מאחורי תעשיית הקיי-פופ הזוהרת והחדשנות הטכנולוגית, לחברה הקוריאנית יש גם צדדים אפלים ומורכבים. בפרק 19 של הפודקאסט "הקוריאנים", איציק יונה לוקח אותנו למסע אל תוך המקומות שפחות מדברים עליהם: הלחץ החברתי שמוביל לפשעי דייטים אלימים, "מחלת" המצלמות הנסתרות בשירותים הציבוריים, והסיפורים שממחישים את קוריאה כ"סיר לחץ".

לצד זאת, נדבר על המעבר של קוריאה לחיים לצד הקורונה, על גל הרכישות חסר התקדים של חברות קוריאניות בשווקים מערביים, ועל העסקאות במיליארדים שממצבות אותה כשחקנית גלובלית מובילה. זהו פרק החושף את הניגודים המרתקים שהופכים את קוריאה למקום כה ייחודי.

עיקרי הדברים:

• כיצד נראים החיים בקוריאה אחרי המעבר למודל "חיים לצד הקורונה".
• התופעה המטרידה של "פשעי דייטים" והחקיקה החדשה שמנסה להתמודד איתה.
• "מחלת המצלמות הנסתרות": מדוע קוריאנים רבים חוששים להיכנס לשירותים ציבוריים?
• סיפורה של יצרנית הרכב סאנגיונג – מענקית תעשייתית לחברה על סף פשיטת רגל וניסיונות ההצלה שלה.
• ההשקעות האדירות של תאגידי ענק קוריאנים בחברות טכנולוגיה במערב.
• האם פרופסור יכול להעביר הרצאת זום מהאמבטיה? הסיפור שזעזע את האקדמיה הקוריאנית.

סיכום פרק 19 בפודקאסט ״הקוריאנים״

(00:36) פתיחה: חיים לצד קורונה ופשעים בחברה הקוריאנית

• המעבר הרשמי של קוריאה למודל "חיים לצד הקורונה".
• הצגת הנושאים האפלים של הפרק: פשעי דייטים ומצלמות נסתרות.

(02:29) קוריאה מתמודדת עם הקורונה

(02:33) הגעה לחיסון עדר והקלה במגבלות

• הסבר על תוכנית שלושת השלבים של הממשלה לחזרה לשגרה.
• הסרת מגבלות על עסקים והתקהלויות למחוסנים.
• הצגת "תו ירוק" (Vaccine Pass) כאמצעי כניסה למקומות בסיכון גבוה.

(04:14) תוכניות לעידוד הצריכה הפרטית

• הנחות, קופונים והחזרי מס לעידוד הכלכלה המקומית.

(05:07) הצד האפל של קוריאה: לחץ חברתי ופשיעה

(05:45) קוריאה כ"סיר לחץ"

• הסבר על הלחץ החברתי המתמיד והשפעתו על האוכלוסייה.
• שיעורי ההתאבדות הגבוהים כביטוי ללחץ.

(06:02) סיפורו המזעזע של קים: רצח משולש כ"פשע דייטינג"

• פירוט המקרה של צעיר שרצח את בת זוגו ומשפחתה לאחר שדחתה אותו.
• הדיון הציבורי סביב "פשעי דייטים" והענישה המקלה.
• החוק החדש שמחמיר את הענישה על עבירות מעקב (Stalking).

(09:41) "מחלת המצלמות הנסתרות"

• התופעה הנרחבת של התקנת מצלמות נסתרות בשירותים ציבוריים, חדרי מלון ומוטלים.
• הסיפור על מנהל בית הספר שהתקין מצלמות בשירותי הנשים.

(12:15) עסקאות והשקעות: קוריאה רוכשת את העולם

גל הרכישות של חברות קוריאניות

• הסבר על התיאבון הגובר של חברות קוריאניות לרכישת טכנולוגיות ונתחי שוק במערב.
• פירוט עסקאות ענק בתחומי המשחקים, הגולף, המדיה, והכימיקלים.

(19:21) ההשקעות האסטרטגיות של ממשלת קוריאה

• תוכנית להשקעת חצי מיליארד דולר בפיתוח חיסוני mRNA.
• הפיכת קוריאה למעצמת מימן עם תוכנית לתמיכה ופיתוח 30 חברות גלובליות בתחום.

