איציק יונה
הסיבות לחיבה הקוריאנית לכרטיסי הפלסטיק מגוונות:
– לאחר משבר המטבעות של שנת 1997 ביקשה ממשלת קוריאה להמריץ את הכלכלה באמצעות עידוד האזרחים לבצע יותר רכישות ואין כמו מתן אשראי לצורך זה.
– כחלק מהמלחמה בכלכלה השחורה, מקבל כל אזרח קוריאני הטבת מס ככל שסכום עסקאותיו בכרטיסי אשראי גדול יותר. הממשלה מרוויחה מידע מושלם על כל התקבולים של בתי העסק. בקוריאה ישנה חובת הגשת דוח למס על כל האזרחים כך שהתמריץ אפקטיבי לחלוטין. לידיעת הקורא י. לפיד.
– כיום ניתן בקוריאה לשלם בכרטיס אשראי בכל מקום: לרוכלים בשוק, לנהגי מוניות ועוד. העסקאות הקטנות האלה הן הסיבה שקוריאה לא מובילה בערך העסקאות שמבצעים האזרחים באשראי אלא רק בכמות העסקאות הכרטיסי אשראי.
– הסביבה הסופר-תחרותית הקוריאנית מחייבת את הקוריאני לבצע רכישות שאינן תמיד בתחום יכולותיו כמו רכישת מותגי-על למיניהם, אירוח יוקרתי ותשלומים להשכלה של ילדיו. כמובן שאין כמו ארנק גדוש כרטיסי אשראי כדי להשתייך לקליקות הנכונות.
התוצאות לטווח ארוך הרות אסון – מהחוב המצטבר של משקי הבית בקוריאה שהוא מהגדולים בעולם ועד משבר כרטיסי אשראי שכבר גבה קורבנות רבים בעשור האחרון.
טיפ לאנשי עסקים
– כמעט בכל דבר בקוריאה ניתן לשלם בכרטיס אשראי, לרבות נסיעות ברוב המוניות, קניות בשווקים ועוד. על כן אין סיבה להמיר סכומי כסף גדולים במזומן בהגיענו לקוריאה.
– זכור שגם טיפים אינם נהוגים בקוריאה כך שבטל שימוש נפוץ נוסף למזומנים הנהוג במקומותינו.
