מה עומד מאחורי ההצלחה המסחררת של "משחק הדיונון" ואיך היא משפיעה על הכלכלה והגאווה הלאומית בקוריאה? בפרק 18 של הפודקאסט "הקוריאנים", איציק יונה לוקח אותנו למסע מרתק אל תוך התרבות והעסקים של דרום קוריאה. נדבר על חג ההודיה הקוריאני, "צ'וסוק", ועל "עוגיות הירח" שגורמות לכל האומה לעלות במשקל. נגלה איך כומר אחד הביא מאות אלפי תיירים לישראל, ננתח את המהפכה של יונדאי בתחום רכבי המימן, ונסביר מדוע ספקית אינטרנט תובעת את נטפליקס. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את הדינמיקה הייחודית של עסקים בקוריאה.

עקרי הדברים:

• ההשפעה הכלכלית והתרבותית של הסדרה "משחק הדיונון" על קוריאה והעולם.
• סיפורו המדהים של הכומר הקוריאני שהיה "האוהב הגדול ביותר של ישראל".
• מדוע קוריאה עומדת להפוך למעצמה בתחום רכבי המימן, ומה התוכניות של יונדאי.
• הרגולציה הקשוחה של קוריאה נגד ענקיות הטכנולוגיה המקומיות והזרות.
• המהפכה בשוק חיות המחמד הקוריאני והפיכתו לשוק של 5 מיליארד דולר.
• האקזיט הישראלי של חברת הסייבר לרכב Side-Bloom שנמכרה ל-LG.
• הסיפור מאחורי "עוגיות הירח" של חג הצ'וסוק והשפעתן על הכלכלה.

סיכום פרק 18 בפודקאסט ״הקוריאנים״

(00:30) פתיחה: סיכום חודש אוקטובר

• סקירת הנושאים המרכזיים: חג הצ'וסוק, "משחק הדיונון", והמעבר של הכלכלה הקוריאנית לחיים לצד הקורונה.

(00:42) חג ההודיה הקוריאני (צ'וסוק) ותרבות האוכל

(01:04) סונגפיון (Songpyeon): עוגיות ירח וכלכלת החגים

• הסבר על המאכל המסורתי של חג הצ'וסוק.
• ההשפעה הקלורית של עוגיות האורז והעלייה הממוצעת במשקל של 2 ק"ג לאזרח במהלך החג.

(02:10) סיפורו של הכומר רוון ג'ו

• הקמת הכנסייה הגדולה בעולם בסיאול (Yoido Full Gospel Church).
• אהבתו הגדולה לישראל והובלת מאות אלפי תיירים קוריאנים לארץ הקודש.
• הלקח על האופן שבו פעולה של אדם אחד יכולה להשפיע על תעשייה שלמה.

(05:22) עדכונים מהחזית הצפון קוריאנית

• הופעתו של קים ג'ונג און רזה ובריא.
• דחיית תרומת חיסוני קורונה בטענה ש"בצפון קוריאה אין קורונה".

(06:02) "משחק הדיונון": ניתוח ההצלחה העולמית

• הסדרה כהפקה הנצפית ביותר של נטפליקס אי פעם.
• המשמעות של ההצלחה לגאווה הלאומית הקוריאנית.
• ההשפעות הכלכליות: תרומה של 5 מיליארד דולר לכלכלה הקוריאנית מהפקות נטפליקס.
• הסיפור על האזרח שמספר הטלפון שלו הופיע בסדרה ומקבל 4,000 שיחות ביום.
• הקשר בין השחקן הראשי לי ג'ונג-ג'ה לאימפריית סמסונג.

(10:01) רגולציה ועסקים בעולם הטכנולוגיה הקוריאני

• תביעת הענק של SK Broadband נגד נטפליקס על שימוש יתר בתשתיות.
• הרגולטור הקוריאני פועל נגד ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, קקאו ונייבר, על ניצול כוחן המונופוליסטי.
• הירידה החדה במניות של קקאו ונייבר בעקבות הרמיזות על רגולציה עתידית.

(14:15) כלכלת קוריאה: חיים לצד הקורונה

• המעבר המתוכנן להקלות בהגבלות הריחוק החברתי.
• הצמיחה של הייצוא הקוריאני למרות המגפה.
• תוכנית התמריצים הממשלתית לעידוד הצריכה הפרטית.

(17:48) טכנולוגיות וחדשנות בקוריאה

• החוק החדש המחייב התקנת מצלמות בחדרי ניתוח למניעת רשלנות רפואית.

(18:50) מהפכת רכבי המימן של יונדאי

• השקת משאיות המונעות בתאי דלק.
• החזון של יונדאי: עד 2028, כל הרכבים המסחריים שלה יפעלו על תאי דלק.

(20:10) כלכלת חיות המחמד

• שוק של 5 מיליארד דולר וצמיחה אדירה.
• הסיבות לגידול בבעלות על חיות מחמד, כולל ירידה בשיעור הנישואין.

(25:21) עסקאות והשקעות מרכזיות

האקזיט הישראלי: LG רוכשת את חברת הסייבר לרכב Side-Bloom.

• SK On: חטיבת הסוללות של SK מופרדת לחברה עצמאית לקראת הנפקה.
• Lotte: נכנסת לשוק הריהוט עם רכישת HANSSEM.
• סמסונג: מוכרת חלק מאחזקותיה ביצרנית הרכב הסינית BYD.

תמלול מלא

איציק: 00:00:09 שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים, על אנשים ועסקים בקוריאה, לחודש אוקטובר 2021.

