מה קורה כשהטכנולוגיה הקוריאנית פוגשת את חיי היומיום? בפרק 22 של הפודקאסט "הקוריאנים", איציק יונה לוקח אותנו לסיור מרתק בעתיד שכבר כאן: רובוטים שמגישים משלוחים ברחובות, המאבק של קוריאה להפוך למעצמת יצוא ביטחוני, והתופעה המוזרה של בתי קפה עם רקונים, סוריקטות וחיות בר אחרות. נדבר על האופן שבו ממשלת קוריאה מתמודדת עם גל האומיקרון, ננתח את ההצלחה המסחררת של משחקי מובייל קוריאנים, ונצלול לעסקאות הענק שמניעות את הכלכלה. זהו פרק חובה לכל מי שמתעניין בחדשנות, כלכלה ותרבות קוריאנית.

עקרי הדברים:

• כיצד הפכה קוריאה מיבואנית נשק ליצואנית ביטחונית מובילה, ומה הסיפור מאחורי עסקת הטילים עם איחוד האמירויות.
• המהפכה השקטה: איך רובוטים משתלבים בתעשיות המשלוחים, השירותים והמסעדנות בקוריאה.
• הטרנד התרבותי של "בתי קפה עם חיות" והרגולציה החדשה שמנסה להסדיר אותו.
• ההתמודדות של ממשלת קוריאה עם האומיקרון, עם 50,000 נדבקים ביום, והשינויים במדיניות.
• PUBG כמשחק המובייל הרווחי ביותר בעולם ומשמעות ההצלחה לתעשיית הגיימינג הקוריאנית.
• מה קורה כשרגולציה ממשלתית פוגשת את תרבות הצריכה הייחודית של קוריאה בתחום המשקאות והאריזות.

סיכום פרק 22 של פודקאסט ״הקוריאנים״

(00:27) פתיחה: עדכונים וסקירת נושאים

• הצגת הנושאים המרכזיים של הפרק: רובוטים, יצוא ביטחוני ובתי קפה עם חיות.
• עדכון על מצב הקורונה בקוריאה וגל האומיקרון.

(00:30) פינת "רק בקוריאה"

תופעת בתי הקפה עם חיות

• החל מכלבים וחתולים ועד רקונים, סוריקטות וחיות בר.
• הרגולציה החדשה שמנסה להסדיר את התחום ולהגן על רווחת בעלי החיים.
• הוויכוח הציבורי בין בעלי העסקים לארגוני זכויות בעלי חיים.

(01:07) היצוא הביטחוני של קוריאה

(01:10) עסקת המיליארדים עם איחוד האמירויות

• מכירת מערכת טילי קרקע-אוויר קוריאנית בשווי 3.5 מיליארד דולר.
• הרקע לעסקה והחתימה במהלך ביקורו של נשיא קוריאה בדובאי.

(04:01) איך קוריאה הפכה לשחקנית ביטחונית גלובלית

• המעבר מיבואנית נשק ליצואנית מובילה.
• "פרויקט בקדו" והאסטרטגיה לפתח יכולות ייצור מקומיות.
• מדוע מדינות רבות מעדיפות לקנות נשק מקוריאה על פני מדינות אחרות.
• כיצד למדה קוריאה מישראל ופיתחה מערכות מתחרות ל"כיפת ברזל".

(09:12) הדילמה הישראלית מול התחרות הקוריאנית

• החשיבות של הניסיון המבצעי של מערכות ישראליות.
• מדוע הישראלים חייבים להיות זהירים בשיתוף ידע וטכנולוגיה.

(12:15) רובוטים ברחובות: מהפכת האוטומציה בקוריאה

• החוק החדש שמאפשר לרובוטים לנוע על מדרכות.
• שילוב רובוטים בתעשיית המשלוחים, שירותי המלונאות והמסעדנות.
• הפיילוטים המוצלחים והמעבר לפריסה רחבה.

(20:53) ידיעות קצרות מעולם העסקים והכלכלה

• PUBG הופך למשחק המובייל הרווחי ביותר בעולם, עם הכנסות של 2.8 מיליארד דולר.
• ההצלחה של בנקאות האינטרנט: "טוס בנק" חוצה את רף 2 מיליון הלקוחות.
• ממשלת קוריאה נאבקת בשימוש בכוסות חד-פעמיות ומטילה פיקדון.

(20:53) מבזק ידיעות כלכליות וחדשנות מקוריאה

(20:54) הצלחת "פאבג'י" בשוק הגיימינג

• "פאבג'י" של חברת קרפטון הקוריאנית הופך למשחק המובייל הרווחי ביותר בעולם לשנת 2021, עם הכנסות של 2.8 מיליארד דולר.
• השוואה להצלחות של חברות אחרות, כולל "מון אקטיב" הישראלית.

(22:04) רובוטים ברחובות: האם זה העתיד?

• החוק החדש בקוריאה שמאפשר לרובוטים לנוע על מדרכות לטובת משלוחים.
• ההשקעות הגדולות בתעשיית הרובוטיקה כפתרון למחסור בכוח אדם.

(22:36) חדשנות בבדיקות קורונה ורישיונות נהיגה

• מדענים קוריאנים מפתחים בדיקת קורונה מהירה ומדויקת.
• השקת רישיון נהיגה דיגיטלי בטלפון הנייד.

(28:50) מהפכת המשלוחים ותעשיית בתי הקפה

• שוק המשלוחים ממסעדות מגיע ל-20 מיליארד דולר.
• התמודדות עם העלות הגבוהה של משלוחים והמצאת פתרונות יצירתיים.
• רגולציה חדשה על שימוש בכוסות חד-פעמיות ואריזות.

(31:36) לואי ויטון יוצאת מהדיוטי פרי

• סגירת כל חנויות הדיוטי פרי של המותג בקוריאה בעקבות הירידה בתיירות הסינית.

(31:36) תופעת "בתי קפה עם חיות בר"

• התמודדות הרשויות עם הטרנד של בתי קפה הכוללים רקונים, נחשים וסוריקטות.

(32:41) שחיתות ומעילות בקוריאה

• פרשת המעילה הגדולה בחברת "אוסטם" ועדכון על מדד השחיתות הבינלאומי.

(34:04) החידושים של LG וחדשות מהמגזר העסקי

• השקת רכב הקונספט האוטונומי "אומניפוד".
• LG הופכת לחברה הגדולה בעולם למוצרים לבנים.
• עדכונים דמוגרפיים: הממשלה מנסה לעודד ילודה באמצעות מענקים.

תמלול הפרק המלא

איציק: 00:00:11 שלום לכולם וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים, על אנשים ועסקים בקוריאה, לחודש פברואר 2022.

