ביום רביעי, 9 במרץ 2022, ילכו אזרחי קוריאה הדרומית לקלפיות לבחור את נשיא או נשיאת קוריאה החדש שיחליף את הנשיא מון ג'ה-אין בבית הכחול. לפני כשבועיים, הלכו אזרחי קוריאה החיים בחו"ל, לבחור את הנשיא בקלפיות שהוצבו בנציגויות הקוריאניות ברחבי העולם. גם בישראל הגיעו קוריאנים רבים לשגרירות קוריאה בהרצליה, לממש את זכותם לבחור את הנשיא.
ארבע מועמדים הגיעו לקו הגמר: המועמד המוביל הוא לי ג'ה-מיונג (이재명) מטעם המפלגה הדמוקרטית. מועמדים נוספים הם: יון סוק-יול (윤석열) מטעם מפלגת הכוח לעם. מועמדים פחות ראלים הם הגב' שים סאנג-ג'ונג (심상정) מפלגת הצדק, ו-אן צ'ול-סו (안철수) ממפלגת העם. בפוסט זה לא נדון במועמדים, אלא באתגרים שהנשיא הבא של קוריאה יאלץ להתמודד מולם. לאחר הבחירות ננתח את תוצאות הבחירות והמדיניות של הנשיא הנבחר.
חמש שנים ושפע אתגרים
לנשיא שיכנס לבית הכחול לא יהיו מאה ימי חסד. הוא יאלץ להתמודד עם מספר רב של אתגרים ברמת המדינה והזירה הבינלאומית. הזירה הבינלאומית תחייב את קוריאה לנקוט עמדה לאחר שניסתה לאורך השנים להימנע מנקיטת מדיניות ברורה בנושאים שנויים במחלוקת בינלאומית: המשבר האוקראיני-רוסי שמוביל למתיחות בין וושינגטון למוסקבה, והמתיחות המתמשכת בין וושינגטון לבין בייג'ינג, הובילו לדרישות מסיאול לקחת צד במתיחות המתפתחת.
סיאול העדיפה לאורך השנים לא לצדד באחד הצדדים, במטרה לא לשלם מחירים פוליטיים וכלכליים. כך היה במתיחות בתקופת בתקופת טראמפ, ואף לפני כן, בסוגיה האירנית. לחץ מסיבי מוושינגטון, אילץ את סיאול לבחור צד, תוך מציאת שביל הזהב שימנע סנקציות מצידה של סין. המשך המתיחות בין המעצמות, יחייב את הנשיא החדש למצוא דרכים יצירתיות למתן את הלחצים על סיאול.
סוגיה נוספת שמחכה לנשיא החדש, היא קוריאה הצפונית. קים ג'ונג-און נוטה לערוך קבלת פנים "רועשת" לנשיאים חדשים שמגיעים לבית הכחול. האתגר של הנשיא החדש – למנוע החרפת המצב עם קוריאה הצפונית. האתגר יהיה מורכב יותר, מכיוון שוושינגטון עסוקה בבעיות מבית ומחוץ, והסוגיה הצפון קוריאנית אינם בראש סדר העדיפויות שלהם. קים ינסה להחריף את המצב במטרה להסב את תשומת ליבה של וושינגטון. נכון לעכשיו, קים איננו מצליח במשימה.
מבחנו המרכזי של נשיא קוריאה הנבחר, יהיה להצעיד את הכלכלה הקוריאנית קדימה. סין מאתגרת את התעשיה הקוריאנית בשנים האחרונות בהשקעות רבות במחקר ופיתוח. תחומים שבהם שלטה קוריאה הדרומית במשך שנים רבות, מאותגרים ע"י חברות סיניות.
סיאול צריכה להמשיך לחפש ולפתח את הדור הבא של המוצרים הטכנולוגיים בכדי להיות צעד אחד קדימה לפני סין. בתחום הזה, החברות הישראליות יכולות לתרום פתרונות בתחום הטכנולוגי. היבט נוסף בתחום הכלכלי, הנשיא החדש יצטרך להחליט איך לאזן מצד אחד את הסיוע לתאגידים הגדולים, ומצד שני, לסייע גם לחברות הקטנות והבינוניות בקידום פיתוחה הכלכלי של קוריאה והקטנת האבטלה.
אתגר נוסף שהנשיא החדש יצטרך להתמודד מולו, הוא המשבר הדמוגרפי. בכדי להתקיים לאורך זמן, רמת הילודה צריכה להיות מעל 2.1 ילדים למשפחה. בחודש האחרון קוריאה ירדה ל-0.84. לירידה המסיבית בילודה יש השלכות בתחומים: חינוך, ייצור, סיעוד, ביטחון ועוד. ההשפעה של הירידה בילודה לא מורגשת בטווח הקצר, אולם בטווח בעוד דור או שתיים, הפגיעה בקוריאה תהיה קשה מאוד.
—
דר׳ אלון לבקוביץ הוא מומחה למדיניות חוץ וביטחון, בדגש על חצי האי הקוריאני. משמש כראש החוג החוג למדעי החברה והאזרחות במכללת בית ברל וכחוקר במכון בגין-סאדאת.
אין תגובות עדיין