איציק: 00:00:17 אני איציק יונה.

איציק: 00:00:19 נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה בקוריאה. את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים, שמפיקה קבוצת יונקו, המומחים לעסקים בקוריאה.

איציק: 00:00:30 החודש שעבר הסתיים בסימן של אחרי החגים בקוריאה, וגם כמובן בסימן הגלים שעושה הסדרה הקוריאנית "משחקי הדיונון". נדבר על זה קצת, איך זה נראה מהצד הקוריאני.

איציק: 00:00:42 חג ההודיה הקוריאני נחגג בקוריאה בסוף ספטמבר, והקוריאנים היו בעצם בחופש רצוף במשך חמישה ימים, כולל סוף שבוע, שזה אחד החופשים הכי ארוכים שחלק מהם חוו בימי חייהם, מה שהכניס חלק מהם לסוג מסוים של שוק, איך אפשר, מה אפשר לעשות בחמישה ימים של חופש.

איציק: 00:01:04 המאכל שהכי מזוהה עם עם חג ההודיה, עם צ'וסוק, נקרא סונגפיון, שזה אלה עוגיות אורז שממולאות בכל מיני מילויים ומתוקות בכל מיני צבעים וטעמים שונים. והצורה שלהם היא צורת ירח, שמסמלת את הירח המלא שחל בתקופת החג, בתקופת צ'וסוק. אם אתם זוכרים, כמעט ברוב המקרים, צ'וסוק נופל בדיוק על חג הסוכות, שזה ט"ו בתשרי, זה בדיוק מועד הירח המלא במהלך המחזור של הירח.

איציק: 00:01:43 העוגיות האלה זה גם הסיבה שמכוני הכושר בקוריאה מלאים עד אפס מקום אחרי החג. הקוריאנים נוהגים להגיד ששתי עוגיות כאלה שוות לקערה אחת של אורז מבחינה קלורית, וכל חג גורם לעלייה ממוצעת של בערך שתי קילו במשקל, וזה כבר נתון קבוע בקוריאה. ולכן כולם תולכים להוריד את עודף המשקל הזה בימים שאחרי החג.

איציק: 00:02:09 איזה סיפור עם לקח שעלה לי החודש ואני רוצה דווקא להביא אותו בתחילת הדברים.

איציק: 00:02:16 החודש הלך לעולמו הקוריאני, אני חושב שהוא הכי אוהב ישראל שקיים, גם לאורך שנים וגם בעוצמות שהוא יכל להשפיע על אהבת ישראל. קראו לו רוון צ'ו. הוא בעצם כומר שהקים ב-1958 כנסייה שנקראת Yoido Full Gospel Church ביוידו בסיאול, והיו לו באותו מועד חמישה מאמינים. כיום יש לכנסייה הזאת 830,000 מאמינים והיא הכנסייה הגדולה בעולם.

איציק: 00:02:48 החודש הבחור הזה, רוון ג'ו, הלך לעולמו בגיל 85.

איציק: 00:02:53 אני רק רוצה ככה לתת איזשהו סיפור מהעבר שייתן לנו קצת פרספקטיבה.

איציק: 00:02:58 הבחור הזה, צ'ו, ואתם מבינים פשוט מה זה להיות מנהיג של כנסייה עם 830,000 איש. מילה אחת שלו וכל המטוסים לישראל מלאים בתיירים קוריאנים שבאים לעשות עלייה לרגל לישראל.

איציק: 00:03:13 וזה באמת היה המצב במשך המון המון שנים. לפני קצת יותר מ-12 שנה, משהו כזה,

איציק: 00:03:21 פתאום הפסיקה התנועה של הנוצרים הקוריאנים לישראל, או ירדה בצורה מאוד מאוד חדה, ואף אחד אצלנו לא כל כך הבין מה קורה. והבינו שזה קשור לכנסייה, ל-Yoido Church, עד שבסוף השגריר דאז החליט שצריך לעשות מעשה, כי זה משהו שנראה חשוד, ופשוט הלך לפגוש את צ'ו. והוא ישב איתו וכמובן ניסה להבין ממנו מה קרה, מה, אם היה, היה פה איזשהו משהו ששינה את ההתנהגות של המאמינים.

איציק: 00:03:56 ומה שהוא, כשהוא חזר, מה שהוא הצליח להבין ממנו, היה סיפור כדילקמן. רוון ג'ו היה מגיע כמה פעמים בשנה או לפחות פעם בשנה לישראל. הוא כמובן אוהב ישראל מאוד מאוד חזק. ופעם אחת הוא הגיע לישראל והוא גילה שהסוכן נסיעות שלו פשוט עבד עליו.

איציק: 00:04:18 ומאותו רגע, הוא פשוט סגר את כל התריסים והוא לא היה מוכן לשמוע יותר על ישראל. לקח המון המון זמן להחזיר את היחסים של מדינת ישראל עם עם הכנסייה ועם ג'ו, ולהחזיר חזרה את התנועה של התיירים הקוריאנים לרמות שהיא הייתה לפני כן.

איציק: 00:04:37 הלקח הוא שיש קוריאנים, מכלל קוריאנים נוצרים, שבטוחים שבישראל חיים מלאכים בלבד. וכמובן יהודים הם אנשים שאין ביניהם אף אחד שיודע לעשות רע, וברגע שהם מבינים אחרת, הם מקבלים באמת שוק מוחלט. ולקח לאחד כזה כמו רוון ג'ו הרבה זמן להחלים מהשוק הזה שהוא קיבל, בהבנה שלו שיש גם ישראלים רמאים. ומהצד השני, אנחנו צריכים להבין שמישהו שרוצה להרוויח כמה דולרים יכול לגרום נזקים שהם ברמת מדינה. אז זה ככה סיפור קצר שעלה לי החודש עם מותו של רוון ג'ו. אפשר להגיד זכרונו לברכה.