איציק: 00:00:17 אני איציק יונה.

איציק: 00:00:18 נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה בקוריאה. את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים שמפיקה קבוצת יונקו, המומחים לעסקים בקוריאה.

איציק: 00:00:28 נפתח אולי בפינתנו, רק בקוריאה.

איציק: 00:00:32 אז משתמשים בכל מיני אפליקציות דייטינג קוריאניות התחילו לשים לב שאנשים שמים את הפרופיל שלהם באפליקציה, הם מצלמים את עצמם עם מסכת קורונה על הפרופיל, ורק לבסוף, כשקובעים פגישה ונפגשים, רק אז הם מבינים למה אותו אדם או בת אדם טרחה לשים מסכה. אז יש על זה דיון שלם ברשתות החברתיות הקוריאניות. ואולי בקרוב זה גם יהיה אצלנו, תדווחו אם מישהו רואה.

איציק: 00:01:07 החודש, צפון קוריאה עלתה קצת לכותרות. הם ביצעו במהלך ינואר שבעה שיגורי טילים, ממגדים שונים ולטווחים שונים. וכמעט אף אחד לא, לא נזעק. רק היפנים כמובן שהיפנים והקוריאנים וכל מי שמסביב מוציא גינויים אוטומטיים, והאו"ם מוציאים גינויים, אבל בסך הכל, את תשומת הלב העיקרית, שזה תשומת הלב של ארצות הברית, מיסטר קים לא הצליח לתפוס. כי העולם בעצם עסוק בענייניו, כולם עסוקים או בקורונה, או באוקראינה, בעולם המערבי ובארצות הברית עסוקים במשבר עם סין. אז אף אחד לא כל כך מתייחס אליו בחודשים האחרונים וזה קצת מלחיץ אותו. בעברית קוראים לזה "צומי". ונאחל לו שבקרוב יקבלו לו, יתנו לו קצת יותר תשומת לב.

איציק: 00:02:03 בחודשים האחרונים אומרים שקים ג'ונג און נמצא בלחץ, כי הם צריכים, המדענים שלו צריכים דשן לצורך פרויקט הטילים, והדשן הזה מופק מצואה של בעלי חיים ובני אדם, והם לא מצליחים להשיג מספיק חומר גלם. אז אנחנו אומרים למסתקים רעיון, פשוט תן לאנשים לאכול ואז יהיה לך יותר דשן. כנראה ששם נמצאת הבעיה.

איציק: 00:02:30 אני רוצה לגעת פה בפרק שקראתי לו "מתחרה נולד", ודרך אירוע שקרה בשנים האחרונות ונסגר בחודשים האחרונים, ללמד אותנו קצת על איך קוריאנים עושים עסקים.

איציק: 00:02:46 אתם זוכרים שהנשיא הרצוג ביקר בדובאי בסוף ינואר? אז בשבועות לפניו, ביקר בדובאי באקספו, גם נשיא קוריאה, מון ג'ה אין. וכשנשיא קוריאה מסתובב בעולם, הוא בא לעשות עסקים ולא להצטלם עם אנשים, כי הוא צריך להביא הביתה תוצאות. ובעת הביקור בדובאי, הוא חתם על זיכרון דברים למכירת מערכת טילים להגנה מפני טילים לאמירטים, בסכום של 3.5 מיליארד דולר. זה עסקה מאוד מהותית, גם, גם לקוריאנים, שהם לא שחקנים גדולים כל כך בתחום הייצוא הביטחוני עדיין. והם פרסמו שהמערכת הזאת היא מרכיב מרכזי בתפיסת ההגנה הרב-שכבתית של קוריאה מפני טילים. המשפט הזה מצלצל לכם כנראה, בגלל שככה אנחנו מתארים את מערכת החץ, את מערכת כיפת ברזל אצלנו. וזה בעצם האירוע הזה, ממחיש לנו איך לפט קם לישראל מתחרה בתחום של ייצוא מערכות ביטחון.

איציק: 00:03:55 זה תהליך שקורה כבר למעלה מעשור, וזה היה ברור שזה יגיע לשלב הזה.

איציק: 00:04:02 הקוריאנים שמו את זה כמטרה, ובדרך כלל כשקוריאנים שמים מטרות, הם מגיעים. רק בשביל להמחיש, יש דוח שהכין מכון מחקר קוריאני בשביל לדרג את המדינות בעולם לפי היכולת הטכנולוגית הביטחונית שלהם. אז כמובן שכל הגדולים, ארצות הברית וגרמניה וסין ובריטניה, נמצאות במקומות הראשונים. קוריאה דורגה במקום התשיעי, ולפניה דורגה יפן במקום השמיני וישראל במקום השביעי. וככה קוריאנים מודדים את עצמם, לראות איך הם מתקדמים בתחום הזה של היכולת הצבאית. כל זה התחיל לפני קצת יותר מעשור. הקוריאנים קלטו שהם בעצם קניין הנשק השישי בגודלו בעולם, ובעצם הם רק מפרנסים את כל העולם. מגיעים האמריקאים, בואינג מוכר מטוסים ו… האמריקאים האלה ממש כמעט מונופול על, על מכירה של ציוד ביטחוני לקוריאה. ובאיזשהו שלב זה ממש לא התאים להם, זה גם לא מתאים ל-DNA הקוריאני, כל הזמן לקנות מגופים חיצוניים שאין להם שליטה על הטכנולוגיה.

איציק: 00:05:16 אז ישבו החוכמולוגים עם העיגולדים, והכינו סדרה של תוכניות, ובראשם תוכנית שנקראה אז בקדו פרוג'קט. בקדו זה שם של הר בצפון קוריאה, שזה הר מאוד מאוד מפורסם, זה ההר הכי גבוה בחצי היה קוריאני. והתוכנית אמרה שקוריאה תתחיל לקנות מערכות נשק רק אם אחוז מסוים מהמערכת מיוצר בקוריאה. והגדילו בהתחלה אחוז מסוים והגדילו שהאחוז הזה הולך ועולה בכל שנה. מה שקרה, שכל החברות שרצו, כל החברות הגדולות, הבינלאומיות שרצו למכור מערכות נשק לקוריאה, התחילו לבנות לעצמם נוכחות בדרום קוריאה, בין על ידי רכישה של חברות, או על ידי הקמה של חברות מקומיות. דרך אגב, גם שלושת השחקניות הישראליות, תעשייה אווירית, אלביט ורפאל, בעשרות השנים האחרונות הן שחקניות מאוד גדולות בקוריאה. כל אחת מהן מצאה לה את השותף המקומי. אחת השקיעה, אחת קנתה, אחת בנתה. ובהלת ברירה, כולם הפכו להיות בעלים של נכסים בדרום קוריאה, כי אחרת הם לא יכלו להשתתף באף מכרז גדול בדרום קוריאני. ובמהלך התהליך הזה, א', הקוריאנים העבירו יותר ויותר ייצור לדרום קוריאה. וזה, מה שבעצם עשו פעם, אם מישהו קרא קצת בהיסטוריה, מה שעשו פעם עם תעשיית הרכב, העבירו לאט לאט ייצור יפני בקבלנות משנה לדרום קוריאה, אותו דבר עשו עם טלוויזיות. והם למדו ולמדו ולמדו, והיום הגיע השלב שכבר חותמים על הסכמים במיליארדי דולרים. למשל, המערכת לאירוע טילים, שזה המערכת שנמכרה לאמירטים, לכאורה, אצלנו כולם חשבו שהקוריאנים יהיו הלקוח הראשון של כיפת ברזל. והשקיעו בזה משאבים בלי עין הרע. זה היה נראה כאילו כל כך פשוט.

