איציק יונה
שלום, אני איציק יונה

ב-20 השנים האחרונות אני עוסק בבניית עסקים וסגירה של עסקאות עם קוריאנים עבור הלקוחות שלי בקבוצת Yonaco, הפועלת מסיאול ומתל-אביב.

לעסקים עם קוריאה צרו איתי קשר:
היסטוריה, ישראל וקוריאה

"אח שלו!" – על המשותף לנו ולקוריאנים

חתימת הסכם בין ישראלים וקוריאנים

במבט ראשון ואולי אף במבט שני ושלישי, קשה למצוא נקודות דמיון בינינו ה ישראלים לבין הקוריאנים. לא הייתה בקוריאה אף פעם קהילה יהודית, אין בית כנסת עתיק או איזה בית קברות יהודי לרפואה. כל זה לא הפריע למלומד קוריאני לטעון כי הקוריאנים הם למעשה בני שבט דן  – מעשרת השבטים האבודים.

הרהרתי בתיאוריה המוזרה הזו בעודי מבלה עם משפחתי באחד מפארקי השעשועים העמוסים של סיאול. לפתע נשמעו הקריאות "אבא, אבא". הסתובבתי לאחור במהירות לראות שהמדובר בזאטוט קוריאני המדבר בלשון הקודש.  ובכן, ברוכים הבאים למקום השני בעולם שבו מכונה האב פשוט "אבא".

יש לכולנו נטייה להדגיש כל הזמן את השונה בין העמים שלנו. נחמד לעיתים לדעת כמה דברים יש לנו במשותף, אם כי לא בטוח שזה יגרום למי מאיתנו להרגיש בבית בנסיעה הבאה לקוריאה.

– על פי מסורתם, הקוריאני הראשון היה בחור בשם דנ-גון (Dan-gun). הוא היה פרי אהבתם של בורא עולם ודוב שהפך לאישה. בשנת 2300 לפני הספירה קיבץ דנ-גון זה מספר שבטים והקים את הממלכה הקוריאנית הראשונה. תיאורית עשרת השבטים ושבט דן נשענת בין השאר על שמו של דנ-גון.

– רובם המוחלט של הקוריאנים נימולים. אין זה עניין מסורתי אלא תופעה של העת החדשה.

– הבן הבכור בקוריאה הוא בעל חובות וזכויות מיוחדות. הוא זה שמנהיג את המשפחה בבגרותו, אצלו נערכים כל הטקסים המסורתיים, הוא חייב לדאוג למחסורם של הוריו בזקנתם, לארחם בביתו ועוד. אגב, זו הסיבה שנערות קוריאניות כיום מוודאות קודם כל שהבחור שבו הן הולכות להתאהב אינו הבן הבכור.

חתימת הסכם בין ישראלים לבין הקוריאנים
חתימת הסכם בין ישראלים לבין הקוריאנים

– הקוריאנים נוהגים לעלות לקברי יקיריהם כל שנה ביום הפטירה.

– הכבוד שניתן בקוריאה למבוגר, לאב ולמורה והכבוד למסורת ולדורות שקדמו מזכירים מאוד את המסורת היהודית. חוסר הפשרות לחינוך והשכלה – יגרום להרבה אמהות ישראליות ופולניות להסמיק מבושה.

– בקוריאה חוגגים כל שנה את יום האילנות בנטיעות. זהו מנהג מהעת החדשה.

– הקוריאנים משתמשים בלוח שנה ירחי, ואף נוהגים להוסיף חודש נוסף כל מספר שנים (כמו אדר ב' במסורת היהודית).  החגים הקוריאנים נקבעים על-פי לוח זה.

– במסורת הקוריאנית היו בנות הכפרים נוהגות לצאת במחולות בחמישה עשר לחודש השמיני (עיין ערך ט"ו באב).

– הפרח הלאומי של קוריאה הוא – Rose of Sharon.

– סיאול הרים סביב לה.

לא מעט ערכים משותפים – ישראלי וקוריאנים

– לאורך כל ההיסטוריה הייתה קוריאה מטרה לכיבושים חוזרים ונשנים על ידי מעצמות (יפן, סין, מונגוליה) שראו בחצי האי מקום אסטרטגי למי שרוצה לשלוט במזרח אסיה. גם לנו היסטוריה דומה.

– קוריאה קיבלה את עצמאותה בשנת 48, לאחר שלוש שנים של שלטון צבאי אמריקאי.

– עד היום הקוריאנים תלויים בסיוע צבאי אמריקאי ובהגנה האסטרטגית של ארצות הברית.

– בקוריאה שירות צבאי חובה של שנתיים (לבנים בלבד). וחיילים משוחררים אף עושים מילואים, אם כי הרבה פחות מבוגרי גולני ושריון ישראלים.

נוסיף לכל אלה ששתי המדינות מוקפות אויבים וים, אין בהם מחצבים טבעיים והם מקיימות כלכלות חזקות הנשענות על טכנולוגיה והון אנושי. אולי עכשיו נבין את מי שמתעקש לקרוא לקוריאנים "הישראלים של המזרח" ואת מי שאף מפליג בשבחם ומכנה אותם "הערסים של המזרח".