איציק: 00:05:20 חזרה לעניינים השוטפים שלנו. מבזק קצר על צפון קוריאה. החודש הופיע קים ג'ונג און בתערוכה בתחילת ספטמבר, רזה בעשרות קילוגרמים, נמרץ ומחויך. אולי הוא התחיל לקבל את הזריקות שכל הישראלים רודפים אחריהם להורדה במשקל, אי אפשר לדעת. הוא נראה הרבה יותר טוב ממה שהיה נראה לפני כן. זה כנראה איזה סוג של משבר גיל ה-40 או מאמנת כושר חדשה.

איציק: 00:05:47 במקביל, צפון קוריאה דחתה החודש תרומה של שלושה מיליון חיסוני קורונה שארגונים בינלאומיים רצו לתרום לה. הם פשוט אמרו, אל תביאו לנו חיסונים, פה אין קורונה, תפנו את זה למדינות שיש שמה הדבקה רצינית של קורונה.

איציק: 00:06:02 קצת על משחק הדיונון של נטפליקס, שהפיקו בקוריאה, וכנראה מסתמן כאחת ההפקות או ההפקה הנצפית ביותר של נטפליקס עד היום, לפחות לפי ההתבטאויות של הרשים של נטפליקס. הוא מופיע היום בראש טבלת הצפיות ב-83 מדינות בעולם. הצלחות כאלה זה מקור מאוד מאוד רציני לגאווה לאומית קוריאנית. קוריאנים במשך המון שנים היו עם לבדד ישכון, הם פשוט לא אהבו להתחבר לגויים. וכמובן בעשרות שנים האחרונות הם מנסים יותר ויותר להתחבר ולהראות שגם הם יכולים. אז אם תזכרו הצלחות קודמות בתחום התרבות, קנגנם סטייל, השיר והזכייה באוסקר של הסרט פרזיטים. כל הדברים האלה בעצם נותנים לקוריאנים סוג של גאווה לאומית וכולם מדברים על הדבר הזה, וכמובן כל קשקוש שמופיע או נגרם כתוצאה מההצלחה הזאת הופך להיות בראש הכותרות. קצת הסדרה היא סדרה של תשעה פרקים, היא עלתה בהפקה 16 מיליון דולר לנטפליקס. התרומה של ההפקות של נטפליקס בקוריאה, שזה בערך בשנים האחרונות סדר גודל של 700 מיליון דולר, תרמו השנה לכלכלה הקוריאנית בערך 5 מיליארד דולר. שזה השפעות עקיפות, תרבותיות, תיירות וכולי וכולי.

איציק: 00:07:26 הסדרה מבוססת על משחקים קוריאניים, זה בעצם משחקים של ילדים, משחקים מסורתיים לילדים בקוריאה. יש שישה משחקים כאלה והסדרה משתמשת במשחקים האלה.

איציק: 00:07:38 בפרק הראשון, השחקן הראשי קיבל כרטיס ביקור עם מספר טלפון שהופיע על המסך. ויש אזרח קוריאני תמים, שבאמת זה המספר טלפון שלו. הבחור מקבל 4,000 שיחות טלפון ביום מכל מיני צופים סקרנים שרוצים לברר כל מיני דברים, וכעת הוא במשא ומתן עם נטפליקס איך לפצות אותו. אבל נראה שהוא פחות צריך את הפיצוי מנטפליקס. בינתיים הוא קיבל גם הצעה מאיזשהו בחור שהוא סוג של מועמד סדרתי לנשיאות, לקנות את המספר ממנו ב-100 מיליון וון, שזה בערך 85,000 דולר. אז לפעמים יש מזל בחיים.

איציק: 00:08:16 השחקן הראשי בסדרה, לי ג'ונג-ג'ה, הוא שחקן מאוד מאוד מפורסם בקוריאה, ומה שמעניין אצלו שחברה שלו היא גרושתו של ג'יי יונג לי, שהוא בעצם הבעלים של אימפריית סמסונג כיום. היא התגרשה ממנו ב-2009. היא כמובן שייכת לקונגלומרט אחר, היא הבת הבכורה של קבוצת דסאנג, שזה קונגלומרט קוריאני אחר. אז כל העסק שם, כנראה בעיית תזרים מזומנים אין להם.

איציק: 00:08:47 המניות של כל החברות הפקה והחברות שהיו שותפות בהפקה של הסדרה הזאת, אם הם נסחרו, נסחרות בבורסות בסיאול, כל המניות האלה טסו לשמיים. גם מניה של סטודיו שעושה אפקטים, כל מי שאיכשהו מעורב בהפקה של הסדרה הזאת, פשוט המניות שלהם נסקו.

איציק: 00:09:08 עוד דבר מעניין, ספקית האינטרנט SK Broadband, זה החברה שמספקת את רוחב הפס כדי שכל האנשים יראו את הסרטים בבית, כל אחד מאיתנו מקבל שירותי אינטרנט. הספקית הזאת תובעת את נטפליקס שהלהיטים שלה האחרונים גוזלים את רוחב הפס של החברה, בעצם יש שימוש יתר בתשתיות של האינטרנט. ובשנתיים האחרונות בלבד, צריכת האינטרנט של נטפליקס קפצה פי 24, וכיום היא צרכנית רוחב הפס השנייה בקוריאה אחרי יוטיוב. ולכן הם טובעים מהם פיצוי על העניין הזה. יש כמובן, יש לזה תקדימים בקוריאה. חברות כמו אמזון ופייסבוק שמשתמשות בצורה מסיבית בתשתיות, כבר התחילו לשלם. היחידות שטרם הגדולות זה נטפליקס ויוטיוב, וזה כרגע עובר לדיון משפטי.

