דרום קוריאה – עם הולך ונעלם?

האם הקוריאנים מפסיקים להזדרז ולהיות בלחץ? זמני הרמזורים הירוקים במעברי החציה בסיאול יוארכו, כך שלהולכי הרגל יתווספו עוד 7.5 שניות לחצות כביש ברוחב 30 מטרים. עירית סיאול נאלצה לשנות את זמני הרמזורים בעיקבות עליה של 20 אחוזים במעורבותם של זקנים בתאונות דרכים כך ששליש מההרוגים בתאונות דרכים כיום הם בגילאי 65 ומעלה.

אוכלוסיית קוריאה מזדקנת. לראשונה בתולדותיה ירד מספר הצעירים במדינה (גילאים 9-24) אל מתחת לעשרה מיליון ומספרם ילך וירד בהדרגה לחמישה מיליון בעוד 45 שנה. לאחר מכן המצב רק נהיה יותר גרוע – שירות המחקר של האסיפה הלאומית של קוריאה מעריך כי בשיעורי הילודה הנוכחיים בסוף המאה תמנה כל אוכלוסיית דרום קוריאה 20 מליון איש בלבד (50 מליון כיום) ובשנת 2750 תחדל המדינה להתקיים.

אין איום גדול יותר על קוריאה כמו האיום הדמוגרפי. לא האיום הבטחוני מצפון קוריאה, לא התחרות מסין ולא התסכול שהם לא מצליחים ללמוד אנגלית. הסיבה פשוטה – על מנת לשנות את התחזית העגומה לוקח עשרות שנים של ילודה מוגברת.

הגרף הבא מתאר היטב את הבעיה – אחוז הצעירים בקוריאה צונח בחדות על פני השנים לעומת ישראל וממוצע ה OECD

כרגע שיעור הילודה בקוריאה הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 1.05 ילדים לאישה (2017), בישראל – 3.11 (2016). על מנת לשמור על האוכלוסיה בגודלה כיום נחוץ שיעור ילודה של 2.1.

הכל התחיל בשנות השישים בהן היתה דרום קוריאה המדינה העניה בעולם וממשלת קוריאה התחילה בקמפיין לצמצום גודל המשפחות. נראה שהפרויקט הצליח מעל למצופה ועד היום משפחה בת שלשה ילדים נחשבת בקוריאה מרובת ילדים. בשנים האחרונות התהפכה המגמה והממשל הקוריאני מציג סדרת הטבות וסובסידיות שמטרתן עידוד הילודה.

יותר ויותר קוריאנים לא מזדרזים יותר לשום מקום. הנותרים יצטרכו להזדרז הרבה יותר עד שיצטרפו גם הם לקשישים העומדים במעבר החציה ומקווים להגיע בזמן לצד השני . או בקצרה – ילדים זה שמחה. גם לכלכלה.