איציק: 00:07:21 והמשלחות הקוריאניות הגיעו בעשרות לארץ לראות את המערכת, את המערכות האלה בעבודה. הפריים טיים כמובן היה במהלך צוק איתן שהקוריאנים התחבאו מאחורי הבטונדות וראו איך ה, איך המערכת מיירטת את הטילים מעזה, והם התרשמו ונתנו מחמאות, וחזרו הביתה. ולאט לאט הם כנראה פיתחו מערכות מתחרות. הישראלים ראו כמובן את הדולרים מול העיניים, ולא הסתכלו בראייה קצת יותר ארוכת טווח, ופתחו ופתחו. ואז כמובן יצאה הודעה קוריאנית שמערכת כיפת ברזל לא מתאימה לקוריאה. זה בעצם היה תוכנית ההתנתקות, כלומר להגיד, "אל תבנו עלינו, אנחנו כיפת ברזל לא נקנה מכם". כשדיברו איתם בפרטי, אז הם הסבירו שהתכסית של קוריאה והרכסים ההרריים שמפרידים בין סיאול לבין צפון קוריאה, גורמות לזה שהמערכת שקוריאה צריכה היא שונה לחלוטין מזו של ישראל, וכיפת ברזל לא טובה להם. מניסיון, כל התירוצים האלה זה תירוצי סרק. אני תמיד טוען שבכל ארגון קוריאני יש מחלקת תירוצים, ואלה התירוצים שהם מפיקים. אם אתם רוצים לראות דוגמה מהשנה האחרונה, אתם יכולים לשמוע את התירוצים של הקוריאנים למה הם לא מכניסים לאישור סופי את הסכם הסחר שכבר נחתם בין ישראל לקוריאה במאי, בנוכחות שרים שהגיעו מישראל וטקסים. ההסכם עד היום, אנחנו כבר ב-2022 וההסכם עוד לא נחתם. ויש כל מיני הסברים למה זה לא נחתם. אז העצה הקבועה שלי לכל מי שמקבל משלחות קוריאניות של אנשים סקרנים זה פשוט להיזהר. שאלתי אנשים שמקורבים לכבד ברזל אם באמת מה שאני רואה מול העיניים זה באמת נכון. אז הם אמרו "נכון, פתחנו יותר מדי את הקימונו". אבל יש כאן אבל אחד מאוד מאוד גדול, למערכת, למערכות למהלכת כיפת ברזל יש משהו שלקוריאנים לא יהיה עוד הרבה זמן, או עד בעצם עד הפעם הראשונה שבהם יצטרכו להשתמש בזה בקרב. וזה הניסיון הקרבי. והניסיון הקרבי של המערכות שלנו, כנראה שיש לה יתרון תחרותי מאוד מאוד חזק. הם יצטרכו לנסות את המערכות שלהם פעם ראשונה כשהם יצטרכו לעשות את זה בתנאי קרב, ואת הניסיון הקרבי הזה של המערכות, הם בעצם מפסידים בזה שהם נשענים על מערכות שלהם.

איציק: 00:10:08 במערכות ארוכות טווח כמו כיפת ברזל, סליחה, כמו חץ, היה סיפור דומה. הקוריאנים ידעו שהיתרון שלנו הברור בתחום הרדאר הם לא יצליחו לחקות, יהיה להם מאוד מאוד קשה, אז לפחות בשלב הראשון הם קנו מערכות של רדאר מהמכ"ם של טיל החץ שנקרא "אורן ירוק". והם קנו עד היום הם קנו לדעתי ארבע מערכות. המחיר של המערכת הזאת הראשונה עלתה להם 800 מיליון דולר, אני מניח שאחרי זה הם קיבלו קצת הנחה. אבל זה עסק כבד מאוד מבחינת עלויות. ואנחנו שאלנו למה הקוריאנים צריכים רדאר בלי המערכת היירות עצמה? ואף אחד לא ידע לתת לנו הסבר אמיתי. היו כאלה שאמרו הם רק רוצים לדעת ולקבל מידע על הטילים שעפים וכולי וכולי. אז הנה, שוב, תירוצים. הם הולכים בדרכם ואנחנו לא משקיעים מספיק זמן כדי להבין לאן הם רוצים להגיע ולמה הם מדברים איתנו.

איציק: 00:11:17 אז למה אני מספר לכם את כל זה? כי משהו שחוזר במערכות שלנו עם לקוחות, יש תמיד את המתח המתמיד בין הרצון שלנו למכור לאנקל קים העשיר לבין הפחד לשחרר לו יותר מדי אינפורמציה. זה קיים בכל מפגש בין ישראלים לקוריאנים.

איציק: 00:11:41 אז היו כאלה שעד היום שאמרו ועדיין אומרים, "אנחנו לא מגלים שום דבר, הם שואלים, אנחנו אומרים להם אימפסיבל, אימפסיבל, לא יכולים להגיד, לא יכולים להגיד", וברוב המקרים זו הפעם האחרונה שהקוריאנים התייחסו אליהם או שהם שמעו מהקוריאנים. מצד שני יש כאלה שפתחו את הכל כי הם היו בלחץ, וגם לא ראו שוב את הקוריאנים, או אולי הם ראו אותם עם מוצר מתחרה או שמעו עליהם, שהם כבר פיתחו משהו או שיש להם פתרון מהבית. החוכמה זה לנתח כל מקרה לגופו ולהתנהג בצורה מאוד מאוד זהירה, בבלנס הזה בין הצורך לפתוח לבין הצורך להגן על המידע שלכם. וצריך להשקיע בזה המון המון מחשבה, כי סתם להגיד "אני לא אומר", זה בעצם להגיד לקוריאנים, "אני לא סומך עליכם, לכו הביתה". דרך אגב, מי שבוטח בעובדה שיש לו NDA חתום עם קוריאנים, שיהיה לו בהצלחה. אני לא, אני לא ארחיב כי קצרה יראה גם לדבר על הנושא הזה.