(21:22) רק בקוריאה: סיפורים קצרים מהשטח

הפרופסור והאמבטיה

• סיפורו של פרופסור באוניברסיטה יוקרתית שנתפס מעביר הרצאת זום מהאמבטיה שלו.

שוק הנדל"ן בסיאול מתקרר

• ירידה בביקוש לדירות בעקבות מגבלות על משכנתאות.

שיגור הטיל הקוריאני לחלל

• ההצלחה החלקית של שיגור הטיל והמשמעות לגאווה הלאומית.

תעשיית השבבים: סמסונג בשיא, יונדאי וקיה בבעיה

• הרווחים האדירים של סמסונג מהביקוש לשבבים.
• הפגיעה בייצור הרכב עקב המחסור בשבבים.

סיטיבנק יוצאת מקוריאה

• סגירת הפעילות הקמעונאית של סיטיבנק בעקבות התחרות עם בנקי האינטרנט.

תמלול מלא של הפרק

איציק: 00:00:09 שלום לכולם וברוכים הבאים לפודקאסט הקוריאנים על אנשים ועסקים בקוריאה לחודש נובמבר 2021.

איציק: 00:00:16 אני איציק יונה.

איציק: 00:00:17 נסכם את ענייני השעה בעסקים ובכלכלה בקוריאה. את תמצית העניינים תוכלו לקרוא בירחון קוריאה לעסקים שמפיקה קבוצת יונקו, המומחים לעסקים בקוריאה.

איציק: 00:00:28 תודה לכל מי שהקשיב לפודקאסט אוקטובר שלנו, ששבר את שיאי ההשמעה שלנו עד היום.

איציק: 00:00:36 החודש עומד בסימן המעבר של קוריאה לחיים לצד קורונה.

איציק: 00:00:41 נספר גם על פשעי הדייטים בקורונה, וגם פינה חדשה עם סיפורים שאפשר למצוא רק בקוריאה, והכותרת שלה הוא "רק בקוריאה". במסגרת הפינה הזאת, נזכיר שקוריאה היא השוק השביעי בעולם למותגי יוקרה.

איציק: 00:00:57 השנה המכירות של מותגי יוקרה בקוריאה צפויות להסתכם ב-12.5 מיליארד דולר, ועוד בערך 6 מיליארד דולר בסחר של יד שנייה.

איציק: 00:01:08 אחת התופעות המוזרות, לפחות לאנשים כמונו, ישראלים, שמגיעים לקוריאה, זה לראות אנשים שעומדים החל משעות הבוקר המוקדמות, בתורים ארוכים עם מטריות בידיים, לפני חנויות של שנל, לואי ויטון, גוצ'י ושאר חבריהם. וכאשר נפתחות הדלתות, כולם שועטים פנימה על מנת להשיג איזה פריט, איזה תיק או איזה קשקוש שהם רוצים באלפי דולרים.

איציק: 00:01:39 לאחר שעליות מחירים שהפירמה שנל הסמה על המוצרים שלה בקוריאה במטרה לצמצם את התורים האינסופיים האלה, ראו שזה לא עוזר, אז החליטו בשנל קוריאה לעשות מעשה. הם פשוט הגבילו את מספר התיקים מהמודלים המבוקשים שכל אחד יכול לקנות. כל אחד או אחת, זה בדרך כלל אחת או איזה אחד שהאחת שלחה אותו. כל אחד כזה יכול לקנות רק תיק אחד מהמודלים המבוקשים, פעם אחת בשנה. זה הולך לפי תעודת זהות, והם מקווים שאם הקפצת המחירים שלוש פעמים בשנה לא מצמצמת, לא מצמצם את התורים, אז אולי זה יגרום לתורים להצטמצם. אז בהצלחה לכל הקונים והקונות.

איציק: 00:02:29 בחודש בסוף חודש אוקטובר, דרום קוריאה הגיעה לרף 70% של מחוסנים בשני חיסונים, או עם חיסון אחד אם זה חיסון שצריך רק פעם אחת. וזה בעצם הרף שהקוריאנים הגדירו אותו כחיסון עדר. זה אומר, זה הרף שממנו מתחילים להפעיל תוכנית של חזרה לחיים לצד הקורונה. את האמת שלקוריאה זה לקח פי ארבע ממדינות אחרות להגיע ל-70%. מהרבה סיבות, גם תכנוניות וגם תרבותיות שאפשר להיכנס אליהם בהזדמנויות אחרות.