איציק: 00:10:01 הרשויות בקוריאה עוד לא אוהבים פעילות מונופוליסטית ופעילות שגורמת לנזקים לצרכנים. ואנחנו רואים את ההתנהגות שלהם על פני שנים, שהיא מאוד מאוד אגרסיבית כלפי כל מי שיש לו השפעות מונופוליסטיות על על השוק ועל הצריכה.

איציק: 00:10:20 החודש הם קנסו את גוגל ב-177 מיליון דולר על ניצול הכוח של גוגל בעשור האחרון בערך. הם טוענים שגוגל מנעה מיצרנים של מכשירים חכמים, זה טלוויזיות חכמות, שעונים, טלפונים, להשתמש במערכות הפעלה שהם שונות מהמערכת הפעלה המומלצת של אנדרואיד, או מערכות שעברו מודיפיקציה. ולכן הם קנסו את גוגל ב-177 מיליון דולר. איך בעצם קונסים על מערכת הפעלה? כי מערכת הפעלה של אנדרואיד היא בעצם היצרנים משתמשים במערכת הפעלה ללא תשלום. אז פשוט לוקחים אחוזים מכל הרווחים של גוגל מחנות אפליקציות, מהגוגל פליי ומהפרסום וכולי וכולי, מכפילים את זה באיזה אחוז מסוים וקובעים את הקנס. זה אפילו לא עבר בית משפט, זה עובר ברשות ההגבלים העסקיים הקוריאנית. נזכיר שרק בחודש שעבר נאצר על גוגל ואפל בחוק, לחייב מפתחים של אפליקציות ומשחקים להעביר את ההכנסות דרך חנויות של האפליקציות. זה גם כן מכה קשה מאוד מבחינת ההכנסות של גוגל ואפל, כיוון שכל רכישה בחנות האפליקציות, שליש ממנה בערך נגזר לטובת גוגל ואפל, אז כך שמדובר פה בהמון המון המון מיליארדים של דולרים.

איציק: 00:11:40 יש שתי חקירות נוספות נגד גוגל שלא הסתיימו. וכל הכבוד. עכשיו, אחרי שגמרו לטפל בזרים, אז אפשר כבר להפנות את העיניים פנימה ולהסתכל לגבי על המפלצות הקוריאניות ששולטות פה בשוק, בשוק האינטרנט, בשוק האונליין בעיקר, שהם קקאו, שהאפליקציה המובילה שלה זה קקאו טוק, שזה אפליקציית מסרים מיידיים, אבל לחברה כמובן יש לה את גט טקסי הקוריאני, ויש לה בנק קוריאני ועוד כהנה וכהנה. והמתחרה הגדולה, נייבר, שהיא בעצם מנוע חיפוש מאוד מאוד גדול בקוריאה, או הכי גדול בקוריאה, אבל כמובן שיש לה עוד עשרות שירותים שעומדות ליד זה. נייבר למשל, זה חנות האי-קומרס הכי גדולה בקוריאה. כולם חושבים על קופנג או על חברות אחרות. נייבר היא שחקן האי-קומרס הכי גדול בקוריאה, בשקט בשקט, הם מנצלים את היכולות שלהם והפכו להיות השחקן הכי חזק בשוק.

איציק: 00:12:41 הרשויות פשוט התחילו, מתחילות לרמוז שהשתי החברות האלה, בעצם מה שהם, בעצם מה שהחברות האלה בעצם עושות, הם צריכות לנתב תנועה של משתמשים וגולשים ליעדים שלהם, לאן שהגולש רוצה או צריך להגיע. אבל בדרך, כשאתה השוטר ואתה מחליט לאן כל אחד הולך, אז יותר קל לך להתבלבל קצת ולהעביר חלק מהטראפיק, חלק מהתנועה לחנות שלך הפרטית, לבנק שלך או לכל מיני מקומות שאתה רוצה ומועילים לך. ואת זה הקונגלומ, הרגולטור הקוריאני מאוד מאוד לא אוהב.

איציק: 00:13:20 אז הרמזים שכבר נזרקו בכל מיני כנסים, נתנו לכולם להבין שהרגולציה בדרך על שני ה, על שני החבר'ה האלה, ומחירי המניות של שתיהן ירדו חדות. המחיר של קקאו ירד ב-22% בחודשיים-שלושה האחרונים, רק בהערת סוגריים, המייסד של קקאו, בחור בשם קים כמובן, קים בומסו, הוא היה עד לא מזמן, מכיוון שהצ'רמן של סמסונג נפטר, הוא הפך להיות הקוריאני הכי עשיר בקוריאה עם בערך 16-17 מיליארד דולר הון עצמי. בגלל הירידה הזאת, נחתך לו מהשווי העצמי סדר גודל של 4.5 מיליארד דולר, והוא כבר לא הקוריאני הכי עשיר במדינה. וגם מניית נייבר נחתכה במהלך ספטמבר לבד בערך ב-16%.