איציק: 00:12:49 אם נמשיך את סיפורנו, אז מדובאי המשיך הנשיא מון לערב הסעודית, שם הוא חתם על מזכרים וכל מיני עסקאות בתחום האנרגיה ודיברו גם כן על ייצור ביטחוני. ואז הוא נסע לקהיר, הוא כבר אמר אם אני כבר פה בשכונה, אני אסגור כבר את כל המדינות הגדולות. בשיחות עם סיסי הוא דיבר גם על הסכם סחר שהם רוצים לעשות, ועל רכש של תותחים קוריאנים. קוריאה כבר עשתה עסקה, עסקה של 1.5 מיליארד דולר עם אוסטרליה לפני חודש או חודשיים. ולמעשה אחרי שהנשיא עזב, נחתמה העסקה של רכש תומטים וכל המערכות הנלוות, משאיות שנוסעות את הטילים, את הטילים, וגם מערכות רדאר וכולי וכולי, בעסקה של 1.6 מיליארד דולר שנחתמה מיד אחרי הביקור. הוא עשה סיבוב יפה וגם הפגין, בעצם הוא השיק למעשה את היצוא הביטחוני המסיבי הראשון של הקוריאנים. צריך לזכור שהיום קוריאה היא שחקנית כמעט בכל תחום צבאי, למעט בתחומים מאוד מאוד מתוחכמים, אבל לקוריאה יש מטוס, מטוס קרב שפעם גם ניסו למכור לנו אותו ואנחנו לא לקחנו, גם טנקים, גם תומטים, גם צוללות, גם הליקופטר בפיתוח. בקיצור, מעצמה קטנה לכל דבר ועניין.

איציק: 00:14:14 בסיכום הסיפור הזה של המסע של מיסטר מון, יכול להיות שתעלה לכם או הייתה עולה לכם איזושהי שאלה, איפה מתחבא פה עוד איזה ביקור קטן שמתבקש. קהיר, זה שעה טיסה מירושלים. וקוריאנים כל הזמן אומרים שהם מאוד מאוד חברים שלנו. אנחנו לא כל כך ראינו שום אינדיקציה שבכלל הם רצו להגיע. בסך הכל צריך פה כמה שעות פנויות, לקפוץ לירושלים, להגיד שלום, להצטלם ולחזור, מה שהיה מאותת יפה מאוד גם לקוריאנים בבית וגם לנו פה על היחסים בין המדינות. כנראה שהיה להם תירוץ מעניין נוסף בעניין הזה, אני עדיין לא שמעתי אותו. מה שבטוח, שאם אנחנו היינו קוריאנים, בהחלט היינו מאוד מאוד נעלבים. אבל אנחנו לא.

איציק: 00:15:11 קצת בענייני דיומה. מי שבחר לעשות הופעה משמעותית בקוריאה בתחילת פברואר, זה מר אומיקרון. הבחור בחר לעצמו תאריך יפה מאוד, ראש השנה הקוריאני חל בשבוע הראשון של פברואר. וזה אחד משני החגים המאוד מאוד בולטים בחצי הי הקוריאני. השני זה חג ההודיה, שנחגג באזור ספטמבר. החג הזה מאופיין במה שאני קורא "תנועת המונים". תדמיינו לכם ראש השנה או פסח בארץ. כולם נוסעים להורים, כולם יש מפגשי משפחות, כולם נוסעים, השנה בגלל שהיה יש את המגבלות של קורונה, אז נסעו הרבה אנשים לפיקניקים, לקמפינג. אבל עדיין הרכבות היו מלאות והכבישים היו פקוקים מאוד מאוד מאוד, והמשפחות נפגשו, וכולם עשו קניות לפני החג. ואדון אומיקרון הופיע לנו.

איציק: 00:16:13 בשבוע שלפני החג היו בקוריאה סדר גודל של 5,000-6,000-7,000 מאומתים ביום. אז בשבוע של החג זה קפץ ל-20,000 מאומתים, ובשבוע השני אנחנו כבר בשלב של 50,000 מאומתים ביום. וכנראה שהיד עוד נטויה. בקיצור, הם הולכים לעבור את הסיפור שאנחנו עברנו פה בחודש וחצי האחרון. ואנחנו מאחלים להם שיעברו את זה בשלום. דרך אגב, ראש השנה הקוריאני הוא מקביל לזה של סין, הוא חל תמיד או בראש חודש שבט או בראש חודש אדר שלנו, היהודי, כי הלוח השנה המסורתי הקוריאני בנוי על שנת ירח.

איציק: 00:16:58 בהחלט חוויה להיות בקוריאה ולראות את התנועה והתרוצשות בך והרכש בחנויות, לפני החג, מאוד מזכיר את מה שקורה בארץ.

איציק: 00:17:10 מיד אחרי החג, קורונה המלחמה בקורונה בקוריאה שינתה את פניה. הם עשו שיעורי בית יפה מאוד. אנחנו רואים המון המון אלמנטים שמיוסמים אצלנו, שכאילו הדקו מאצלנו לקוריאה. התמקדות במניעת תחלואה קשה, הפחתת העומס על מערכת הבריאות, ועוד המון המון דברים שנראים כאילו מה שנקרא בקוריאה, קראו טוב טוב את הדוח שהכינו להם בשגרירות הקוריאנית בהרצליה. ודווקא בעניינים האלה, אינינו עיננו צרה שילמדו כמה שיותר.

איציק: 00:17:52 יש בקוריאה תהליך מאוד מאוד מעניין שהוא נגזרת של הפריסה המטורפת של בתי הקפה בקוריאה, במיוחד באזור סיאול. כמעט בכל פינת רחוב יש בית קפה כזה או אחר. ואנשים כל הזמן מסתובבים עם כוס חד-פעמית ביד. הם יוצאים מארוחת צהריים, הולכים להביא קפה וחוזרים עם הקפה למשרד. אותו דבר בערב, כל הזמן אתה הולך ואתה רואה אנשים עם כוסות קפה ביד. ובסוף, הכוסות, כוסות החד-פעמיות האלה הופכות להיות חלק מהמרחב הציבורי, כי תמיד שמים אותם בפחים שהולכים ונעלמים, או שמים אותם על גדרות, או שמים אותם, יש, יש חנויות שלא מאפשרות להיכנס עם כוסות, אז הם שמים איזשהו מתקן בכניסה לחנות כדי שאנשים ישימו שם את הכוסות החד-פעמיות שלהם.