איציק: 00:03:09 התוכנית הזאת של חזרה לחיים החלה בראשון בנובמבר ותימשך למעשה במספר פעימות עד לסוף ינואר. זה בערך 18 שבועות. אז יוסרו כל המגבלות של הקורונה, כלומר בסוף ינואר, ב-24 בינואר, קוריאה, אם היא תעמוד בתוכנית שלה, כל המגבלות שקשורות בקורונה יוסרו.

איציק: 00:03:31 בשלב הראשון הותירו התכנסות פרטית של עשרה אנשים, מה שעד היום היה מוגבל לארבעה אנשים. הותרו חתונות ואירועים וכולי וכולי. עסקים הותרו לעבוד 24 שעות ביממה, למעט עסקים בסיכון גבוה כמו מועדוני קריוקי, ברים וכולי. בחלק מהמקומות האלה שמוגדרים בסיכון גבוה, צריך להגיע עם בדיקות שליליות. ובשאר המקומות העסקים פתוחים כרגיל, ברוב המקומות לא צריך להציג תו ירוק.

איציק: 00:04:06 בתי הספר יחזרו לשגרה מהשבוע השלישי של נובמבר. האוניברסיטאות מתחילת נובמבר כבר פועלות כסדרן. הקלות בתיירות, שזה בעצם מה שמעניין אותנו כאנשי עסקים, יופעלו כנראה רק מאמצע דצמבר, ועדיין לא זה לא פורסם באופן רשמי. כרגע רק אנשי עסקים יכולים להגיע לקוריאה וגם זה עם פרוצדורה מאוד מסובכת ועם צורך בבידוד, למעט אם קיבלת אישור מיוחד לפטור מבידוד.

איציק: 00:04:36 בצד התוכנית הזאת, הממשלה השיקה תוכנית לעידוד הצריכה. יש הנחות על מלונות, על צריכה של מוצרי צריכה, על מסעדות. יש החזרים למי שמשתמש בכרטיסי אשראי, יש קופונים, יש פסטיבל שלם, רק תאכלו, תקנו, תבלו, וכל זה במטרה להניע מחדש את גלגלי המשק. מי שסבל הכי הרבה במהלך הקורונה זה בעצם העסקים הקטנים והבינוניים, שנשארו מאחור, כשכל המשק בעצם חזר חזרה לצמיחה ולעסקים.

איציק: 00:05:08 כרגע כולם רק מקווים שהעלייה במדדים לא תהרוס את כל התוכניות, כמו הדבקות מיותרות. הפחד הראשון היה מהתוצאה של חגיגות ההלווין, שהביאו המוני אדם למוקדי בילוי בסיאול, בעיקר שכונת איטאוון, והקוריאנים עוקבים לראות שזה לא גרם להתפרצות.

איציק: 00:05:32 דרך אגב, כל ההלווין נחגג כשהתחפושת המובילה בקרב המתחפשים הייתה התחפושת של משחק הדיונן. ובקוריאה גם רוב ההפגנות שמתקיימות היום בקוריאה הם הפגנות שהמפגינים לבושים במדים של משחק הדיונן. אז זה מה שנקרא הפך להיות בגדים של הפגנות, מאוד מעניין אבל מאוד צפוי.

איציק: 00:06:02 החודש קרה מקרה מצער לפרופסור באוניברסיטת הניאנג בקוריאה. הפרופסור היה באמצע הרצאה בזום, ולפתע נדלקה המצלמה שלו, וכל הסטודנטים שלו והסטודנטיות ראו אותו שהוא רוחץ להנאתו בתוך האמבטיה שלו בבית. והוא כמובן מיהר לכבות את המצלמה, ורק אחר כך הסטודנטים נזכרו שגם בהרצאות הקודמות היה רעש מוזר מאוד שנשמע כמו רעש של זרימת המים לכל ההרצאה. הוא כמובן הסביר שהוא קיבל חיסון שני והוא היה צריך להוריד את החום, וכאלה תירוצים. לא נראה לי שהם קנו את התירוץ.