איציק: 00:14:05 בעניין הזה, צריך פשוט להצדיע לרשויות הקוריאניות, הם מפגינות עוצמה יחסית, גם אם נשווה לכל מיני מקומות שאנחנו מכירים.

איציק: 00:14:15 קצת עדכון לעניין הקורונה. קוריאה נמצאת בחודשים האחרונים, אם אתם זוכרים, תחת Social Distancing Rules, כללי ריחוק חברתי מאוד מאוד נוקשים, שהיא בעצם הרמה הגבוהה ביותר של ריחוק חברתי. גם אחרי החגים, דיברנו על אפקט אחרי החגים, אז כמובן שמספר הנדבקים בקוריאה בימים שאחרי החג עלה לאזור 3,000 ליום, שזה דבר שלא היה בקוריאה מתחילת המגפה ועד היום.

איציק: 00:14:44 אבל עדיין, במקביל מתנהל לאיטו תהליך החיסונים הקוריאני, שבערך עומד על סדר גודל של 52-53%, נכון לתחילת אוקטובר. קצת בצליתיים, ודיברנו על זה קצת.

איציק: 00:15:00 הרשויות מבינות שהם לא יכולות להשאיר את המכסה על הסיר כל כך הרבה זמן, כי זה פשוט יתפוצץ בסוף. למנוע מאנשים להתכנס יותר משני אנשים אחרי 6:00 בערב, זה פשוט לא הגיוני לאורך זמן. 50-50 ומשהו מיליון אנשים, זה עסק שגם הם מבינים, עם כל הכבוד לממשלה ולשליטה, לא יכול לעבור לאורך זמן. וכבר התחילו הכרזות שלקראת סוף אוקטובר תהיה הקלה בכללי הריחוק החברתי של המתחסנים, שצפויים באותה תקופה בערך 70%, הם כבר מקווים שזה ייתן את האפקט המתאים, שאפשר יהיה להתחיל לעבוד לצד, להתחיל לחיות לצד הקורונה.

איציק: 00:15:41 ברמת המאקרו, הכלכלה הקוריאנית גם מתענה וגם צומחת. האינדיקטור הכי חזק זה היצוא. עם כל הצרות באספקת שבבים ורכבים וכולי וכולי, היצוא הקוריאני שבר בספטמבר עוד שיא עולמי מאז שהתחיל הספירה של היצוא הקוריאני, זה כנראה מאז הוא מעולם. הוא הסתכם ב-56 מיליארד דולר בספטמבר. אז מבחינת מאקרו הם יחסית בסדר, הכלכלה צומחת וגם איתנה, אבל המטרה העיקרית היא כנראה לתמוך בצריכה הפרטית, כי מה שקרה בגלל הריחוק החברתי, מי שחטף פה הכי גדול, הכי הרבה, סליחה, זה העסקים הקטנים שנפגעו קשה מאוד. תחשבו על חנויות, סוכני תיירות וכל חנויות מסעדות, כל כל מה שקשור קצת בצריכה פרטית.

איציק: 00:16:30 יש הערכה של בערך 450,000 בתי עסק קטנים בקוריאה שנסגרו במהלך המגפה, ונרשמו רשמית 22 התאבדויות של בעלי עסקים קטנים. אז זה כבר תהליכים שקשה מאוד להמשיך איתם וצריך לעצור. מה שהם כנראה מתכננים זה הקלה לקראת סוף אוקטובר בכללי הריחוק החברתי, במגבלות הריחוק החברתי, ומתן איזשהו מנגנון תמריצים למי שיעלה את הצריכה שלו בכרטיסי אשראי. כלומר, המטרה היא להגביר את הצריכה הפרטית. אנשים יצאו יותר לחנויות, יקנו יותר, ישתמשו יותר בכרטיסי אשראי. בקוריאה יש בקרה על, כל כל אזרח בסוף שנה מדווח כמה כסף הוא הוציא בכרטיסי אשראי, ועל הנתונים האלה, אם יש גידול בצריכה בכרטיסי אשראי, אנשים יקבלו החזרים במזומן וזה בעצם ימריץ את הכלכלה, ימריץ את הצריכה הפרטית. אבל בשביל שלא אנשים לא יחשבו שהכל מתחיל מהיום, כל התקנות של הריחוק החברתי הוארכו בינתיים עד 18 באוקטובר. יש לזה כמובן אחר כך השפעות גם על פתיחת השמיים לישראלים. בואו נראה איך זה מתקדם. כרגע זה עדיין בשלב ההכרזות, למרות שקוריאנים בדרך כלל לא מכריזים סתם.

איציק: 00:17:45 קצת נתונים בקצרה מהדברים שקרו החודש בקוריאה. בעיר בעיר שנקראת דגו, זה עיר במרכז קוריאה, העיר השלישית בגודלה בקוריאה, בערך 2.5 מיליון תושבים. יש שמה איזושהי התאגדות של תושבים מוסלמים, הרבה מהם הם סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות מקומיות. הם קיבלו היתר לבנות מסגד. כמובן שהפקיד שנתן להם את האישור לבנות מסגד לא בדיוק הבין מה המשמעות של הדבר הזה, והם התחילו לבנות מסגד. כשהתושבים האחרים באותה שכונה התעוררו, התעוררה גם המלחמה בין כל החבר'ה שהבינו שיש פה, יש פה בעיה, לבין כל מיני תנועות חופש ביטוי, כמובן קוריאניות, שאומרות יש כאן חופש פולחן וכולי וכולי. בינתיים הרשויות הבינו שיש פה, יכולה להיות פה תקלה, והוציאו צו הפסקת בנייה, אבל בכל מקרה זה אירוע מאוד מאוד מיוחד. אין כל כך הרבה מוסלמים בקוריאה, אין כל כך הרבה מסגדים בקוריאה, הם מרוכזים בעיקר בסיאול וקצת בפוסן, וזה בהחלט משהו ששווה לעקוב אחריו. אנחנו נעקוב ונדווח.