איציק: 00:18:47 ולקוריאנים כבר כבר מזמן נמאס מהעניין הזה. ולפני הקורונה הייתה כבר החלטה לאסור על בתי קפה להגיש בכוסות חד-פעמיות. למעט מי שאומר שהוא יוצא החוצה עם עם הקפה. אז מה שקרה, שכל מי שהזמין קפה בבית קפה, כולם אמרו שהם יוצאים החוצה עם הקפה, למרות שהם שתו במקום, וככה כוסות המשיכו להיות חד-פעמיות. אז החל מהראשון באפריל, יאסר על בתי קפה להגיש בכוסות חד-פעמיים. בהמשך יטילו פיקדון על כוסות חד-פעמיות, כך שאם אתה יוצא החוצה עם כוס, אתה תצא החוצה עם פיקדון ביד של… מספרים שאנחנו שמענו, זה עד 20 סנט, לכוס שתיה. בהמשך כבר יטילו ייסורים נוספים על שימוש בקשים, וביחד עם שימוש לשקיות פלסטיק בחנויות קטנות, כי בחנויות גדולות, סופרמרקטים, כבר אסור להשתמש בשקיות פלסטיק.

איציק: 00:19:46 אם כבר בנושא מחזור, אז יש חוק חדש בקוריאה שמחייב לקלף את התווית מבקבוקי פלסטיק. תחשבו שאתם זורקים בקבוק פלסטיק, נניח בקבוק קוקה קולה למחזור, אתם חייבים להוציא את התווית של הקוקה קולה, כי החומר שממנה עשויה התווית שונה מהחומר שבו עשוי הבקבוק, ולכן אי אפשר, קשה מאוד למחזר את זה ביחד. אז החוק קובע שצריך לקלף את הבקבוקים לפני שמחזירים אותם, משליחים אותם למחזור. זה, החוק חל כל פעם על מגזר אחר של בתים, ועכשיו החלו את זה, החילו את החוק על, גם על בתים פרטיים. אז יש כמובן הרבה התמרמרות, גם הקומפליינס של החוק הזה לא נראה מושלם כמו שבדרך כלל בקוריאה רגילים, אבל כשהם מחליטים, אז הם כבר ימצאו את הדרך לאכוף את העניין הזה. אז אם לליברמן חסרים רעיונות, אז הנה רעיון. אולי להתחיל מבני ברק.

איציק: 00:20:51 נעבור למבזק הכלכלי. אז יכולנו לעשות רשימה של תאגידים ולהגיד איך כל אחד עשה את הביצועים הכי טובים שלו בשנים האחרונות, בשנת 2021. כי בסך הכל, הכלכלה הקוריאנית הבקיעה ביצועי שיא ב-2021, עם צמיחה של 4.1%. מאוד מאוד מרשים. גם בייצור הם עשו ייצור של מעל 600 מיליארד דולר. כך שבהחלט שנה מוצלחת. תאגידי ענק של קוריאה מפרסמים את הדוחות השנתיים שלהם, וכולם מראים תוצאות כמו שאמרנו מאוד מאוד מצוינות. התוצאה של זה שהכיסים שלהם של החברות הגדולות מלאים בכסף, וזה מוביל אותם לעשות אחד משניים. או לפרסם תוכניות השקעה וצמיחה מאוד מאוד אגרסיביות, או להפנות את הכסף לעסקאות רכישה של חברות, גם בקוריאה וגם מחוץ לקוריאה. אנחנו עסקאות של מיליארדי דולרים זה, זה עניין של יום ביומו. גם בקוריאה וגם מחוץ לה. מוטיב מאוד מאוד בולט בעסקאות, אם אנחנו מנסים לחפש איפה החוט המקשר בין כל העסקאות הגדולות, זה שהמון עסקאות הם סביב חומרי גלם. זה מתחיל מתעשיית הבטריות לרכב שצריכה חומרי גלם מאוד מאוד ייחודיים, ואנחנו רואים המון עסקאות סביב הקמה של מפעלים, סביב רכישה של פעילויות בתחום הזה. תעשיית המחזור צריכה המון השקעה בחומרי גלם, וגם תעשיית המימן, האנרגיה המימנית שהיא אחת מתעשיות הצמיחה הגדולות של קוריאה, ושם משקיעים גם המון המון משאבים.

איציק: 00:22:50 ב-2021, המטבע הקוריאני נחלש בערך ב-9% מול הדולר, ותשימו לב שזה מהלך שהוא בדיוק הפוך למהלך שעשה השקל. השקל התחזק מול הדולר, והמטבע הקוריאני נחלש מול הדולר. וזה בעצם אומר שיחסית ביחסים שקל וון קוריאני, נפתח פער מאוד מאוד גדול בשנה האחרונה. בין הסיבות להחלשות של הוון הקוריאני מול הדולר, זה גם התייקרות של חומרי גלם. חומרי גלם זה הלב וזה הדם של התעשייה הקוריאנית. זה משפיע מאוד על הביצועים של החברות. יש התחלה כבר של הרעה בתנאי סחר בתחילת 2022. התלות בכלכלה הסינית, שהיא בעצם הלקוח הגדול של קוריאה. הכלכלה הסינית מראה התחילה להראות סימני חולשה, וזה מאותת לשווקים שהביצועים הקוריאניים בשנה שנתיים הקרובות לא יהיו כמו שהם היו ב-2020-2021. במקביל, בגלל כל הסיבות האלה יש מכירות מסיביות של ניירות ערך בבורסות של קוריאה על ידי זרים, וזה כמובן מביא להחלשות של המטבע הקוריאני. עכשיו יש, יש מהלך שמתבצע במקביל שאמור היה לחזק את המטבע הקוריאני וזו העלאת הריבית הבסיסית על ידי הבנק של קוריאה. הריבית כבר עלתה בשלוש פעימות עד היום, ובעצם חזרה לרמה שהייתה לפני המגפה, כלומר סוף 2019, 1.25%. להעלאה של הריבית צריכה להיות השפעה ממתנת על הפיחות הזה של, של הוון. אבל משום מה ההשפעה הזאת כוזזה על ידי התהליכים האחרים.