איציק: 00:06:44 חזרה לעסקים. בתחילת השנה, אנחנו הסתובבנו עם לקוח מצפון אמריקה, לחפש מקום למפעל שלו בקוריאה. ולקחו אותנו מפרובינציה שנקראת ג'ונבוק בדרום מהמדינה, לסייר באזורי תעשייה במקומות שהם מאוד מאוד רצו שאנחנו נקים שם את המפעל.

איציק: 00:07:08 מה אני אגיד לכם, אני לא ראיתי ערי רפאים כאלה כבר הרבה מאוד שנים, זה ממש נראה כמו בסרטים. וכל הערים האלה בעצם אוכלסו בעבר על ידי מפעלים של חברת סאנגיונג הקוריאנית. זו יצרנית הרכב החמישית בגודלה בקוריאה, בעצם בקוריאה יש חמישה יצרני רכב, וזאת החמישית שבהם. החברה הזאת פעם הייתה חברה למופת, אבל היא התדרדרה בשנים האחרונות והגיעה בעצם לידיים של בית המשפט, שהחליט למכור אותה במכרז. החברה בת 70, עם היקף מכירות, זה לא איזה עסק קטן, היקף מכירות השנתי שלה עמד בשנה האחרונה על בערך 100,000 מכוניות. זה לא הרבה במונחים של שוק הרכב, והמחזור העסקי שלה שנה שעברה עמד על 2.5 מיליארד דולר.

איציק: 00:08:00 אז מה שקרה, קונסורציום בראשות חברה בשם אדיסון מוטור, שזו חברה, זה בעצם סוג של סטארט-אפ קוריאני, קנה את השליטה בסאנגיונג מידי בית המשפט. אדיסון היא יצרנית של אוטובוסים ומשאיות חשמליים, ואם תפתחו את עמוד הבית שלה, כתוב שמה "אנחנו עוד נעקוף את טסלה". היושב ראש שלה, מיסטר קאנג, כבר זכה בקוריאה לכינוי "אילון מאסק הקוריאני". בוא נראה אם באמת הוא מצליח לשקם את סאנגיונג ולקחת אותה קדימה. ההיגיון האסטרטגי מאוד ברור. הם מקבלים מערכת מוכנה לייצור כלי רכב, עם כל המערכות שתומכות, עם מערכת ייצור, עם רישיונות, עם מערכת שיווק, במחיר יחסית מחיר מציאה של בערך 850 מיליון דולר. יקח, הם צריכים להוסיף על זה עוד בערך 700 מיליון דולר שהם יגייסו, אבל בהחלט זה התחלה טובה בשביל לבנות מותג בינלאומי. החברה תהפוך כנראה למותג של רכב חשמלי. מי שירדה לו אבן מהלב הם כמובן העובדים, אלפי העובדים של החברה, שפחדו כל רגע שהם הולכים הביתה. הרבה גורמי ממשל שלא יצטרכו לדאוג מה הם יעשו עם כל העובדים שמסתובבים להם בין הרגליים ומתלוננים שאין תעסוקה. גם הבעלים שלהם, חברה הודית בשם מהינדרה אנד מהינדרה, אני מקווה שאני הוגה את זה נכון, שהזה כבר הפך להם לנטל. וגם דעת הקהל בקוריאה תשמח לראות שההודים לא שולטים ביצרנית רכב קוריאנית. זה היה די לצנינים בעיניים קוריאניות.

איציק: 00:09:42 החודש קרה אירוע מרגש בעיר ווסונג, שמדרום, מדרום מערב לסיאול. חברת קורפלו הישראלית, מגדל אתל קרמל, שמספקת פתרונות ליצרני ציוד מתעשיית השבבים ומסכים השטוחים, פתחה את המטה הקוריאני החדש שלה, על ידי בטקס של קביעת מזוזה, שבו השתתף הנציג מישראל והמנכ"ל הקוריאני. תסתכלו באינטרנט, תראו את הטקס, שהם עשו שניהם. את האמת, מרגש, לא קורה הרבה כאלה קביעת מזוזה בקוריאה. צריך לזכור שתעשיית השבבים הקוריאנית נמצאת בשיא של השקעות של כל הזמנים, וספקים שיש להם את החושים הנכונים מבינים שהם צריכים להיות ליד הלקוחות שלהם. רק נזכיר שהחברה היא לקוחות של קבוצת יונקו, כדי שנהיה בגילוי נאות.