איציק: 00:18:49 קצת בתחום הרכב. בחודש הבא יונדאי תשיק סדרה של משאיות שפותחו ביונדאי שמונעות בתאי דלק, זה בעצם משאיות שמונעות באנרגיה של מימן. זה אנרגיה שהיא נקייה לחלוטין לסביבה, היא יותר נקייה אפילו מגז טבעי. זה בהחלט אירוע משמעותי מאוד. כל הרכבים המסחריים שיצאו מקווי הייצור של יונדאי החל ב-2028, רכבים מסחריים, יפעלו על הטכנולוגיה הזאת של תאי דלק. והם כבר הודיעו שב-2035 יונדאי לא תמכור לאירופה רכבים עם מנוע בעירה פנימית, רכבים כמו שאנחנו רובנו נוהגים בהם. ובהמשך הם כבר הודיעו שלגיאוגרפיות נוספות יכנסו לעניין הזה.

איציק: 00:19:38 ובחודש נובמבר, כלומר עוד, בחודש הבא, יתחיל שיווק של SUV חשמלי לחלוטין מבית המותג ג'נסיס. ג'נסיס בקוריאה זה בעצם יונדאי, זה לא מותג נפרד כמו אצלנו, שהוא יהיה כמובן חשמלי לחלוטין. זה הרכב הראשון שהוא חשמלי לחלוטין בג'נסיס. ואחד הדברים המיוחדים בו שהוא יכלול גם זיהוי פנים. אתה תפתח את הדלת על ידי זיהוי פנים, אולי תניע את הרכב על ידי זיהוי פנים. בכל מקרה, העתיד כבר כאן, כלומר בקוריאה, יכול להיות שבעתיד הוא גם יגיע אלינו.

איציק: 00:20:10 שלושה מכל עשרה בתים בקוריאה מחזיקים חיית מחמד אחת לפחות. לפני 10 שנים, רק בערך 17% ממשקי הבית החזיקו סוג מסוים של חיית מחמד. והרקע לשינוי האדיר הזה, כמעט פי שתיים, זה גם הגידול במשקי בית של יחידים. בקוריאה חלק גדול ממשקי הבית זה בעצם אנשים שהעדיפו לא להתחתן והם חיים לבד. הרבה נשים גם בתוך העניין הזה. ויש גם הרבה זוגות שמעדיפים לפנק כלב במקום ילד, כי כולם אמרו להם מאז שהם נולדו שלגדל ילד זה מאוד מאוד יקר וצריך להסיע אותו לחוגים ולשלם על החוגים וכולי וכולי. אז הם פשוט מגדלים כלב. מי שירצה, אני אשלח לו תמונות של כלבים בעגלה עם שני הורים שמוליכים אותם בשדרה. אצלנו אומרים שלא נדע.

איציק: 00:21:00 מה שכן קרה, ששוק המוצרים לחיות מחמד בקוריאה מוערך כיום בערך ב-5 מיליארד דולר, לעומת 800 מיליון דולר לפני 10 שנים בערך. הלהיטים הגדולים של החגים האחרונים בקוריאה היו כל מיני מוצרי מזון לכלבים שמחכים מאכלים קוריאניים מסורתיים לחג, כדי שהכלב גם יוכל לחגוג את החג. בהחלט טרנספורמציה מעניינת בתרבות הקוריאנית, אבל צריך במקביל לזכור שבקוריאה יש עדיין 3,000 חוות לגידול כלבים למאכל. ולא נרחיב על זה, דיברנו על זה גם בחודש שעבר.

איציק: 00:21:34 מי שראה פעם התנהגות כביש קוריאנית, התנהגות כביש, אני מתייחס למשל לזה שמוניות נוסעות באדום בלי בכלל למצמץ, שעוברי דרך בעצם נותנים זכות קדימה לרכבים במקום הפוך, שנהגי אוטובוס נוסעים כאילו הם באיזה ראלי פריז-דקר. מי שפעם ראה את זה, הוא יבין את הנתון הבא. מספר הולכי הרגל ההרוגים בתאונות דרכים בקוריאה גדול פי שלוש, פי שלושה מהממוצע ב-OECD, ומרבית האנשים האלה זה אנשים מעל גיל 65, שעד שהם, עד שהם זזים ועד שהם מגיבים וכולי וכולי. אז זה ממש קטע באמת מאוד מיוחד, כי בדרך כלל קוריאנים אנשים מתונים וההתנהגות כביש הזאת היא מאוד מאוד מוזרה. פעם חשבתי שזה פשוט בגלל הכבוד שהם רוחשים לתעשיית הרכב שמפרנסת הרבה מהם, הם פשוט נותנים כבוד לרכבים. זה, זה כמובן בציניות, אל תצטטו אותי, שלא נתחיל לקבל טלפונים מהשגרירות פה.

