוגים. מעל 300 נדבקים נוספים אותרו מבאי ההפגנות ביום השחרור. רוב הנדבקים מתגוררים בסיאול וסביבתה, שם מתגוררת מחצית מאוכלוסית המדינה.
לא שתיים ולא שלוש
לא עם כקוריאנים יחכה לאלפי נדבקים ביום. על מנת שלא לפגוע בכלכלה במעבר לרמת ריחוק חברתי מספר שלש – אדומה, הוחלט על שמונה ימים של רמת ביניים – 2.5, החל ביום ראשון 30 באוגוסט. בתחולה על איזור סיאול, מוקד ההתפרצות:
- כל רשתות בתי הקפה עוברות לפעולה במשלוחים או ב- Take Away.
- מסעדות ובארים – לא תתאפשר ישיבה משעה 9 בערב עד חמש בבקר
- בתי ספר – נתון לשיקול דעת ההנהלות המקומיות אם כי נראה שבעיקר כיתות י"א ילכו ללמוד שכן כל עתידם תלוי בבחינה הארצית שתתקים בנובמבר. השאר – לימוד מרחוק
- כל בתי הספר של אחר הצהרים (60 אלף עסקים באיזור סיאול) – יעברו ללימוד מרחוק
- יסגרו חדרי כושר ופעילויות ספורט במקומות מקורים
- שליש מעובדי המדינה יעברו לעבודה מהבית
- חבישת מסיכות בסיאול הפכה לחובה
- הופחתה כמות האוטובוסים בשעות הערב והלילה. קרי, לכו הביתה ואל תסתובבו ברחובות.
המגבלות האמורות ישפיעו על כחצי מליון בתי עסק, רובם מסעדות. אם לאחר התקופה לא יראה שיפור – יועלה הריחוק החברתי לרמה שלוש. שאר המדינה נמצאת בדרגה 2.
ירוקה או אדומה? ( או: קצת פרופורציות ופחות פוליטיקה!)
נשמע לא טוב? רק נשמע. מדובר בפאניקה קוריאנית טיפוסית, מוצדקת אולי בנסיבות הענין. אפילו אם נגדיר את השבועיים האחרונים בקוריאה כגל שני, קוריאה נמצאת במקום מעולה יחסית למדינות אחרות שנמצאות ברשימת המדינות הירוקות של משרד הבריאות, לרבות אלה שנוספו הבוקר, יום שני 31 באוגוסט.
עד ליום 31 באוגוסט אובחנו בקוריאה 19,947 חיוביים. כיום, לאחר הגידול של השבועיים האחרונים יש במדינה 4,650 חולים פעילים. 324 קוריאנים מתו מהנגיף עד כה ומספר החולים קשה – 74. יש לזכור שאוכלוסית קוריאה גדולה מאוכלוסית ישראל פי 5.6 לערך. ראו טבלת השוואה בין המדינות:
נתוני הקורונה הרשמיים נכון ל31 באוגוסט :
הגדרה של קוריאה כמדינה ירוקה תאפשר לאנשי עסקים לבצע נסיעות קריטיות לקוריאה לבקר את העובדים שלהם, לעשות פעילות תמיכה קריטית בלקוחות ולקדם עסקים חיוניים, מבלי לשהות בבידוד בשובם. קוריאנים חושבים על הכלכלה שלהם. הם יודעים להעניק פטורים מבידוד אפילו לישראלים, אם זה חיוני לכלכלה. נראה כי למי שמחליט בישראל על הרשימות האלה חשוב יותר לדאוג למי שלחוץ על נופש ביוון, או לדאוג למשלחת שנסעה לדובאי, שמא יאלץ ראש המל"ל לשהות בבידוד בשובו.
חרדים לעסקים של הלקוחות שלנו – פנינו למשרד הבריאות בבקשה לחשוף את הקריטריונים לקביעת מדינות ירוקות ובבקשה להסביר איך קוריאה לא נכללה ברשימה הראשונה שהופצה לפני שבועיים (אז גם לא הייתה אפילו העליה הנוכחית בתחלואה). צירפנו את ההשוואות המתבקשות. התשובה הרשמית שהתקבלה: "קוריאה כרגע לא מכניסה ישראלים. נבחרו 20 מדינות ובהמשך, בהתאם למצב יבחרו עוד". כמובן שהעובדה שקוריאה לא מכניסה ישראלים – לא נכונה. כל אחד יבין כרצונו. אני אומר – העובדה שהקריטריונים לא שקופים מראה שלהחלטה יש ריח לא מקצועי עד פוליטי.
בריאות איתנה לכם, ורפואה שלימה למדינה.
מעניין? הרשם וקבל את כל המאמרים החדשים ישירות למייל שלך.
"הקוריאנים" – נכתב מאז שנת 2006 על ידי איציק יונה, מנכ"ל קבוצת YONACO, המתמחה בייעוץ לעסקים עם קוריאה. איציק התגורר בקוריאה ומזה כ-17 שנה חולק את חייו בין קוריאה לישראל. בבלוג מעל 200 מאמרים המאפשרים הצצה אל חיי היומיום של סביבת העסקים בקוריאה.
מתעניין בעסקים עם קוריאה?
אשמח לסייע בכל ענין הקשור בעסקים עם קוריאה. צור איתי קשר כאן.