איציק: 00:10:34 קצת סיפורים בקצרה על קוריאה. קודם כל צריך לשים לב שעם המעבר שלנו לשעון חורף, פער השעות בין ישראל וקוריאה הפך להיות בין שבע שעות, שהוא כבר פער שעות מאוד משמעותי. בדרך כלל בקיץ זה שש שעות.

איציק: 00:10:50 משפחת לי ששולטת בסמסונג נאלצה לאחרונה למכור מניות של חברות בקבוצת סמסונג בשווי של בערך 1.7 מיליארד דולר. הם פשוט צריכים לשלם את מס הירושה שהוטל עליהם עם מותו של אביהם, שהיה יושב ראש הקודם של סמסונג. סך הכל המס ירושה הוא בערך 8.5 מיליארד דולר, והם משלמים אותו על פני חמש שנים, אבל גם אנשים כאלה עשירים אין להם כאלה מיליארדים במזומן. אז הם היו צריכים לממש מניות של סמסונג. לא צריך לרחם עליהם, אבל שלא ידעו צער.

איציק: 00:11:24 בתחום הדיור, לראשונה מזה מספר שנים, הביקוש לדירות בסיאול ובסביבה הקרובה שלה יורד, וגם המחירים, אומנם לא ירידות משמעותיות, אבל בקוריאה, בסביבת מחיר שעולה כל הזמן לדירות, זה בהחלט סיבה לציין. הסיבה העיקרית של הבלימה הזאת בעלייה של המחירים זה פשוט מגבלות על משכנתאות. כי ברגע שאתה סוגר להם לאנשים את האפשרות לקחת הלוואות על מנת לקנות בתים, אתה בעצם עוצר את כל השוק. איפה כן ממשיכות לעלות, ממשיכים לעלות המחירים? במקומות שאף אחד לא לוקח הלוואה, שיש להם מספיק כסף כדי לקנות את כל הדירות הכי יקרות שיש. שזה בשכונות בשכונות היוקרה של סיאול, ששם המחירים כמובן ממשיכים לעלות.

איציק: 00:12:15 החודש שיגרו בקוריאה טיל לחלל שפותח בקוריאה בעלות של 1.6 מיליארד דולר. זה חלק מהגאווה הלאומית. הטיל היה אמור להגיע לחלל ולהציב שם לווין דמה. הוא הצליח רק חלק מהמשימה, הוא הצליח להגיע לגובה שנדרש, אבל לא הצליח לשים את הלוויין במסלול. הם ימשיכו, בסוף הם יגיעו. זה מטרה לאומית, ובקוריאה בדרך כלל בסוף מגיעים גם אם נכשלים בדרך.

איציק: 00:12:46 תעשיית השבבים יש לה שתי פנים, שני פנים, פן אחד שהוא צד אחד שהוא מאיר פנים וצד אחד שהוא פחות, תלוי מאיפה מסתכלים. סמסונג הציגה ברבעון השלישי הכנסות שיא של 63 מיליארד דולר לריבעון, ורווח נקי של 13 מיליארד. זה התוצאות הטובות ביותר מאז 2018. והמקור שלהם הוא בעיקר ממגזר השבבים. בצד השני אנחנו רואים שחברות, שבגלל שיש ביקוש כזה גוהה לשבבים, יש פגיעה באספקה של השבבים לתעשיית הרכב ובכלל במשלוחי רכב. היצרנית המובילה בקוריאה, יצרנית הרכב המובילה בקוריאה, יונדאי-קיה, השביטה השנה מפעלים כבר כמה פעמים בגלל חוסר, בגלל בעיה באספקת שבבים, והם עדיין לא אופטימיים בקשר לעניין הזה בהמשך השנה ובתחילת 2022. בכל מקרה, הם הציגו רווח של 1.1 מיליארד דולר ברבעון, שזה טיפה פחות מהתחזיות, אבל עדיין לא רע. צריך לראות מתי המשבר הזה מסתיים, כי זה ישפיע על הפעילות בכל העולם וגם אצלנו בתחום הרכב.

