סולל-בונה קוריאה

קוריאה חוגגת 500 מיליארד דולר(!) בבניית פרויקטים הנדסיים במדינות חוץ.

עם תום מלחמת קוריאה (1953) הועסקו קוריאנים רבים כפועלי בניין זעומי-שכר בעיקר במדינות המפרץ. בשנות ה-60 הם חזרו הביתה ועסקו בתנופת הפיתוח אדירת הממדים שהפכה את קוריאה ממדינה עניה מוטת חקלאות למעצמה תעשייתית מובילה. הניסיון שנצבר והרעב הקוריאני להצלחה הביאו להקמת תאגידי הנדסה ובניה גדולים שכבר במחצית שנות השישים זכו במכרזים ראשונים בארצות חוץ.

מה לא בונים הטייקונים הקוריאנים בעולם – תחנות כוח גרעיניות וקונבנציונליות, בתי זיקוק, ערים, גשרים וקווי רכבת, מגדלים, מתקני התפלה ועוד. שלושת המגדלים הגבוהים בעולם כיום הוקמו על ידי סמסונג הקוריאנית: בורג' חליפה בדובאי שנבנה בעבור 1.5 מילארד דולרים, מגדלי התאומים במלזיה בעלות 1.6 מיליארדי דולרים ואף מגדל Taipei 101.

מעל מחצית הפרויקטים שנבנים ושמתוכננים כיום על ידי חברות קוריאניות ממוקמים במזרח התיכון ועיקרם מגה פרויקטים במדינות המפרץ. למשל – בניית כור גרעיני באיחוד האמירויות בתמורה ל 18.6 מיליארדי דולרים, הקמת עיר בעירק ע"י תאגיד Hanwha בעסקה בת 7 מיליארד דולר, הרחבת בתי זיקוק בסעודיה בתמורה ל 6.4 מיליארדי דולרים, הקמת קומפלקס מתכת בברזיל בתמורה ל- 4.4 מיליארד ועוד.

כאמור מדינות המפרץ מהוות 60% מהפרויקטים הקוריאנים – בסגירת מעגל יפה לפועלי האתמול, מדינות אסיה השונות מהוות 30% אחוז מהפרויקטים ולאחריהן ארצות מזרח אירופה עם כ-10%.

גם בישראל פועלות חברות קוריאניות. חברה בת של קונצרן POSCO בנתה את תחנת הכוח במישור רותם וחברת KyungDong החלה בתכנון פרויקט הפקת חשמל באמצעות אגירה שאובה בגלבוע.

יצוא שירותי בניה הינו אחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה הקוריאנית ומהווה כ-5% מההכנסה הלאומית. לשם השוואה תעשיית הבניה המקומית בקוריאה  מהווה 8.3% מההכנסה הלאומית הקוריאנית.

ממשלת קוריאה זיהתה את הפוטנציאל וקבעה יעד למגזר שירותי הבניה הקוריאני – מכירות של 100 מיליארד דולר בשנתיים הבאות והתברגות בין חמש המובילות בעולם בתחום. היעד הממשלתי לווה כמובן בתמיכה פיננסית מיידית בדמות קרן קוריאנית ביוזמה ממשלתית של כ- 9 מיליארד דולר שתסייע לחברות הקוריאניות שניגשות למכרזים בינלאומיים.

ההזדמנות הישראלית היא בחבירה לחברות קוריאניות להשלמת היכולות הטכניות שלהן בתחומים ייעודיים שלישראל יש בהם ניסיון וידע רב שנים. למשל חברות קוריאניות מביעות עניין מזה שנים בטכנולוגיה הישראלית בתחומי ההתפלה והטיפול במים ובשפכים. עד כה אף חברה ישראלית לא הרימה את הככפה.

חלון ההזדמנויות קצר – הקוריאנים קצרי הרוח מפתחים בעצמם את הטכנולוגיות והיכולות הנדרשות או יוצרים שיתופי פעולה עם גופים אחרים. השותף הקוריאני הפוטנציאלי הופך בהתמדה למתחרה בעל יכולות במכרזים בינלאומיים וכך מפסידות החברות הישראליות גם את העסקים וגם את האפשרות הייחודית לחדור לשווקים כמו מדינות המפרץ.

מעניין? הרשם וקבל את כל הכתבות החדשות ישירות למייל שלך.