איציק: 00:24:49 אז יש כמובן שאלה האם אפשר לנצל את שער הוון שנחלש עוד יותר אפילו מול השקל, אפילו יותר מאשר מול הדולר. בגדול שתי מילים, הסחר עם קוריאה של ישראלים בקוריאה מתבצע רובו בדולרים, אפילו העסקאות הגדולות של רכש של כלי רכב מתבצע בדולרים, חלק ביורו. ולכן אי אפשר לעשות כאן איזה שהם רווחים רק משערי חליפין. מה שנשאר זה אם מישהו עושה למשל ייבוא אישי מקוריאה, שזה מעט מאוד פעילות, או תיירים שנוסעים לקוריאה, אבל כיום אסור על תיירות לקוריאה, תיירות ישראלית לא יכולה להגיע לקוריאה. אנשי עסקים שמאוד מאוד צריכים להגיע יכולים להגיע בתנאים מאוד מאוד מחמירים, אבל עדיין יש תנועה של אנשי עסקים, אבל זה, מזה אי אפשר כמובן, זה לא משהו שאפשר לנצל בצורה משמעותית את הפרשי השערים.

איציק: 00:25:50 מי שכן יכול לעשות כאן רווחים הם סוחרי מתח שיודעים לעשות את התרגום של הדברים האלה למזומן וסוחרים בניירות ערך, מכיוון שהניירות ערך בקוריאה נסחרים רובם במטבע המקומי, אז מי שיודע לעשות את החישובים הנכונים נמצא את הדרך לעשות כאן כסף.

איציק: 00:26:17 נעבור לכמה דברים בקצרה. מעולם המשחקים, יש משחק מובייל קוריאני שנקרא "פאבג'י מובייל", שאני מניח שמי שמשחק מכיר אותו. הוא של חברת קרפטון הקוריאנית. ב-2021 זה היה המשחק המכניס ביותר בעולם, הוא הכניס 2.8 מיליארד דולר. יש גם משחק של טנסנט הסינית, שהכניס סכום דומה. בסך הכל, רק שמונה משחקים בעולם הכניסו יותר ממיליארד דולר, ובהם יש גם חברה ישראלית בשם מון אקטיב שיש לה משחק מאוד מאוד מצליח בשם קווין מאסטר, שעד היום הקוריאנים משתגעים איך הדבר הזה מכניס מיליארד דולר שזה יחסית במונחים קוריאניים, משחק מאוד מאוד פשוט.

איציק: 00:27:04 החל בשנה הבאה, רובוטים קוריאנים יוכלו להשתמש במדרכות בקוריאה. כיום רובוטים מוגדרים ככלי רכב, ולכן הם לא יכולים לנוע על מדרכות. המטרה בסוף זה לאפשר לתעשיית המשלוחים באמצעות רובוטים לצמוח. יש היום כבר פיילוטים לא מעטים שבהם המטרה שלהם זה לגרום לרובוטים להביא את המשלוחים לבתים. נראה אחר כך איך גדלה תעשיית המשלוחים ותבינו עד כמה זה נדרש.

איציק: 00:27:36 מדענים בקיסט הקוריאנית. קיסט זה בעצם מכון ויצמן של קוריאה. פיתחו בדיקת קורונה מדויקת לפחות כמו PCR, לפחות ככה הם טוענים, שנותנת תוצאה בתוך 30 דקות. זה שיפור משמעותי מאוד מאוד לעומת כמה שעות שפי-בדיקת PCR נותנת. כרגע הם מחפשים איך למסחר את זה.

איציק: 00:28:02 קוריאה מבצעת פיילוט להנפיק רישיון נהיגה בטלפון, כמו שכמו שקונים באמצעות הטלפון וכמו שעושים כל דבר היום באמצעות הטלפון, אז הרישיון נהיגה הדיגיטלי יהיה בטלפון הנייד. יש פיילוט של חצי שנה, עוד חצי שנה אם הכל יעבור כמו שצריך, לא תצטרך להציג לשוטר את הרישיון שלך, אלא את הטלפון שלך. במקרה הזה, החליטו שגם זרים שיש להם, שחיים בקוריאה יוכלו לעשות את זה. בדרך כלל תמיד זרים מודרים מכל הטכנולוגיות החדשות האלה, כי מטבע הדברים, קוריאנים מאוד מאוד חשדניים, אבל כאן כנראה שזרים כן יוכלו להשתמש. הבעיה היחידה עם הרישיון הדיגיטלי הזה, שאי אפשר יהיה להשאיר אותו כפיקדון בקבלה כשאתה בא לבקר בכל מיני בנייני משרדים, אבל נראה, אולי ימצאו גם לזה איזשהו פתרון.

איציק: 00:28:49 חזרנו לנושא של משלוחים. התחום הזה של משלוחים ממסעדות, זה תחום שעשה ב… בעשרה חודשים הראשונים של 2021, זה הנתונים ש… שכרגע קיימים, סדר גודל של 20 מיליארד דולר. 20 מיליארד דולר משלוחים הביתה בעשרה חודשים. בהתחלה, כשהתעשייה עוד הייתה צעירה, אנחנו התעשייה ב-2020 בהשוואה ל-2017, שזה ארבע שנים בערך, צמחה פי עשרה. ובהתחלה העלות של, של המשלוח היה סדר גודל של נניח בדולרים, שני דולר. היום המחיר שלו כפול ואפילו יותר. ויש כל מיני המצאות קוריאניות כמו משלוח… אם אתה רוצה שהמשלוח יגיע רק אליך בלי לעבור בעוד כמה מקומות לחלק את הפיצות, אלא יגיע ישירות אליך, יש גם תעריף לזה. תעשייה מאוד מאוד משוכללת, עם גם הרבה עסקאות שנעשו בחברות הבולטות של המשלוחים. הצרכנים הקוריאניים כבר מגלים חוסר סובלנות לדמי המשלוח המופקעים וכבר עכשיו אנחנו רואים המון המון פתרונות חליפיים, כמו למשל כמה שכנים שמתאגדים ביחד ומרכזים את המשלוחים שלהם ביחד. כל מיני אנשים שעושים חשבונות, אולי להביא את המשלוחים בדרך הביתה מהעבודה, ובכלל זה נראה כמו איזה התחלה של מחאה חברתית. בואו נראה אם הם יגיעו לרמת הפסטה שלנו. נדווח על זה בהמשך.

איציק: 00:30:21 קוריאנים, כמו שאתם יודעים, מאוד מאוד אוהבים מותגים. המותג המוביל ב… במותגיות בקוריאה זה לואי ויטון. פעם, אני חושב, ראיתי סטטיסטיקה ש-40% מהמכירות של לואי ויטון בעולם מתבצעות בקוריאה, והסיבה העיקרית הייתה מכיוון שהמון המון סוחרים סינים קונים את התיקים ואת הסחורה של לואי ויטון בסיאול, ומבריחים את זה לסין. בשנים האחרונות מאז שהתחיל החרם הסיני על קוריאה, כמות ה… תיירים הסינים שהגיעה בשיא לסדר גודל של שישה, שבעה מיליון תיירים בשנה, כמות התיירים הסינים ירדה לכמעט אפס. היום רק מותר לתיירים בודדים ולא לקבוצות. קבוצה סינית זה 6,000 אנשים שמגיעים ביחד.