איציק: 00:13:55 סיטיבנק תסגור את פעילות הבנקאות הקמעונאית שלה בקוריאה, את כל הסניפים בעצם שמשרתים לקוחות. הם ניסו לחפש קונים, אבל מסתבר שבימינו אין כבר קונים לבנקאות קמעונאית בסניפים פיזיים. זה אומנם חלק ממהלך גלובלי של הפירמה, אבל בקוריאה יש לזה בהחלט דחיפה באמצעות הבנקים, בנקי האינטרנט הקוריאניים, שהושקו בשנים האחרונות, שניים מהם כבר פועלים במלוא המרץ, והשלישי נמצא בהקמה. הם בהחלט לוקחים נתחי שוק לא קטנים מהבנקים המסורתיים.

איציק: 00:14:36 מספר התאונות של כלכנתים חשמליים בסיאול עלה פי שלושה בין 2018 ל-2020, והסתכם ב-192 תאונות בשנת 2020. בישראל מספר התושבים אפילו קטן מזה של סיאול, ושנה שעברה היו אצלנו 650 תאונות של כלכנתים. זה בעניין הפרופורציות.

איציק: 00:15:00 89 ערים או מחוזות בקוריאה הוגדרו כאזורים בסכנת הכחדה. הרקע הוא המיעוט על ילדות שממשיך לשבור שיאים כל פעם מחדש בקוריאה. בסטטיסטיקה האחרונה, באחד החודשים האחרונים, אוגוסט או ספטמבר, מספר הלידות בקוריאה עמד על 22,000. שזה פשוט, זה קצב שנתי של בערך 240-250 אלף לידות. לפני 18 שנה היו בקוריאה 600,000 תינוקות, 600,000 לידות. וכמובן, יחד עם זה יש הגירה מסיבית של נוער לערים הגדולות, מה שמשאירים הרבה מקומות בערי הספר חצי נטושים, עם הרבה אנשים חקלאים, זקנים, פנסיונרים. בעיה אמיתית, שאני לא, הם לא מצליחים לראות איך פותרים אותה.

איציק: 00:15:54 מנהל בית ספר יסודי בעיר אניאנג שמדרום לסיאול, הזעיק יום אחד את המשטרה ולאחר שאחד המורים גילה מצלמות נסתרות זעירות בשירותים של אנשים בבית הספר. צריך להזכיר שהקטע הזה של מצלמות בשירותים, זה מחלה קוריאנית בשנים האחרונות. יש אנשים שפשוט עובדים בזה. הם נכנסים לשירותים ציבוריים, שמים כל מיני מצלמות נסתרות, ואחר כך מוכרים את התכנים לכל מיני אתרים בינלאומיים, בקיצור, עושים מזה כנראה כסף. זה לא רק בשירותים ציבוריים, זה גם בחדרי מלון, בחדרים של מוטלים. כבר תפסו כמה רשתות שזה היה העבודה שלהם, להתקין מצלמות ולערוך את התכנים ולמכור אותם מחוץ לקוריאה. אז נשים קוריאניות שנכנסות לשירותים, בדרך כלל נשים נכנסות, הם קודם כל בודקות את הניקיון של השירותים, אז זה לא משנה, בקוריאה בדרך כלל השירותים נקיים בלי עין הרע, אבל החרדה הזאת שיש שם מצלמות שמצלמות אותך נמצאת אצל אצל כולם, אצל נשים בעיקר. חקירה שקיימה המשטרה העלתה שבעצם המנהל הוא זה שהטמין את המצלמות. אז זה דברים שקורים בקוריאה.

