אלון לבקוביץ׳פוסט אורח מאת: דר' אלון לבקוביץ, מומחה לקוריאה – מכללת בית ברל ואוניברסיטת בר אילן
למיליוני המבקרים בסיאול מצפה הפתעות: תמונה ענקית מתנוססת על בניין עיריית סיאול ובה נשיא קוריאה הדרומית, מון ג'ה-אין, לוחץ את ידו של מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און. ברכבת התחתית בסיאול תלויים פוסטרים המברכים את מנהיגי שתי הקוריאות ואף פוסטר ובו כרטיס רכבת מסיאול לפיונגיאנג. האם השלום הגיע כבר לחצי האי הקוריאני ועדיין לא הוזמנו לטקס? ומי מונע את מימושו המידי?
התקשורת הדרום קוריאנית, התומכת מן הסתם בנשיא מון, טוענת כי השלום הוא בר-השגה והמכשול העיקרי למימושו נמצא בוושינגטון ולא בפיונגיאנג. מנגד, העיתונות השמרנית ומבקרי הנשיא מון, חלקם תומכי הנשיאה המודחת פארק, סוברים כי המדיניות הפייסנית של מון כלפי קוריאה הצפונית מסייעת לפיונגיאנג לשפר את הכלכלה ואת ומעמדה הבינלאומי מבלי לוותר בתמורה על משהו מיכולותיה הגרעיניות.
הדילמה של נשיא דרום קוריאה
הנשיא מון בבעיה כיצד לשכנע את ממשל טראמפ לתמוך במדיניותו כלפי שכנתו מצפון. גם בארצות הברית אין תמימות דעים. מחד הנשיא טראמפ מעודד מהצלחתו בקידום פירוקה של קוריאה הצפונית ומיחסיו האישיים "המעולים" עם מנהיג קוריאה הצפונית, ומאידך, גורמים בממשל מביעים סקפטיות רבה בנוגע לכוונות האמיתיות של קים ג'ונג-און. לתפיסת השמרנים, עד עתה נקט קים במהלכים טקטיים בלבד כמו פיצוץ של מתקני ניסוי גרעיני לעיני התקשורת הבינלאומית. מהלכים אלה אינם מערערים את יכולתה הגרעינית או הקונבנציונאלית של קוריאה הצפונית. מכל מקום הסנקציות האמריקאיות כלפי הצפון עדיין בתוקפן ובשורה התחתונה – האמריקאים הבהירו שהסרת הסנקציות תבוצע רק לאחר פירוקה המלא של קוריאה הצפונית מנשק גרעיני.
למול השמרנים והסקפטיים בארה"ב, מנסה הנשיא מון לאפשר הסרה חלקית של הסנקציות, במטרה לקדם יוזמות כלכליות שישפרו, לתפיסתו, את היחסים בין הקוריאות וימנעו עימות עתידי בחצי האי. במסגרת זו, ביקר הנשיא מון באירופה במטרה לשכנע את האירופאים לתמוך בהסרת הסנקציות. נכון לעכשיו, מנסה הנשיא מון להשיג פשרה בין קוריאה הצפונית לארה"ב, שתאפשר הסרת חלק מהסנקציות וקידום היוזמות הכלכליות שהוא יוזם.
קוריאה – עם הפנים לעתיד
עם כל הכבוד לשלום, מבחנו המרכזי של הנשיא מון יהיה בפיתוח כלכלת קוריאה הדרומית. קידום השלום חשוב, אולם פיתוח כלכלת קוריאה הדרומית ושיפור מצב התעסוקה לנוכח אחוז המובטלים העולה בשנים האחרונות, חשובים יותר עבור העם הדרום קוריאני יותר מאשר קידום פירוקה של קוריאה הצפונית בטווח הארוך.