איציק: 00:31:22 בעקבות המשבר בתיירות מסין, לואי ויטון החליטה שהיא סוגרת את כל חנויות הדיוטי פרי שלה בקוריאה. כמובן שהחנויות שנמצאות, שהם לא חנויות דיוטי פרי, ישארו כי הם משרתות בעיקר את הקהל הקוריאני.

איציק: 00:31:36 תופעה קוריאנית. בקוריאה יש הרבה בתי קפה שב… שהם בתי קפה ממותגים שבתוך הבית קפה יש חיות שניתן ללטף, שבשעה שהאמא שותה קפה, אז הילדים מלטפים כלבים, חתולים, ארנבונים, שפנים, וזה סבבה. אבל כשכמובן הקריאטיביות הקוריאנית מתחילה לעבוד, אז יש לנו בתי קפה של חיות בר, כמו דביבונים, נחשים, סוריקטות. יש בערך 200 ומשהו בתי קפה כאלה של חיות בר. ואז כמובן עולה השאלה של צער בעלי חיים, איך מגנים על בעלי החיים ב… בבתי הקפה האלה. ובקרוב יהיה חוק חדש שאוסר על הפעלת בתי הקפה האלה, הם ייסגרו, וכל החיות יצטרכו להיסף למקלטים מוגנים. ל… סליחה, למקלטים מוגנים. מי שלא הספיק, יסתפק ב… בקפה חתול או ארנבונים.

איציק: 00:32:41 תמיד אנחנו היינו צוחקים על הקוריאנים שהם מדינה מושחתת, במיוחד כשהגרתי בקוריאה. כל פעם אמרתי להם, תראו מה זה, אצלנו בארץ, אין כאלה דברים. אנחנו, יש מדד שנקרא "מדד השחיתות" של גוף שנקרא "טרנספרנסי אינטרנשיונל". והמדד הזה מודד, כלומר, רמת השחיתות ב-180 מדינות בעולם. בדרך כלל למעלה למעלה יופיעו מדינות צפון אירופה, פינלנד וכדומה. וככל שהמדד יורד, אז המדינה היא יותר מושחתת. וישראל הדרדרה עד למקום ה-36 השנה, וקוריאה הולכת ומשתפרת, והיא דורגה במקום ה-32. אז יש משהו אחד פחות שאנחנו יכולים לצחוק על הקוריאנים, והם יכולים לגחך עלינו.

איציק: 00:33:35 יש הרבה אנשים שחושבים שבקוריאה אין הרבה גניבות ואין הרבה מעילות. זה מאוד נכון בגניבות קטנות. כלומר, אם אתה תשאיר את הטלפון שלך בבית קפה על המדרכה, אתה יכול לחזור אחרי שעתיים ולקחת אותו מאותו מקום. אבל בגניבות גדולות, יש לקוריאנים יכולות מדהימות. פעם אני אספר מניסיון האישי שלי בתחום הזה.

איציק: 00:34:04 יש חברת שתלים לשיניים שהיא מאוד מאוד מפורסמת בקוריאה, שנקראת אוסטם.

איציק: 00:34:10 ומנהל ההשקעות בחברה הזאת, מעל בכספי החברה בסך של 157 מיליון דולר.

איציק: 00:34:18 הוא מחק את רוב ההון העצמי של החברה, וגם זכה בתואר "המעילה הגדולה ביותר בקוריאה בחברה בורסאית".

איציק: 00:34:28 אז הנה דוגמה אחת, ויש עוד סיפורים בסדרי גודל הגדולים האלה, במקומות אחרים בקוריאה.

איציק: 00:34:36 LG הציגה בתערוכה רכב קונספט אוטונומי, בשם "אומניפוד", שזה בעצם רכב אוטונומי שהוא מהווה פלטפורמה לבית על גלגלים. זה בעצם בית שנוסע לבד לבדו, מצויד בכל המכשירים החשמליים של LG, ומערכות לרכב גם כן מתוצרת… מתוצרת LG. LG גם מתחרה בסמסונג בכל המערכות האלקטרוניות לרכב.

איציק: 00:35:05 הם כמובן, עם שירות של קונסיירז', שזה איזושהי דמות וירטואלית שנותנת לך המלצות, ויש טכנולוגיות מטאברס מפה עד הודעה חדשה. וככה הם גם הצליחו להכניס את עצמם לתחום של… להכניס את כל המכשירי חשמל שלהם לתחום הרכב, ולהציג איזשהו קונספט חדשני.

איציק: 00:35:31 החברה, LG, הפכה ב-2021 לחברת, הגדולה בעולם למוצרים לבית, או מוצרים לבנים, והיא עקפה את מספר אחת המסורתית שזה ווירלפול האמריקאית. מדברים בעיקר על מוצרים… המוצרים הלבנים בבית, למטבח, ומזגנים. זה חטיבה ב… ב-LG, שנקראת Home and Air Conditions.

איציק: 00:35:56 אחרי שקוריאנים הפכו למדינה עם שיעור הילודה הנמוך ביותר בעולם ב-2020, שיעור הילודה בקוריאה הוא 0.83-0.84, זה הנמוך בעולם. ישראל היא עם שיעור ילודה של מעל שלוש. אז עכשיו הקוריאנים מתחילים להתעורר ומנסים לפתות את ההורים ללדת, ואיך אפשר לפתות בקוריאה? לתת עוד קצת מזומנים. אז יש היום מענק חדש, יש המון תוכניות שמעניקות הטבות במזומן ובשווה מזומן להורים. כרגע מענק נוסף, מענק של בערך 1,600 דולר למי שתלד ילד ב-2022. יש… קוריאה נמצאת במערכת בחירות. אז אחד המועמדים לנשיאות מציע להגדיל את המענק ל-12,000. בדרך כלל, כל ה… ברבורי בחירות האלה בקוריאה צריכים לפרוע את הצ'קים האלה. אי אפשר לקשקש בבחירות ואחרי זה להתעלם. זה, זה לא, זה לא פטנט שעובד בקוריאה, זה עובד בתל אביב.