איציק: 00:17:15 בפרק ההשקעות והעסקאות, נעשה, אנחנו רואים שיש איזה תכונה מאוד מאוד משמעותית בשנה האחרונה, קוריאנים מגבירים את קצב המיזוגים והרכישות שלהם. ואם פעם היינו רואים אותם קונים חברות בינוניות, אולי קצת גדולות, אבל באזור אסיה או מזרח אסיה או סין, השנה הם פשוט נועזים יותר ורעבים יותר. כולם מחפשים מנועי צמיחה, כולם מחפשים טכנולוגיות, כולם מחפשים נתחי שוק, ונוכחות בשווקים מערביים. פעם רכישה של חברה בשווקים מערביים היה אירוע סנסציוני, שהיה צריך לדווח עליו בעיתונים. היום זה פשוט עניין של, זה קורה עסקאות גדולות קורות חדשות לבקרים. רק נציין את העסקאות הגדולות השנה, יש את נטמרבל, שזה ענקית משחקים קוריאנית, שקנתה חברה מהונג קונג שיש לה פלטפורמה לקז'ואל גמבלינג, בתמורת 2.1 מיליארד דולר. חברת ציוד גולף אמריקאית, טיילור מייד גולף, נרכשה על ידי קרן קוריאנית תמורת 1.7 מיליארד דולר. החברה הזאת הם הספונסרים של טייגר וודס, ככה שבשביל שתבינו על מה אנחנו מדברים. החברה שמחזיקה בלהקת BTS, שזה הלהקה הקוריאנית הכי מצליחה בשנים האחרונות, רכשה את פירמת המדיה האמריקאית איתקה, שעומדת מאחורי ג'סטין ביבר, אריאנה גרנדה, בכמיליארד דולר. חברת כימיקלים אמריקאית נרכשה על ידי DL כימיקלים תמורת 1.7 מיליארד דולר. חברת הרובוטים בוסטון דיינמיקס נרכשה על ידי יונדאי תמורת 850 מיליון דולר, וכולי וכולי. אנחנו רואים בהחלט שינוי מגמה והגדלת התיאבון. יש הרבה מאוד כסף בקוריאה, הרבה מאוד כסף בקוריאה.

איציק: 00:19:22 ממשלת קוריאה החליטה להשקיע בערך חצי מיליארד דולר בשביל לתמוך בפיתוח של חיסונים לקורונה על בסיס טכנולוגית mRNA. היעד הוא להגיע לחיסון תוך שנתיים. הם יודעים שהם יצטרכו לקנות טכנולוגיות מבחוץ, אז מי שיש לו טכנולוגית חיסון מוזמן להגיע לקוריאה בעניין הזה. בינתיים, בשביל להראות שמתחיל משהו, מודרנה נתנה לסמסונג ביולוגיקס פרויקט לארוז עבורה 2 מיליארד חיסונים. בקוריאה כמובן שיווקו את זה כאילו החברה חצי יצרה, אבל בעצם הם קיבלו את החומר, הם פשוט רק יצרו את האריזות עבור מודרנה. זה נדמה לי 2.4 מיליארד חיסונים.

איציק: 00:20:05 ממשלת קוריאה עובדת כל הזמן בשביל לתמוך ולקדם את תעשיות העתיד. באחת מהתעשיות האלה זה תעשיית הדלק המימני. והפעם יש כבר תוכנית לתמוך בתעשייה הזאת עם יעד של בניית, הממשלה רוצה לבנות 30 חברות גלובליות בתחום של אנרגיית מימן, ולהגדיל את הצריכה המקומית פי 12 בשמונה שנים הקרובות. אז התחום הזה הוא מאוד מאוד חם, גם אנחנו רואים השקעות של חברות בתחום הזה. בסוף, הם מבינים, וזאת הציפייה שלהם, שאנרגיית המימן בסוף תשלוט בכל מקום שצריך אנרגיה. זה גם יתחיל ממכוניות וייגמר במפעלים או בכל מקום אחר.

איציק: 00:20:47 פוסקו שהיא ענקית פלדה, היא חברת הפלדה החמישית בעולם, ממשיכה להשקיע בבניית הנוכחות שלה לאורך כל שרשרת הערך של ייצור סוללות, בעיקר בתחום חומרי הגלם. החודש היא הודיעה על הקמה של מפעל למחזור סוללות. כלומר, מה קורה כשהסוללות מסיימות את מחזור החיים שלהם? יש כבר מפעלים שמוקמים בקוריאה, למחזור הסוללות, חלוקה של חומרי הגלם והחזרה שלהם חזרה לקווי הייצור.

