הכנס השנתי השני לעסקים עם קוריאה - סיכום | "הקוריאנים"

זמן קריאה: 3 דקות

הכנס השנתי השני לעסקים עם קוריאה התקיים, בתחילת חודש דצמבר, במלון לאונרדו סיטי-טאוור ברמת-גן, בהשתתפות כ-350 אורחים מהארץ ומקוריאה.

הכנס השנתי השני לעסקים עם קוריאה עמד השנה בסימן השקעות, גיוסי-הון, מיזוגים ורכישות ושיתופי פעולה אסטרטגיים והוא נערך גם השנה על-ידי על מכון הייצוא ו-קבוצת YONACO.

ביומו הראשון התקיימו בכנס דיונים וסקירות בנושאי הכלכלה הקוריאנית, הזדמנויות לגיוסי-הון מקוריאה ולהשקעות במדינה וכן סיפורי הצלחה של מיזמים ישראלים. יומו השני של הכנס הוקדש לפגישות אישיות בין המשלחות הקוריאניות לבין חברות ישראליות. בהמשך השבוע התקיימו סיורים של המשלחות הקוריאניות בחברות הישראליות ואצל שותפים פוטנציאלים.

בכנס השתתפו מנהלים בכירים מחברות טכנולוגיה, חברות השקעה, שותפים בכירים בקרנות הון סיכון, שותפים במשרדי רו"ח ועו"ד מובילים, אנשי תקשורת ועוד.

בין המשלחות הקוריאניות בלטו מנהלי אזור הסחר החופשי DGFEZ ונציגי קרן ההון-סיכון המובילה L&S Venture Capital. שקיימו ביומו השני של הכנס כ- 40 פגישות עיסקיות.

להלן סיקור מצולם בן ארבע דקות של הכנס השנתי השני לעסקים עם קוריאה –

סיכום ההרצאות

את הכנס פתח סמנכ"ל מכון הייצוא, מר יגאל חקון, אשר הכריז על קוריאה כמדינת יעד של מכון היצוא לשנת 2012 וקרא לחברות הישראליות להגביר את שיתופי הפעולה בקוריאה.

השגריר החדש של קוריאה בישראל, מר קים איל-סו, בהופעת בכורה בישראל, ציין שבקוריאה יש עניין רב בטכולוגיות ישראליות. "ישראל וקוריאה הן שתי מדינות מוקפות אוייבים ותוך שהן מגינות על עצמן הן מקיימות כלכלה פתוחה ומצליחה" אמר השגריר.

מר יגאל כספי, שגריר ישראל בקוריאה לשעבר, סיפר אודות חוויותיו כדיפלומט בקוריאה. הוא סיפר שחש הערצה לחינוך הישראלי ולהישיגים שלנו בעיקר בשל סדרת חתני פרס נובל שמוציאה ישראל. גם בתחום הצבאי הקוריאנים רואים בישראל שותף שיכול לסייע בהגנת המדינה מפני השכנה מצפון, אמר כספי.

מר לי יונג-סון, מנהל KOTRA בישראל, סיפר כי הקשרים הכלכליים בין ישראל לקוריאה גדלים באופן עיקבי ונכון לאוקטובר 2011, ההערכות הן כי היקיפי הסחר ב-2011 יעברו את הרף של 2 מיליארד דולר.

שאולי כצנלסון, הכלכלן הראשי של מכון הייצוא, ציין את חשיבות הנוכחות העיסקית הישראלית בקוריאה ואת החשיבות של קוריאה כראש גשר לעסקים בכל מזרח אסיה. בהציגו מודל השוואתי בין שתי הכלכלות ציין כצנלסון כי ההוצאה לבריאות בקוריאה צפויה לצמוח משמעותית בעוד 70-80%. שתי המדינות צמודות בדירוג של "הקלות לעשיית עסקים" וגם בתחום דירוג השחיתות אנחנו לא כל כך רחוקים. קוריאה מיצאת 52% מהתוצר שלה בעוד ישראל כ-37%.

מר יגאל קרני, המנהל את השיווק של "אלתא" לקוריאה, תאר את סיפור ההצלחה של "אלתא", חברה בטחונית ישראלית שמיצאת לקוריאה במאות מיליוני דולרים. הוא ציין כי בפעם הראשונה בהיסטוריה, טכנולוגיות ישראליות שפותחו במקורן עבור הלביא, נמצאות בבסיס מטוס קרב – מטוס שפותח בקוריאה.

מר פארק קי-וון, סגן-נציב אזור הסחר החופשי DGFEZ, סקר את תכנית התמריצים הממשלתית הקוריאנית לעידוד הקמת מיזמים זרים בתחומי איזורי הסחר החופשי. ההטבות כוללות פטור ממסים, תמריצים להעסקת עובדים ולהשכרת נדל"ן. איזור הסחר נבנה במיטב התכנון המודרני על מנת לאפשר לחברות הזרות הפועלות בו ולאנשיהן רמת חיים ואיכות סביבה מהגבוהות בעולם. באיזור נבנו בתי ספר זרים, בתי חולים ושירותים ציבוריים מתקדמים.

מר ג'ו סונג-ג'ין, מייסד קרן ההשקעות L&S, הכריז על החלטתו להשקיע בחודשים הקרובים בחברות טכנולוגיה ישראליות, וזאת כאבן דרך להעמקת היחסים בין המדינות. אחד המדדים להשקעה יהיה, האם ניתן להטמיע את הטכנולוגיה באחד מענקי הייצור הקוריאנים.

אלון שלזינגר – בכיר בקונגלומרט הקוריאני SK, תיאר בפירוט כיצד מתכנן הענק הקוריאני לנצל את תקציב ההשקעות בן מאות מליוני הדולרים שלו.

לבסוף, איציק יונה הח"מ, העביר לקחים מעיסקאות שניהל עם קוריאה וסיכם כי "שיטת השקשוקה" הישראלית אינה עובדת בקוריאה, ועל כן חברות ישראליות צריכות לשנות את צורת החשיבה בהגיען לעשות עסקים עם קוריאה.