איציק: 00:22:38 עוד חוק חדש בקוריאה, מחייב התקנה של מצלמות בחדרי ניתוח. יש סדרה שלמה של אנשים שניזוקו ומתו בעקבות רשלנות והתרשלות של רופאים, ופשוט החליטו, אתה נכנס לניתוח, הניתוח מצולם מהתחלה עד הסוף, לצרכי בקרה. ומה שקרה, וזה התחיל בעצם בתעשיית ניתוחים פלסטיים, יש שמה תמיד את הרופאים הכוכבים האלה שכולם רוצים להיות מנותחים אצלהם. אם אתם זוכרים, קוריאה עם עצמה בתחום של ניתוחים פלסטיים, וגם בתחום של ייצור של בוטוקס וחומצה הילרונית וכולי וכולי. מה שהיה קורה, היו מגיעים אנשים למרפאה שבה צריכים לעשות את הניתוח הפלסטי, והרופא המכובד ששילמו לו את עשרות אלפי דולרים היה מקבל את האנשים ונותן להם את כל הכבוד, ומכניס אחר כבוד את המנותח לחדר ניתוח ומשאיר את האנשים האחרים בחוץ, ואז בפנים הוא היה נותן את הסכין לאיזה מתמחה שלו, מתמחה שלו וכולי וכולי. ואת התוצאות היו רואים אחר כך במראה. אז התחיל, התחיל טרנד כזה בתעשיית הניתוחים הפלסטיים, שהאנשים שהיו עומדים בחוץ, היה, היו מקבלים טלוויזיה במעגל סגור לראות שבאמת המנתח הוא זה שהזמינו אותו. ולאט לאט הבינו שיש רשלנות רפואית גם בניתוחים שהם מעבר לניתוחים פלסטיים, וזה כבר והאנשים, הרופאים היו נותנים לכל מיני זוטרים לעשות את הניתוחים. פשוט העבירו את זה בחוק, כל כל ניתוח מצולם לצרכי בקרה.

איציק: 00:24:06 כל כנתי חשמליים, בקוריאה התחילו אחרינו, הרבה אחרינו את עניין הכלכנתי החשמליים. תזכרו גם שהערים בקוריאה, במיוחד סיאול, הם גדולות עשרות מונים מהערים הממוצעות בישראל, וגם הם הרבה יותר הרריים מאשר בישראל. אבל כיום בקוריאה יש 15 חברות שמפעילות מערך של כלכנתי חשמליים להשכרה, ובסיאול לבד יש 60,000 כלכנתי כאלה. המובילה היא כמובן חברת סטארטאפ קוריאנית בשם סווינג. דרך אגב, פה לא כולם נוסעים על המדרכה ולא נרשמו תאונות מיותרות. יש עניין עם רכבים, כמו שהזכרתי. אם מישהו רוצה לעשות על זה מחקר ולכתוב על זה את המאסטר שלו, הוא מוזמן.

איציק: 00:24:52 משהו שמאותת קצת על כיוון של פתיחת השמיים. הנטור, זה סוכנות הנסיעות הכי גדולה בקוריאה. כמדומני שייכת לקבוצת סמסונג, החזירה בתחילת אוקטובר את כל העובדים שלה, 1,200 עובדים, אחרי 18 חודשים בחלט בגלל המגפה. בדרך הם גם הורידו 1,000 עובדים, אבל כולם חזרו בתחילת החודש לעבודה, מה שמעיד שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים ויכול להיות שבאמת האיטוטים שהעסק הולך להיפתח, יש בהם מן האמת.

איציק: 00:25:21 קצת על השקעות ועסקאות. קודם כל, כל הכבוד לאקזיט ישראלי חדש. חברת סייד-בלום הישראלית נמכרת ל-LG בעסקה לפי שווי של בערך 140 מיליון דולר. LG רוכשת בהתחלה 64% ואחרי זה היא תשלים את השאר. זו רכישה, עד כמה שאני זוכר, הראשונה של LG בישראל, שמתחילה להיות, תתחיל כאן להתחיל לזוז. הם מושקעים פה במקומות אחרים, אבל לא ישירות בחברות ברמה של שליטה. אז זה בהחלט מעניין לראות את התהליך. החברה הישראלית מתעסקת באיתור פרצות במערכות הרכב. יש מלחמה שפחות רואים אותה על מי ישלוט במערכות האלקטרוניקה לרכב ברכבי העתיד, שזה רכבים אוטונומיים, וגם כיום ברכבים חשמליים, בין LG לבין סמסונג, שהיא כבר אחרי הרכישת הרמן לפני חמש-שש שנים, היא כמובן מובילה ויש בה הרבה יותר תוכן, אבל עדיין LG לא ויתרה על התחום ואנחנו רואים שהיא נלחמת.