איציק: 00:21:22 לפני סיום, אני אספר סיפור קוריאני שנותן לנו קצת הבנה על, על קוריאה. אני ממשיל את קוריאה לסוג של סיר לחץ. תשימו לב, הכל בקוריאה מבוקר, הכל מנותר, יש לחץ מתמיד על כולם, על הילדים, על הנוער, ובכלל על אנשים. אחת ה, אחד הביטויים היותר חזקים של הלחץ הזה זה שיעור ההתאבדות בקוריאה שהוא בעצם מהגבוהים בעולם, הוא בעצם הכי גבוה ב-OECD והוא השני בגובהו בעולם. מטבע הדברים, סיר לחץ כזה שנמצא כל הזמן בלחץ, הוא בסוף צריך לשחרר לחץ ואז כשזה משתחרר זה נעשה בפיצוץ לא נעים. למה נזכרתי בתיאוריה הזאת שהמצאתי לעצמי? החודש נשלח למאסר עולם בחור בן 25 בשם קים. לא חוכמה כי חמישית מהקוריאנים הם קים. הבחור הזה שיחק במשחקי אונליין עם איזושהי בחורה קוריאנית והתאהב בה. היא דחתה אותו ואז הוא התחיל לעקוב אחריה, לשלוח הודעות והיא נתקה והתעלמה והחליפה טלפון וכולי וכולי. ערב אחד הוא התלבש במדים של שליח, לקח ביד איזשהו משלוח, עבר איכשהו את השומר, עלה לבית של הבחורה, התפרץ לבית שלה. בבית הייתה אחותה הקטנה, אז הוא פשוט הרג את אחותה הקטנה. אחר כך הגיעה האמא של הבחורה שגם אותה הוא הרג, ובסוף הגיעה הבחורה, מושא אהבתו, הביתה והוא גם, הוא גם הרג אותה. ואז, אהה המשטרה הגיעה כי מישהו התלונן על העלמות של האנשים או משהו, המשטרה הגיעה ומצאה אותו יושב בבית שלהם ואוכל ושותה אלכוהול על חשבונם. בחמש שנים האחרונות נרשמו בקוריאה 80,000 מקרי אלימות של מה שהקוריאנים קוראים אלימות במהלך דייטים. רק מי שראה בחורות קוריאניות צעירות, בשמלות מיני, מוטלות באמצע הכביש, שיכורות ולא זזות ב-2:00 בלילה, יכול להבין מה המקור של התופעה הזאת. המשפט הזה העיר את הענישה הקלה על אנשים שפשוט מטרידים ועוקבים אחרי אנשים אחרים. העונש על פעילות כזאת היה עד לא מזמן בערך 100,000 וון. 100,000 וון זה בערך 83 דולר. חוק חדש שנכנס החודש לתוקפו, החמיר את הענישה על מקרים כאלה של סטוקינג, והעונש המקסימלי הוא עד חמש שנות מאסר ו-50 מיליון וון קנס. 50 מיליון וון זה בערך 45-43 אלף דולר.

איציק: 00:24:15 ובשביל לגמור עם תמונה קצת יותר נעימה, אני מזכיר לכם שחודשי הסתיו הם חגיגה לעיניים בקוריאה. כל העצים מתכסים בעלים אדומים אש, שאחר כך הופכים להיות צהובים ואחר כך חומים, ולאט לאט הרוחות של הסתיו מפילות אותם ומגיע החורף. אז מי שלא הספיק לראות את התופעה המופלאה הזאת השנה, אני מאחל לו שהוא יספיק בשנה הבאה.

איציק: 00:24:47 עד כאן להיום, תודה רבה על ההקשבה. אתם מוזמנים להוסיף את הפודקאסט הקוריאנים לאפליקציית הפודקאסטים שלכם. תוכלו גם להירשם לירחון קוריאה לעסקים באתר של קבוצת יונקו ולקבל את הירחון אחת לחודש לתיבת המייל שלכם. המייל שלי הוא פשוט מאוד, [email protected], יונאקו YONACO. אני זמין עבורכם לכל מה שמסובך וקשור בקוריאה. תודה רבה לדן קריבולוטי, יועץ בכיר ביונאקו על התמיכה בעריכה ועל הביצוע הטכני. תודה רבה לצוות שלנו בסיאול על כל התמיכה שלהם בפעילות שלנו. אני הייתי איציק יונה וזה היה הפודקאסט הקוריאנים לחודש נובמבר 2021.