איציק: 00:36:58 גם עיריית סיאול החליטה להעניק סדר גודל של 200 ומשהו דולר לכל ילד בבית הספר היסודי. כלומר, יקבל את זה כל ילד שנכנס לכיתה א', כיתה ב', כיתה ג' וכולי וכולי. גם זרים דרך אגב. ובמקביל הם החליטו להוריד את מספר התלמידים בכל כיתה בהדרגה ל-20 ומשהו תלמידים. עכשיו, זה קלה קלות, מכיוון שאין מספיק תלמידים בקוריאה. בשנות ה-70, קחו רק סדרי גודל, לפני 40 שנה, 50 שנה, נולדו בקוריאה בערך מיליון תינוקות בשנה. שנה שעברה נולדו הרבה פחות מ-250,000. אז יש הרבה מקום בכיתות.

איציק: 00:37:36 נדבר קצת על עסקאות והשקעות בולטות. ישנם שתי עסקאות ענק שהקוריאנים רקחו כדי להציל חברות שלהם מקריסה. יש בנק קוריאני בבעלות ממלכתית שנקרא KDB, Korea Development Bank. הבנק הזה זה הפח זבל של הכלכלה הקוריאנית. יש לו כמובן כסף ממלכתי, הוא לוקח את הכסף הזה ומשקיע אותו בחברות שנמצאות לפני קריסה, ואחר כך מנסה להציל אותם בצורה כזאת או אחרת. הבנק הזה רקח שתי עסקאות לפני שנתיים בערך. אחת זה מיזוג של המספנות של דיו ושל יונדאי. זה שניים משלוש המספנות הגדולות של קוריאה, וככה באמצעות זה הוא יכל להציל את דיו, שהייתה על סף נפילה, וביחד הוא היה מייצר את המספנה הגדולה בעולם.

איציק: 00:38:35 העסקה השנייה הייתה מיזוג של קוריאן אייר עם אסיאנה, כדי שאסיאנה הייתה, הפכה להיות חברה ב… קשיים ובחדלת פירעון. גם קוריאן אייר לא חסר לה, והם לקחו את המיזוג של שתי שתי החברות האלה. זה שתי חברות התעופה הסדירות הגדולות היחידות של קוריאה בעצם, חוץ מה-low-costs. עסקאות בסדר גודל כאלה חייבות לעבור אישור של מוסדות בינלאומיים. כל… למשל באירופה, המוסדות האנטי, אנטי… מה שמה שנקרא אצלנו, הממונה על הגבלים העסקיים האירופאי, וכנ"ל בארצות הברית, בסין. העסקאות האלה היו צריכות לעבור אישורים. הממונה על האיחוד על הנושא הזה באיחוד האירופאי, לא אישר את המיזוג של יונדאי ודיו. וזה בעצם החזיר חזרה את דיו לידיים של הממשלה. והקוריאנים יצטרכו לראות מה הם עושים עם החברה. הם צריכים למכור אותה באיזשהו שלב, כי העסק, עסקת המיזוג התפוצצה. עכשיו כולם בלחץ שהאירופאים יאשרו את המיזוג של קוריאן אייר ואסיאנה, כדי ששוב פעם החברות האלה לא יתפצלו ויחזרו חזרה לקשיים שהם נמצאים בהם.

איציק: 00:39:55 אם אתם זוכרים, החברה המובילה בקוריאה בתחום של סוללות לרכב היא חברה בשם LG Energy Solutions, שפוצלה לפני שנה מ-LG Chem. היה, הייתה הנפקה שהחברה הזאת הייתה צריכה לעשות, זה הכריזו על זה מאז הפיצול, והחודש היא באמת עשתה את ההנפקה. היא גייסה 11 מיליארד דולר, לפי שווי של כ-60 מיליארד דולר. וכך הפכה להיות החברה השלישית בגודלה בבורסה של סיאול, אחרי סמסונג אלקטרוניקס ו… ו-SK הייניקס.

איציק: 00:40:28 יונדאי רכב בוחנת פיתוח של סוללה חשמלית חדשנית לרכב. זו סוללה שתהיה הרבה יותר יעילה מהסוללה הסוללות הקיימות של ליתיום-איון. ולצורך זה היא חברה לחברת מחשוב קוונטי אמריקאית בשם IONQ.

איציק: 00:40:47 זה מאוד מאוד מעניין כי עולם האנרגיה לרכב התפצל עד היום לשתיים. כל העולם, גם בקוריאה, הלך יחד עם סוללות חשמליות ועם אנרגיית חשמל. ויונדאי חרטה על דגלה את האנרגיה המימנית והשקיעה בזה המון המון משאבים כדי להוביל את התחום הזה של אנרגיית מימן לרכב. העובדה שיונדאי מתעסקת היום בפיתוח של סוללה חשמלית, זה מאותת על שינוי מאוד מאוד מהותי ב… באסטרטגיה שלה.

איציק: 00:41:26 יש בקוריאה באזוורד חדש שנקרא מטאברס. מאז שצוקרברג החליף את השם של פייסבוק למטא, הקוריאנים גילו את הבאזוורד הזה וכולם עסוקים באובססיביות, להחליף את ה… אתרים שלהם. כל אחד, כל אתר קוריאני שמכבד את עצמו חייב להכניס את המילה "מטאברס" לתוך ההומפייג' שלהם, הרבה חברות מכינות תוכניות למטאברס, בין אם זה קשור לתעשייה שלהם, בין אם זה לא קשור. עיריית סיאול הכריזה שהיא עיר המטאברס. בקיצור, חגיגת מטאברס, ו… וזה קורה כל פעם שיש איזה באזוורד חדש. מי שסכן מכל הסיפור הזה זה ה-AI, שהיה הבאזוורד האחרון שהיה על כל האתרים של כולם.

איציק: 00:42:14 בכל מקרה, תוכנית ממשלתית קוריאנית הציבה יעד להפוך לשוק המטאברס החמישי בעולם, הם הגדירו יעד של 220 חברות פעילות ומוכרות, ו-40,000 מומחים בתעשייה. בקיצור, מנסים catch up עם העולם ולהוביל תעשיות חדשות. בוא נראה אם זה ילך להם או לא.

איציק: 00:42:33 עד כאן להיום. תודה רבה על ההקשבה. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט הקוריאנים לאפליקציית הפודקאסטים שלכם. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים באתר של קבוצת יונקו ולקבל את הירחון אחת לחודש לתיבת המייל שלכם. המייל שלי, [email protected], שזה IY, בשביל איציק יונה, שטרודל YONACO.com. אני זמין עבורכם לכל מה שמסובך וקשור בקוריאה. תודה רבה לדן קריבולוטי, יועץ בכיר ביונאקו בישראל על התמיכה בעריכה ובביצוע הטכני של הפודקאסט, ולצוות שלנו בסיאול, שתורם לנו כל כך הרבה אינסייטים כל הזמן על המתרחש בקוריאה. אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש פברואר 2022.