איציק: 00:26:33 קצת על תחום הסוללות החשמליות שאנחנו, כמו שאנחנו תמיד מזכירים, זו תעשייה שהיא תהיה משמעותית בערך כמו תעשיית, בדיוק כמו תעשיית הרכב, אבל בערך בסדרי גודל כמו תעשייה של טלפונים סלולריים בימי השיא שלה. וכל השחקניות הקוריאניות הגדולות פשוט נערכות למלחמה. המהלך האחרון החודש קרה אחרי ש-SK יש חברה בת ל-SK שפעם הייתה נקראת SK Energy והיום SK Innovation, היא החזיקה את פעילות הסוללות בתוך הקבוצה שלה. הפעילות הזאת הופרדה לפעילות נפרדת בשם SK On, ON, והיא מתארגנת לפעול כיחידה עצמאית נפרדת. זה גם יאפשר להם גם לגייס הון בעתיד וגם לפעול ביתר גמישות בתחרות העולמית בתחום הסוללות לרכב. כיום SK היא היצרנית החמישית בעולם לסוללות. אבל ביעדים שלהם הם רוצים להפוך למספר אחד עד סוף העשור, קרי עד עוד שמונה שנים. היום הם מייצרים סדר גודל של 40 ג'יגה. סוללות לרכב נמדדים התפוקה נמדדת בג'יגה-ואט שעה, והם מייצרים היום סדר גודל של 40 ג'יגה, היעד תפוקה שלהם בסוף העשור היא 500, זה 500 ג'יגה. והם גם התחילו לעבוד. הם חתמו הסכם מאוד מאוד משמעותי עם פורד להקמה של כמה מפעלים באירופה, סליחה, בארצות הברית, בעלות של בערך 9 מיליארד דולר, והחודש, זה כבר מפעלים שהתחילו להקים אותם, והחודש הם כבר סגרו שותפות נפרדת עם פורד להקמת מפעל סוללות לרכב באירופה, בעלות מוערכת כוללת של שתי השותפות של בערך 10 מיליארד דולר. כיום, אחרי הכל התהליכים הגדולים של ההפרדה של LG Energy Solutions מ-LG, מ-LG Chem, והפרדה של SK On מ-SK Innovation, יש לנו שלוש שחקניות קוריאניות משמעותיות שעומדות כל אחת כיחידה בפני עצמה מול השוק העצום הזה של סוללות לרכב. LG חד משמעית גדולה פי 4 לפחות מכל השאר, היא השנייה בגודלה בעולם, אם נדמה לי נתח שוק של 23%. השחקנית הגדולה בעולם, טיפה יותר גדולה מ-LG, זה חברה סינית.

איציק: 00:28:56 בעקבות כל האפקט הגדול של קורונה שהביא לגידול מאוד משמעותי בכל מה שקשור לרכישות אונליין ולצריכה הפרטית, אנשים לא טסים לחו"ל, אז הם גם קונים מכוניות וגם קונים מוצרים לבית. אנחנו רואים תנועה מאוד גדולה של השקעות בתחום הזה. החודש הצטרפה לוטה שופינג, שהיא אחת מהשחקניות הגדולות בשוק הריטל בקוריאה, לעסקת הרכישה של הנסם, שזאת יצרנית הראיתים הגדולה בקוריאה. עסקה של 1.3 מיליארד דולר. לוטה תהיה כאן המשקיע האסטרטגי, אבל יש שמה קרן פרייבט אקוויטי מאוד גדולה שמובילה את העסקה. וכעת, אחרי המהלך הזה, בעצם לשלושת הקימונאיות הגדולות בקוריאה יש פעילות רהיטים. אם תוסיפו את איקאה, אז זה המתחרה הרביעי. גם ליונדאי יש לה רשת שנקראת יונדאי, מותג שנקרא יונדאי לייב ארט, לשינסגה יש את קזמיה, וללוטה יש את הנסם, כך שהתחרות בתחום מתבססת וכנראה נראה את התוצאות שלה בחודשים ובשנים הקרובות.

איציק: 00:29:58 לסמסונג הייתה החזקה של 1.9% בחברת BYD, שזה חברה מאוד מאוד רצינית בסין, יצרנית של סוללות, והיום כבר יצרנית של רכב חשמלי, מוחזקת גם על ידי, על ידי וורן באפט. פשוט סמסונג מכרה, גילו שסמסונג, היא לא הודיעה, פשוט גילו בדיווחים שלה שנעלמו שם רוב האחזקות. היא מכרה את רוב המניות שלה בתמורה לבערך 1.3 מיליארד דולר. עכשיו, לסמסונג כסף לא חסר. יש בקופה של סמסונג היום 100 מיליארד דולר, ואין להם מה לעשות עם הכסף כרגע. אז לא ברור מה, מה המהלך הזה מאותת. יש כאלה שאומרים שסמסונג מתכוונת לפתח רכב חשמלי משלה והיא רוצה להיפטר מכל הניגודי עניינים ואחזקות כאלה, ויש כאלה שאומרים שזה בעצם איתות לממשל ביידן שסמסונג מקטינה את הפרופיל פעילות שלה בסין. לא ברור כרגע, אבל בוודאי יש לזה משמעות קצת מעבר ללגייס עוד מיליארד דולר.

איציק: 00:31:00 בתחום המשחקים, נטמרבל שהיא מלכת המשחקים במובייל הקוריאנית, ממשיכה במסע רכישות, כמעט כל חודש אנחנו שומעים. חודש שעבר הם קנו חברת קז'ואל גמבלינג מהונג קונג, ב-2.2 מיליארד דולר. החודש היא קונה חברת משחקים קנדית בשם לודיה, בשביל 165 מיליון דולר. הנכסים העיקריים שהיא מקבלת זה בעיקר את כל הזכויות שימוש בכותרים הוליוודים כאלה ואחרים.

איציק: 00:31:32 עד כאן להיום. תודה רבה על ההקשבה. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט הקוריאנים לאפליקציית הפודקאסטים שלכם. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים באתר של יונקו, וכמובן גם להירשם לבלוג הקוריאנים, לבלוג שלי. המייל שלי זה [email protected]. אני זמין עבורכם לכל מה שמסובך וקשור בקוריאה, מבטיח לחזור בסוף אני חוזר לכולם, אז אל דאגה. תודה רבה לדן קריבולוטי שלנו, יועץ בכיר ביונאקו ישראל, על התמיכה ולצוות שלנו בסיאול על כל האינסייטים שהם מביאים לנו ועל העזרה השוטפת. אני הייתי איציק יונה, וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש אוקטובר 2021 אחרי החגים, שמח. תודה רבה.